היועמ"שית: הממשלה מבצעת רפורמה משפטית שקטה וסמויה מן העין

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, נאמה היום (ב') בכנס לשכת עורכי הדין באילת והתייחסה לפעולות הממשלה נגד הייעוץ המשפטי לממשלה: "ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע. לבטל את יכולתו של הייעוץ המשפטי לשמש כבלם על הכוח השלטוני או לשמור על שלטון החוק. את הניסיון לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה, אלא בדרך של פירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות, ניתן לכנות 'רפורמה שקטה', 'הרפורמה הסמויה מן העין'. תפקידנו הוא לכוון זרקור אל התופעה הסמויה, כי המחירים הכלכליים, החברתיים, הביטחוניים והדמוקרטיים של היעדר שלטון חוק הם כבדים". 

● פוגלמן על אי-מינוי נשיא לעליון במשך 7 חודשים: "מצב חסר תקדים"
● היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהקשר ל"רפורמה השקטה" לדבריה במערכת המשפט, בהרב-מיארה הביאה כדוגמה את בקשת הממשלה להוציא את הייעוץ המשפטי בתחום הגיוס, "כך שבפועל לא נוכל להתריע מפני פגיעה באינטרס הציבורי. במילים אחרות, ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע. לבטל את יכולתו של הייעוץ המשפטי לשמש כבלם על הכוח השלטוני או לשמור על שלטון החוק.

"מכאן נבעה התנגדותי לניסיון חסר התקדים של הממשלה לקבוע שעורך דין פרטי ייצג לא רק את העמדה הפוליטית העקרונית של חברי הממשלה, אלא גם יהיה עורך הדין של משרדי הממשלה ושל הצבא. לו צלח ניסיון הממשלה, מי שהיה נותן הנחיות למשרדי הממשלה ולצבא היה עורך דין פרטי שנבחר ונשכר על-ידי הממשלה".

היועמ"שית הבהירה כי מדובר בהמשך של הרפורמה המשפטית, בדרך של רפורמה הסמויה מן העין. "הרפורמה המשפטית נועדה להסיר בלמים ואיזונים מכוחו של השלטון, לפגוע בערובות הקיימות לשמירה על שלטון החוק ועל המינהל התקין". 

לדברי בהרב-מיארה, "כחלק מהמאבק בפוליטיזציה של המערכות הציבוריות יש לגנות בכל תוקף מתקפות פופוליסטיות כלפי עובדי ציבור. עובדי ציבור, ובוודאי שומרי סף, חבים חובת נאמנות כלפי הציבור, וכלפיו בלבד. המאבק בפוליטיזציה של השירות הציבורי הוא שעומד ביסוד העמדה שלנו כי יש לעגן בחוק את חובת הממלכתיות והא-פוליטיות של משטרת ישראל".

על הסמכויות שהוענקו לשר איתמר בן גביר אמרה היועמ"שית: "השר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה איננו מפכ"ל-על. גבולות סמכותו צריכים להיות תחומים וגדורים. בפרט, נאסר עליו להתערב בפעילות אופרטיבית של המשטרה ובהחלטות קונקרטיות. התיקון לפקודת המשטרה אינו קובע את התנאי ההכרחי שהתערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית. על כן, עמדתנו, כפי שהגשנו אותה לבג"ץ, היא שהתיקון לפקודת המשטרה אינו עומד במבחנים החוקתיים, ויש לבטל לפחות חלק מסעיפיו". 

"ליקוי מאורות מוסרי" 

בהרב-מיארה תקפה את ההחלטה של בית הדין בהאג ואמרה: "איננו נרתעים מלמצות את הדין עם אדם כלשהו ואף עם ראשי הצבא והמדינה. אנו בוחנים ונבחן חשדות לפעולות לא חוקיות. איננו זקוקים בסיוע מהחוץ. בימים האלה מתקיימות חקירות על-ידי הצבא. אציין כי בימים אלה מקדמת פרקליטות המדינה את הטיפול במישור הפלילי בהתבטאויות לא לגיטימיות הנוגעות למלחמה".

כמו כן התייחסה היועמ"שית לטענות נגד ישראל בלחימה בעזה וכינתה את ההחלטה של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג "מקוממת". 

על הבקשה של התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, אמרה בהרב-מיארה: "ההשוואה בין הדרג המדיני שלנו לבין רבי-המרצחים של החמאס היא ליקוי מאורות מוסרי".

לדבריה, "צבא ההגנה לישראל מחויב להילחם לפי דין. זו תפיסה ערכית המושרשת במערכת הדינים שלנו. מלחמתה של ישראל היא לעולם נגד החמאס ונגד ארגוני הטרור ברצועת עזה. לא נגד תושביה. מתוך כך, הצבא פועל על-פי עיקרון 'טוהר הנשק'. זו אינה חולשה אלא עוצמה, עוצמה מוסרית של מדינה יהודית ודמוקרטית". 

הפרקליטה הצבאית הראשית, עו"ד יפעת תומר-ירושלמי, שנאמה גם היא בכנס, אמרה כי מצ"ח חוקרת כ-70 מקרים בחשד להפרות הדין במלחמה. "חשדות אלה נבדקים באופן יסודי ונחרץ, כחלק מהמחויבות העמוקה שלנו לדין. במסגרת חקירות אלה נמנות הטענות שהועלו ביחס לתנאי הכליאה במתקן המעצר בשדה תימן ולמותם של עצורים תחת משמורת צה"ל, כמו גם אירועים שבהם נהרגו בלתי מעורבים בנסיבות מבצעיות, אירועי אלימות ועבירות רכוש וביזה".