בית הדין הרבני מציג: אפשר להתגרש גם ללא עילת גירושים

שני הצדדים הבהירו כי הם מעוניינים להתגרש, אולם הבעל ביקש לעכב את הגירושים עד שהאישה תוותר על דרישתה לתשלום כתובה, ועד לקבלת דרישתו, סירב לתת לה גט • מה קבע בית הדין הרבני?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock
בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

בשנת 2014 עלה לאקרני הקולנוע הסרט "גט", וכך מתוארת עלילתו באתר קרן הקולנוע הישראלי: "ויויאן, גיבורת 'ולקחת לך אישה' ו'שבעה', הגישה בקשת גירושים לפני שלוש שנים. אליהו בעלה מסרב להתייצב בבית המשפט במהלך שלוש שנים אלה. כשהוא כבר מסכים לבוא, הוא מסרב להיענות לבקשתה ולהעניק לה את הגט. ללא הסכמה עקרונית שלו, ויויאן לעולם לא תקבל את הגירושים ותהיה כבולה במערכת הנישואים. בית הדין ועורך דינה של ויויאן זקוקים לעילה קבילה, סיבה אשר מספקת את בית המשפט הרבני, שבגינה יוכלו לחייב את אליהו להעניק לה גט, ובאין בנמצא כזו, כל הכוח נמצא בידיו של בעלה, ולויויאן לא נותר אלא לחכות עד שאליהו יסכים וייענה למשאלת ליבה: להתגרש ממנו ולפתוח בחיים חדשים". 

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?
הסיכון שבית המשפט ילשין עליכם למס הכנסה

הסרט, שזכה להצלחה עצומה, הן בקרב המבקרים והן בקרב הציבור הרחב, עורר סערה ציבורית עצומה וסייע בקיבועו של המיתוס של בית הדין הרבני כערכאה פרימיטיבית ונלעגת. 

על מידת השפעתו הרבה של הסרט על תדמיתו הדמונית של בית הדין הרבני בעיני הציבור, תעיד העובדה שחודשים ספורים לאחר הפצתו, כנס ההשתלמות השנתי של דייני בתי הדין הרבניים עסק בנושא "שיפור תדמיתו של בית הדין הרבני בקרב הציבור", ובמסגרתו הוקרן הסרט לדיינים. הדיינים שצפו בסרט, המציג אותם כנבלים ברשות התורה, כינו אותו "אנטישמי", והיועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים אף כינה את הסרט "'ג'נין ג'נין' של בתי הדין הרבניים". 

עשו כברת דרך

עורכי הדין בתחום המעמד האישי יודעים שהתמונה שצוירה עבור בתי הדין הרבניים אינה משקפת את המציאות, אם כי ייתכן שהיא מתארת מקרה פרטי, שהרי בכל הערכאות המשפטיות ניתן למצוא שופטים, דיינים ותיקים, שלמערכת המשפטית אין סיבה להתגאות בהן. כמו כן, בעשור שחלף מאז הפצת הסרט, בתי הדין הרבניים עשו כברת דרך למתן שירותים באופן שמתאים יותר לציבור החילוני, שפתו ואורח חייו.

בפועל, בתי הדין הרבניים לא ממתינים שנים שבעל דין יתייצב לדיונים, אלא מנפקים צווי הבאה, שהמשטרה אוכפת. כמו כן, בדרך-כלל בתי הדין לא ממתינים שנים עם סידור הגט עד שבעל דין ימצא עילה הלכתית לגירושים, לפני שהם מפעילים את כובד משקלם כדי לקדם את סידור הגט בין בני זוג שברור שנפרדו, ואין ציפייה לשיקום נישואיהם. לבית הדין הרבני אין אינטרס שבני זוג נשואים יחיו בנפרד, יפתחו מערכות יחסים עם אחרים בהיותם נשואים, ויטעו את הציבור. 

שלילת שלום בית

דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דינו של בתי הדין הרבני בירושלים מחודש פברואר. שני הצדדים הבהירו כי הם מעוניינים להתגרש, אולם הבעל ביקש לעכב את הגירושים עד שהאישה תוותר על דרישתה לתשלום כתובה, ועד לקבלת דרישתו, סירב לתת לה גט.

בית הדין הרבני דחה את התנאי שהציב הבעל, חייב אותו להתגרש והפנה אל גישתו ההלכתית של רבינו ירוחם: "מפסק דינו של רבינו ירוחם, שיובא להלן, אנו למדים כי די בנסיבות של שלילת שלום בית על-ידי שני בני הזוג, כדי להביא לפסיקת חיוב גירושים ביחס לבן הזוג המסרב להתגרש". 

בשנים האחרונות גוברת בבתי הדין הרבניים ההסתמכות על שיטתם של רבינו ירוחם והרב חיים פלאג'י, שרואים בפירוד בן 12-18 חודשים אינדיקציה לכך שלצדדים אין כוונה אמיתית לחזור לשלום בית, בנוסף לאמירות ולהתנהלויות נוספות מצידם, ומהווה בסיס לחיוב בני הזוג להתגרש, גם ללא תלות ברצון הטוב של אחד מהם, כדי למנוע מבן הזוג השני להפוך למסורב גט.