על חבורת הפרחחים שעשתה מהפכה והביאה את הכסף הגדול לסרטי נעורים

1

ב-10 ביוני 1985 התפרסם מאמר מאת דייויד בלום ב"ניו יורק מגזין" תחת הכותרת The Brat Pack ("חבורת הפרחחים"). המאמר, שאמור היה להיות כתבת פרופיל על אמיליו אסטבז, הפכה לדיון על דור שלם של שחקנים צעירים. הכותרת הלא מחמיאה ואף לגלגנית חרגה אל הרבה מעבר למושאי הסיקור של אותה כתבה (אסטבז, ג'אד נלסון ורוב לאו), והפכה למטבע לשון המתייג דור שלם של שחקנים הוליוודיים עד היום. אנדרו מקרת'י ('יפה בורוד', 'אהבה בחלון ראווה'), שהיה חלק מאותה חבורה, ביים סרט דוקומנטרי חדש בדיסני+ ובו הוא מנסה להשלים עם המורשת של הכותרת ההיא, שהוא מרגיש ששינתה את חייו ואת הקריירה שלו. הוא משוחח עם עמיתיו לעבודה בתקופה ההיא ומנסה להבין אם התיוג הזה השפיע עליהם כפי שהשפיע עליו. אסטבז, אלי שידי, דמי מור, טימותי האטון, ג'ון קרייר, ליאה תומפסון והעיתונאי שטבע את הביטוי דייויד בלום הם חלק מהמרואיינים בסרט.

● על המוזיקאיות שחדלו מלהטיל ביצי זהב לאחרים והפכו לבוסיות של עצמן
● על הקשר בין ההחלטה של סוני להטמיע AI והסרט החדש על יוצר החבובות 

2

שנות ה-80' סימנו תקופה של שינוי מהפכני בהוליווד. לראשונה אולפני הסרטים מיקדו משאבים בפנייה לקהל צעיר והתייחסו לגיבורי הסרטים הצעירים כדמויות עגולות עם התמודדויות רציניות, ולא רק כיף, חופים וריקודים כפי שהיה עד אז. לתרבות ה-MTV הצומחת, לשוק המדיה הפיזית (קלטות וידיאו) ולכסף הגדול שהם יצגו היה משקל בהחלטה הזו, ו"הנוער" החל להשתלט על הבידור במיינסטרים. ה-Brat Pack היו היחידה המובחרת של השינוי הזה, אבל האמת שהם לא היו קבוצה מוגדרת, ומי שייך אליה או לא, נתון לפרשנות. הסרט שנחשב הראשון בגל הזה הוא TAPS ('כיבוי אורות') מ-1981 ואחריו הגיעו 'נערי הכרך' של קופולה (1983), 'הבוגרים' (1983), St. Elmos Fire ('חברים', 1985), הרומן של אתמול בלילה (1986) וכמובן הסרטים שביים ג'ון יוז, ובראשם 'מועדון ארוחת הבוקר' (1985) ו'יפה בורוד' (1986). השמות שלגביהם אין מחלוקת כוללים את אסטבז, רוב לאו, מקרת'י, ג'אד נלסון, דמי מור ואלי שידי, והמעגלים החיצוניים כוללים שמות כמו טום קרוז, קיפר סאת'רלנד, מאט דילון, ג'ון קיוזאק וליאה תומפסון.

3

סרטי ה-Brat Pack לרוב לא הצליחו אצל המבקרים, אך ההשפעה על הנוער היתה עצומה. "היינו אלה שרצית להסתובב איתם, שקינאת בהם, שרצית ללכת איתם למסיבות, להתלבש כמותם", מסביר מקרת'י את האפקט שלהם בתרבות אז. העובדה שבניגוד לדורות של כוכבים כמו ברנדו, פצ'ינו או דה נירו, החבורה הזו הוצנחה לכוכבות ללא לימודי משחק כנראה הרגיזה או עוררה קנאה. המונח Brat Pack היה וריאציה על ה-Rat Pack - אותה חבורה בלתי רשמית של כוכבים הוליוודיים ותיקים שכללת את פרנק סינטרה, דין מרטין, סמי דייויס ג'וניור. דייויד בלום מספר שהגה אותו רק כדי להישמע שנון ומתוחכם, ולא מתוך כוונת זדון. "המונח הזה תפס כל כך כי היה בו גרעין של אמת", אומר מלקולם גלדוול, עיתונאי וסופר למקרת'י, שמתעקש שהוא רק רצה להיות "שחקן רציני". גם אסטבז, שטוען שהוא לא מסתכל אחורה, מודה שהיה לכותרת ההיא אפקט, ואף מתנצל בפני מקרת'י שסירב אז לעשות איתו סרט, כי חשש מהמשך התיוג. "זה מובן לגמרי... סקורסזה או ספילברג לא יתקשרו למישהו מה-Brat Pack", עונה לו מקרת'י במרירות. לעומתם מור ולאו רואים בתיוג הזה בדיעבד משהו חיובי. "בגלל שהחזקת את זה בפנים, נתת לזה משמעות שהגבילה את יכולת הביטוי שלך", אומרת מור למקרת'י בשיחה שיש לה מאפיינים של טיפול פסיכולוגי יותר מאשר העלאת זיכרונות. היא עבדה להתעלות מעל התיוג, "להוכיח שאני שווה יותר".

4

אירוניה מיוחדת אפשר למצוא בעיסוק של רבים מהסרטים ההם בניסיון של צעירים להשתחרר מתיוג שהחברה מעמיסה עליהם. ב'יפה בורוד' אלו תיוגים של מעמד סוציו-אקונומי. 'מועדון ארוחת הבוקר' - אולי גולת הכותרת של סרטי ה-Brat Pack - עוסק כולו בניסיון של חבורת צעירים להשתחרר מהסטיגמות - "האתלט, החכם, הנסיכה, העבריין והמשוגעת", בדיוק כפי שניסו להשתחרר מהסטיגמה של הכותרת ההיא. "תמיד תהיה תפיסה לגביך, מה אתה יכול לעשות, וזה לא משתנה אף פעם", אומר לאו, שנזכר בערגה בתקופה ההיא ובשינוי בהוליווד לאחריה, שהוביל בין היתר ללידת סדרות כמו 'חברים' ו'Glee'.

5

ה-Brat Pack מייצגים תופעה ייחודית בה זהות של דור מזדקקת לכדי ייצוגה השטחי במדיה. היא יכולה ללמד על כוחה של המדיה בתקופה ההיא וגם להזכיר שכולם, גם הכוכבים הגדולים ביותר, יכולים להרגיש לא מובנים או מפוספסים. הסרטים ההם, עבור כל מי שגדל אז, הם גם חלק ממי שכולנו היום. הסרט של מקרת'י הוא יותר תיעוד של ניסיון השלמה אישי שלו עם התקופה ההיא, אך הסיפור של ה-Brat Pack הוא סיפור על התמודדות עם תיוגים חיצוניים, ועל כך שאנחנו אלה שבוחרים אם לתת להם להגדיר אותנו או לעצב מחדש את הדרך בה אנחנו רוצים להיזכר.