הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
בתחילת החודש כיפת חום אטמוספרית כיסתה את אמריקה. הטמפרטורה במקומות רבים עברה כל סטנדרט מוכר לעונה. בדרום פלורידה הצטרפו לחום הגבוה גם סופות גשמים עזות, שהביאו עמן שיטפונות יוצאי דופן. באותו החודש המועמד לנשיאות ארה"ב דונלד טראמפ נפגש עם ראשי חברות הנפט האמריקאיות, והבטיח לבטל כל רגולציה של ממשל ביידן הקשורה לסביבה ולהציף אותם ברישיונות לקידוח נפט באלסקה ובמפרץ מקסיקו. זאת אם רק ידאגו לגייס עבורו מיליארד דולר למערכת הבחירות. הניתוק בין המציאות ובין הפוליטיקה של האקלים מעולם לא היה עמוק יותר.
● מה עושה החטיבה המסתורית של סיטיבנק, שמניבה לו מחצית מהרווחים
● אנבידיה בפסגה של וול סטריט. אז למה ג'נסן הואנג מודאג?
כבר שנים שמשבר האקלים זוכה לכותרות. על פי נתוני האיחוד האירופי, שנת 2023 הייתה השנה החמה ביותר שנמדדה אי פעם. בממוצע עולמי כמעט 1.48 מעלות מעל קו הבסיס, היא רמת הטמפרטורה במאה ה־19, טרום העידן התעשייתי. 2024 נראית גרועה יותר. כבר בתחילת יוני היכה גל חום חסר תקדים לעונה בהודו, במערב אפריקה ובדרום־מערב ארה"ב. הסכמי פריז משנת 2016, שעליהם חתומים 196 מדינות וארגונים, קבעו אומנם יעד עולמי לעליית טמפרטורות של 1.5 לכל היותר בממוצע מעל קו הבסיס, אך כבר עתה ברור כי יעד זה ייפרץ. על פי הערכות שונות, ההתחממות עלולה להגיע עד כדי 4 מעלות מעל קו הבסיס, ולגרור תוצאות סביבתיות קשות.
גם להתחממות של שתי מעלות "בלבד" ייתכנו השלכות מרחיקות לכת. כבר היום שטחי הקרח העצומים בקטבים ובגרינלנד נמסים בקצב גבוה מכפי שצפו המומחים, ועליית הטמפרטורה אל מעל לשתי מעלות תביא להמסה מסיבית של שטחי קרח ולעליית פני הים בעולם בכמה מטרים, על כל המשתמע למיליארדי בני אדם הגרים בקרבת החופים.
תסריט זה אומנם מפחיד אך הוא מעורפל ומרוחק. לפיכך בעיני רוב האנשים הבגירים החיים היום, תרחיש שבו מי אוקיינוס מכסים שטחי יבשה המאוכלסים היום בצפיפות, אי שם בשנת 2060, אינו באמת מרתיע. עד אז יש בעיות מידיות ומעשיות יותר - האינפלציה, המשכנתא, הזכות להפסקת הריון. חרף ההתעלמות, האימפקט הכלכלי של שינויי האקלים כבר כאן, והוא מופיע בדמות מכתב תמים מחברת הביטוח המודיע על שינוי דרסטי בעלות או בכיסוי לביטוחי רכוש.
בדרום וקרוב לחוף הסופה טרפה הכל
מאז 2017 ועד מחצית 2023, יותר מ־14 חברות ביטוח שהציעו ביטוחים לבעלי בתים בפלורידה נקלעו להליכי פשיטת רגל. רבות אחרות, כולל ענקיות כמו פארמרס אינשורנס, אחת מעשר החברות הגדולות לביטוח רכוש בארה"ב, הפסיקו בהתראה קצרה את פעילותן במדינה, וביטלו מאות אלפי פוליסות ביטוח לרכוש. הסיבה העיקרית היא שיטפון של תביעות. בשנת 2021 ובהמשך לעונת ההוריקנים, הוגשו בפלורידה יותר ממאה אלף תביעות נגד חברות ביטוח בגין נזקים לבתים, בעיקר להחלפת גגות. על פי משרד המושל רון דה־סנטיס, 79% מכל התביעות האלו באמריקה. פגעי מזג האוויר והסופות החלו את התהליך, עורכי דין וחברות המתמחות בתיקון גגות ליבו אותו עד מאוד. אלה סרקו את רחובות השכונות שנפגעו ועודדו עוד ועוד תושבים להגיש תביעות, בפרט להחלפת גג. חברות הביטוח העדיפו להתפשר ושילמו בפלורידה בשנת 2021 סך של 1.7 מיליארד דולר לנזקי רכוש, השנה השנייה ברציפות של תשלומים מעל מיליארד דולר, כך על פי איגוד חברות הביטוח.
