רפורמת היבוא של ניר ברקת מתכווצת: על-פי המתווה העדכני לחלק התקנים ברפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ההכרה המלאה ברגולציה האירופית תחול על מוצרים בשווי 1.6 מיליארד דולר בלבד, מתוך 23 מיליארד דולר של יבוא המוגבל בתקינה רשמית - כך על-פי חישוב של אריאל רכניץ ממדור רגולציה בפורום קהלת. זאת בניגוד גמור להבטחה של משרד הכלכלה, ש-80% משווי מוצרי הצריכה ייכנס לרפורמה.
● רוב התקנים הוחרגו מרפורמת היבוא: זה מה שייכנס ומה שלא
● בדרך לאישור הסופי, בכנסת מחוררים את הרפורמה של ברקת להורדת יוקר המחיה
● ניתוח | "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"? רק בתנאי שאתם יבואנים
על-פי המתווה העדכני שחשפה רחל גור, סמנכ"לית לובי 99, רק 17 תקנים מתוך 530 תקנים ישראלים ייחודיים ייכנסו לרפורמה ללא הסתייגויות, שינויים לאומיים או הפניה מחוקים אחרים. כלומר, תוחל לגביהם הרגולציה האירופית במלואה, מה שיאפשר יבוא מכל יצרן המשווק באיחוד האירופי, ועל-פי מקדמי הרפורמה, הדבר יוביל להפחתה משמעותית ביוקר המחיה, כמו גם הגדלת המגוון.
אך בפועל, משרדי הממשלה השונים העלו מגוון עצום של הסתייגויות וחריגים: משרד האנרגיה הוסיף 194 חריגים, משרד הכלכלה עצמו (שמוביל את הרפורמה) הוסיף 92 חריגים, משרד הבריאות - 58 חריגים, משרד השיכון - 39 חריגים, ביטוח לאומי - 24 חריגים, ומשרד החקלאות - 2 חריגים. עיקר ההשפעה של משרד החקלאות, יש לציין, מגיע בחלק אחר של הרפורמה העוסק במזון ותמרוקים, המובל בידי משרד הבריאות, ובו מסתמנים פחות חריגים.
על-פי החישוב של רכניץ, תקנים חשובים כמו על אריחי קרמיקה מזוגגית (שווי יבוא: 52 מיליון דולר) לא נכנסו לרפורמה, כמו גם כלי שולחן מקרמיקה (21 מיליון דולר) ותכשיטים מכסף (34 מיליון דולר) נשארו מחוץ לה. בסך-הכול, רק 6.8% משווי היבוא החסום בתקינה רשמית ייחודית ייכנס בסופו של דבר לרפורמה.
רפורמה מדוללת
על-פי רכניץ, "שר הכלכלה ניר ברקת הגיע עם רפורמה מעולה. פעם ראשונה שראינו רפורמה שמתעסקת ממש בלב של הבעיות. אך הפקידות פעלה כדי לדלל את הרפורמה, וכל מי שהיה בוועדת הכלכלה בשבועות האחרונים ראה את זה - כל פעם שמבקשים להרחיב את הרפורמה, הפקידות מתנגדת בטענה שאין מספיק ידע כדי לאכוף".
הפתרון, בעיניו, הוא "מסלול השיווק, שעל-פיו יהיה ניתן להכניס לישראל כל מוצר שמשווק באירופה, בלי דרישות נוספות. אם מוצר משווק באירופה - את זה הפקידות תדע לבדוק. במוצרים מסוכנים במיוחד אפשר לדרוש לצרף להוכחת השיווק גם תעודות בדיקה ממעבדות אירופיות, על-פי מסלול שהיה בגלגולים הקודמים של הצעת החוק וקיים באירופה ובשווייץ. אחרת -נקבל רפורמה מדוללת של 1.6 מיליארד דולר במקום רפורמה של 23 מיליארד דולר".
ביום ראשון הקרוב (30 ביוני) צפוי דיון נוסף בנושא בוועדת הכלכלה, וייתכן שזה יהיה הדיון האחרון והמסכם טרם העלאת החוק לקריאה שנייה ושלישית. הוא עשוי להיות הדיון המכריע, שיקבע איזה חוק יעבור בסופו של דבר, ועד כמה הוא ישפיע על יוקר המחיה בישראל.
ברקת: "רוצים להכשיל אותי"
בתגובה להאשמות בהכנסת חריגים ניכרים לרפורמה, שר הכלכלה ברקת הגיב והאשים אחרים במערכת הפוליטית: "יש לי וידוי - לצערי יש בתוך המערכת הפוליטית מי שמנסה להכשיל ולהרוס את רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'. זו ללא ספק הרפורמה החשובה ביותר של הקדנציה. זו רפורמה שלראשונה מקום המדינה תפתח את השוק בישראל לתחרות אמיתית, רפורמה שתוזיל את סל הקניות של כל משפחה בישראל.
"הרפורמה זוכה לתמיכה מקיר לקיר בבית הזה. אין לה מתנגדים בקרב חברי הכנסת. אז לצערי יש מי שמנסה להרוס אותה. להכניס לתוכה 'החרגות' במירכאות בהיקפים גדולים. יש מי שמנסה לתקוע אותה בכוונת מכוון. ולמה? כי הם רוצים להכשיל את ניר ברקת. זאת למרות שבפועל, המשרד שלו עצמו הוא במקום השני בבקשות החריגים, כשלפניו רק משרד האנרגיה, ואחריו משרדי הבריאות והשיכון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
