סכום של כ־30 מיליארד שקל כולל מע"מ, יותר ממחציתם עבור ציוד ביטחוני, תחמושת ונשק - אלו נתוני רכש מתוצרת ישראל במסגרת מלחמת חרבות ברזל מאז תחילתה, של מינהל הרכש במשרד הביטחון שהגיעו לידי גלובס. זהו יישום רחב היקף של הנחיית מנכ"ל המשרד אלוף (מיל') אייל זמיר להתבססות על רכש כחול־לבן. מדובר בסכום השווה לרוב להיקף הרכש השנתי של מינהל הרכש במשרד הביטחון.
● מדברים צפון | האם תהיה מלחמה בצפון? ההערכה של מפקד חיל האוויר לשעבר
● כותרות העיתונים | איש העסקים שמפסיד מיליונים מהפעולה הישראלית ברפיח
מהנתונים עולים ההשלכות המשמעותיות של גיוס כ־300 אלף אנשי מילואים, שבעקבותיו לא פחות מ־28.7% מהרכש הישראלי במלחמה (כ־8.61 מיליארד שקל) היה עבור "שונות". מנעד רחב של מוצרים שכולל, לדוגמה, ביגוד, אוהלים, ציוד שהייה ומשיכה של כלל השירותים הכימיים שקיימים בשוק.
זה היה התחום השני בהיקפו לאחר רכש הציוד הביטחוני, תחמושת ונשק שהסתכם בכ־16.4 מיליארד שקל. חלק הארי מאותו סכום הלך לאלביט, התעשייה האווירית ורפאל. עם זאת, סביר מאוד להניח כי מאותו רכש נהנו בסופו של דבר גם קבלני משנה של שלוש החברות הגדולות.
אחת הסוגיות המשמעויות שנדרשו אליהן בהנהלת משרד הביטחון הוא החזרת יכולות, שאותן לא רכשו מישראל במשך שנים רבות. במסגרת הפקת הלקחים המהירה, הבינו כי יש צורך קריטי בכמות גדולה ובעצמאות בתחום נשק היבשה - פי ארבעה מהייצור עד המקומי עד פרוץ המלחמה. לכן, התבצעו השקעות, והליכי מודרניזציה, אוטומציה והרחבת קווי הייצור.
רכישות מעניינות של צה"ל היו לא פחות מ־100 מיליון שקל על רחפנים ו־920 מיליון שקל על ציוד מחשוב. בה בעת, משלחת הרכש בארה"ב ביצעה רכישה כוללת בסך של יותר מ־6 מיליארד דולר. נזכיר כי חבילת הסיוע השנתית האמריקאית עומדת על 3.3 מיליארד דולר - לא כולל חצי מיליארד דולר קבועים בשנה לפיתוחים משותפים בתחום ההגנה האווירית וחבילות הסיוע השונות שאושרו במהלך המלחמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