התגובה לא איחרה לבוא. בשנת 2022 יותר ממאה אלף בעלי בתים בפלורידה איבדו את הכיסוי הביטוחי שלהם. מרבית האחרים ספגו העלאות גדולות במחירי הפרמיות, ואלה עלו ביותר מ־40% מאז שנת 2021 ועד היום. כך, פרמיית הביטוח הממוצעת לרכוש בפלורידה עומדת לכל 300 אלף דולר של כיסוי ביטוחי, על כ־6,000 דולר. זאת לעומת ממוצע ארצי של 2,150 דולר. בערים מסוימות, בעיקר בדרום וקרוב לחוף, הפרמיות התייקרו עוד יותר, כדי מעל 10 אלף דולר לכל 300 אלף דולר של כיסוי ביטוחי. כך על פי סקר של חברה בנקרייט (Bankrate) האוספת מידע בתחום הנדל"ן למגורים בארה"ב. אם לא די בהתייקרות זו, את עלות כינוסי הנכסים ופשיטות הרגל, לרבות התביעות הפתוחות נגד חברות הביטוח הללו, לקחה המדינה על עצמה. כך העלות תורגמה בהמשך למס מיוחד שהוטל על כלל בעלי הבתים בפלורידה.
מזג האוויר הוא הגורם העיקרי לנזק לרכוש
פגעי מזג האוויר ומפל התביעות יצרו משבר ביטוחי בפלורידה, אך היא לחלוטין לא לבד. בכל מדינות הדרום, הנפגעות תדיר ממזג האוויר המחריף, כמו לואיזיאנה, אוקלהומה ונברסקה, עלות הביטוח עומדת על כ־5,000 דולר לכל 300 אלף דולר של כיסוי. על פי הסקר משנת 2023, כ־57% מתושבי ארה"ב דווחו על נזקים והוצאות נוכח פגעי מזג אוויר בעשור האחרון; בדרום הפגיע טיפס המספר ל־63%. בהתאמה, 57% מהנסקרים האמינו כי האקלים, מזג האוויר ומפגעים סביבתיים יפגעו בהם פיננסית בעשור הקרוב. כבר בשנת 2021 נזקי רוח וברד היו אחראים ל־39% מהתביעות על נזקי רכוש לבתים, אש וברקים היו הסיבה לכרבע מהתביעות, שיטפונות וקיפאון לכ־23.5%. בין נזקי רוח, ברקים, שריפות ושיטפונות, יוצא שפגעי מזג אוויר הם ללא ספק הגורם הראשי לתביעות לנזקי רכוש באמריקה. גניבה, לשם השוואה, הייתה אחראית ל־0.7% מהתביעות בלבד.
פגעי מזג האוויר הולכים ומתרבים בעשור האחרון, ועמם גובר הלחץ על חברות הביטוח. עד 2020 היתה פדנט (FedNat), חברה ציבורית מזה 30 שנה, אחת המבטחות הגדולות בפלורידה, בלואיזיאנה ובטקסס. בשנת 2017 פגע הוריקן "הארווי" בשתי האחרונות, והביא עמו רוח ושיטפונות שיצרו נזקי עתק של 125 מיליארד דולר. בשנת 2021 הפסידה החברה מעל 100 מיליון דולר בגין נזקי "הארווי". בעקבותיהם היא הפסיקה לפעול בלואיזיאנה ובטקסס, וכן באלבמה ובמיסיסיפי. אך ללא הועיל. ב־2022 ההפסדים המשיכו להיערם והחברה פשטה רגל.
פדנאט לא היתה יוצאת דופן. בשנת 2023 הפסידו עסקי ביטוחי הרכוש של חברות הביטוח ב־18 מדינות בארה"ב, כך לפי ניתוח שביצע הניו יורק טיימס לנתוני חברת מודי'ס. לפני עשור היו שמונה מדינות בלבד ברשימה זו. כעת נמנות עם המדינות הללו לא רק מדינות חגורת הטורנדו וההוריקנים, אלא גם אייווה, וושינגטון, יוטה ומישיגן. כתוצאה מכך העלו חברות הביטוח את פרמיות הביטוח במדינות רבות. חברות אחרות עוזבות מדינות בעייתיות, או מצמצמות מאוד את היקף הכיסויים בהן. בשנים 2021-2024 עלו הפרמיות הממוצעות בארה"ב ב־25%, ובמדינות בעייתיות הן זינקו בהרבה יותר. כך בלואיזיאנה העלייה של 2024 לבדה צפויה להסתכם בכ־23%, לכדי 7,809 דולר לכיסוי ביטוחי של 300 אלף דולר.
לעלייה הדרמטית במחירי הפרמיות ולסירוב חברות ביטוח לכסות אזורים מסוימים יש השפעות נרחבות. הראשונה היא גידול עצום בסיכון שנוטלים אמריקאים, במיוחד באזורים מועדים לפורענות. על פי המוסד למידע בתחום הביטוח, בין 15% ל־20% מבעלי הבתים בפלורידה חסרי כיסוי ביטוחי כלשהו, לעומת 12% בממוצע הארצי. על פי סקר של חברת הנדל"ן רדפין, כ־12% מהמשיבים בפלורידה וכ־11% מהמשיבים בקליפורניה דיווחו כי הופסק להם לחלוטין הכיסוי הביטוחי. כ־27% מהמשיבים בפלורידה וכ־14% בקליפורניה היו מודאגים שביטול כזה עלול להגיע גם אליהם בעתיד.
אין חובת ביטוח רכוש, אבל המשכנתא מחייבת
להיעדר כיסוי ביטוחי בכלל כמו גם לעליה דרמטית בעלות הפרמיות השפעה מצטברת על שוק הנדל"ן בכללותו. ברוב המדינות ארה"ב אין חוק המחייב בפוליסת ביטוח רכוש, אך כמעט כל המלווים דורשים ביטוח כזה כתנאי למתן משכנתא. לפיכך, באזור שבו קשה לקבל כיסוי ביטוחי או שיש סיכון גבוה כי יבוטל בעתיד, מאגר הרוכשים הפוטנציאלים יצטמצם דרמטית, על כל המשתמע ביחס לביקושים ולמחירים.
אך הדברים אינם מסתיימים כאן. אם הרוכשים מצפים להוצאה ביטוחית קבועה וגבוהה, ממילא היא תנגוס בסכום החודשי הזמין לתשלום המשכנתא, וזה מיתרגם להיקף האשראי שיוכלו לקחת ולמחיר שיוכלו לשלם עבור הנכס. המשבר בענף הביטוח לרכוש אינו נגמר ברוכשים החדשים. גם בעלי בתים רבים אינם יכולים לעמוד בסיכון של היעדר ביטוח, או בעלות הפוליסות היקרות, ונאלצים למכור ולעזוב. על פי סקר שערכה חברת הנדל"ן רדפין ושפורסם באפריל השנה, כ־12% מהאמריקאים המתכננים לעזוב את פלורידה וכ־13% מהמתכננים לעזוב את קליפורניה רשמו כסיבה עיקרית למעבר את העלייה בעלות הביטוח ו/או את סיכוני האקלים.
משבר הביטוח הזה עתיד להכביד גם על הקופה הציבורית. כך למשל המשבר הביא את הממשל בפלורידה לקבוע סובסידיות לבעלי נכסים שישקיעו בחיזוק בתיהם. תכניות אלה כבר עלו למשלם המסים במדינה 215 מיליון דולר, והם ימשיכו לעלות כ־100 מיליון בשנה להערכת הממשל, כל עוד יהיו בתוקף. גם העומס על הממשלה הפדרלית בגין מפגעי האקלים הולך וגדל. כך התקציב הפדרלי לסיוע למקרי חירום, רובם ככולם קשורים למפגעי האקלים, גדל פי שלושה מאז 2017 לכדי 49 מיליארד דולר בתקציב האחרון.
משבר האקלים כבר כאן, ושוק ביטוח הרכוש הוא המקום שבו אמריקאים רבים כבר פוגשים בו היום. עם התרחבותו והתגברות אסונות הטבע הקשורים אליו - מהצפות, דרך רוחות ועד לשריפות ענק - צפוי עומס כלכלי על המדינות הממשלה הפדרלית וציבור האזרחים כאחד, והוא רק ילך ויגדל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.