מה צריך לעשות כדי לגרום לדורות הבאים לרצות להישאר בעסק המשפחתי?

מיקה מזור מובילת הפעילות של LGA בישראל ועו"ד יפעת גינסבורג דיברו בכנס החברות המשפחתיות של גלובס על השאלה איך נכון לתכנן ניהול המשכיות • מיקה מזור ציינה כי אחת הבעיות של בעלי עסקים משפחתיים הוא הקושי לתכנן קדימה "כשאנחנו נכנסים לשותפות אסטרטגית צריך לקחת בחשבון את כל השינויים שעתידים לקרות" • עו"ד גינסבורג: "כשמדובר על משפחה שיש לה עסק, רמת המורכבות מאוד גדולה, יש ניגוד אינטרסים אינהרנטי בין העסק למשפחה"

עו''ד יפעת גינסבורג, שותפה מנהלת, GAC ומיקה מזור, יועצת ומנהלת פעילות LGA בישראל, בשיחה עם אסף זגריזק / צילום: תמר מצפי
עו''ד יפעת גינסבורג, שותפה מנהלת, GAC ומיקה מזור, יועצת ומנהלת פעילות LGA בישראל, בשיחה עם אסף זגריזק / צילום: תמר מצפי

היום (ה') התקיים במרכז הכנסים הבורסה לניירות ערך בתל אביב, כנס החברות המשפחתיות של גלובס, בסימן הטמעת חדשנות בעסקים משפחתיים. במהלכו, התקיים פאנל שעסק בתכנון וניהול המשכיות של עסקים משפחתיים. בפאנל התארחו עו"ד יפעת גינסבורג, שותפה מנהל ב-GAC ומיקה מזור, יועצת ומובילת הפעילות LGA בישראל- פירמת הייעוץ הבינלאומית לעסקים משפחתיים. 

מנכ"לית יוליוס בר בישראל: אלה האתגרים שעומדים בפני חברות משפחות
אלונה בר און: "עסקים משפחתיים זוכים לשיעור גבוה של אמון"

מה זה ניהול המשכיות? איך מתחילים?

מזור ציינה כי אחת הבעיות של בעלי עסקים משפחתיים הוא הקושי לתכנן קדימה, כיצד הם רוצים שהעסק שלהם יראה. "כשאנחנו נכנסים לשותפות אסטרטגית צריך לקחת בחשבון את כל השינויים שעתידים לקרות ולהרחיב את כל מנעד האפשרויות. כשאנחנו מגיעים לנושא של בעלות והמשכיות, השאלה הזאת לא תמיד ברורה. בין אם אני יודעת את הדרך או לא, אנחנו תמיד ממליצים לפנות לעוד משפחות, כדי שיוכלו להכיר אחת את השנייה ולהתייעץ. חשוב לבחור בצורה מודעת מה האסטרטגיה הנכונה למאפיינים של המשפחה, של העסק, תוך התחשבות גם ברצון של היחידים. 

עו"ד גינסבורג, מספרת כי למשפחות רבות יש חשש מאוד גדול מהתהליך. "בדרך כלל, משפחות מכירות את העולם העסקי ורוצות לנהל את התהליך כסוג של תהליך משפטי, בדומה לזה שהם מכירים מהעולמות העסקיים שלהם. בעיניים שלנו זה פספוס ענקי, כשמדובר על משפחה שיש לה עסק בהגדרה יש רמת מורכבות מאוד גדולה, יש ניגוד אינטרסים אינהרנטי בין העסק למשפחה, דבר ראשון כדי שהתהליך יהיה נכון לחשוב על האסטרטגיה של המשכיות ולאן רוצים להגיע". 

איך ממשיכים ובונים את אותה פלטפורמה להעברה בין דורית?

כפי שמסבירה עו"ד גינסבורג, מדובר בתכנון עבודה שכולל בתוכו צירים רבים. "בהרבה מקרים התכנון מתחיל מהפריזמה של המשפט והמס, לצערי זה אחד הדברים שצובעים את כל התחומים האחרים באופן שלילי. וגם, הרבה פעמים משפחות מגיעות עם מבנה מסודר עם סוג של פירמידה, המבנה הזה נוצר כתוצאה מהרצון של בני המשפחה לייצר מבנה יעיל כלכלית, שהדיבידנד עולה מהעסק למעלה וכל בן משפחה משלם מס רק על הכסף שהוא צריך. אנחנו לא מבינים את המשמעות של זה על בני המשפחה עצמם. הרעיון ליצור מבנה פטור ממס, צריך להבין שהוא משפיע על עתיד בני המשפחה. ברמה המשפחתית החלטה כזאת יכול לחרוץ את גורל בני המשפחה שאולי לא ירצו להיות בעסק ושוללים מהם את הבחירה בעתיד אם ירצו להישאר או לא". 

מזור מבהירה כי היכולת לבחור את העתיד המקצועי היא קריטית מאוד לבני המשפחה. "יש מקרים של אנשים נכנסו לתפקידים בלי שבחרו בהם, אחים שמקבלים על עצמם תפקיד של הורים בהתנהלות העסקית מול האחים שלהם. הרבה פעמים אנחנו שואלים אנשים בני 50 או 60 מה הם רוצים, הם בכלל לא מבינים מה השאלה. אחת החוכמות היא להסתכל על הרצונות של היחידים ולחבר אותם לקונסטלציה המשפחתית. לנהל תהליך כזה, זה לא אינטואיטיבי, מי חושב שהמשפחה שלו צריכה ניהול? מה שצריך לעשות זה להבין שצריך לנהל את זה עם המון תכנון מקדים מראש, עם צוות משימה, יועצים, לגבש אסטרטגיה, ולייצר מערכת איזונים בין הצירים השונים, אנחנו רוצים לקחת בחשבון את האסטרטגיה העסקית הרצונות של דור ההמשך שלפעמים לא מעז לספר להורים מהם". 

איזה מנגנונים יסייעו לבנות מבנה אמין לדורות הבאים

עו"ד גינסברג סבורה כי למורשת המשפחתית חלק מהותי בבניית המבנה לדורות הבאים. "לכל עסק משפחתי טוב יש מורשת משפחתית. רואים את זה עם כל האנשים שנמצאים פה בחדר, אז כמובן שכשאנחנו מנסים לייצר את אותו מבנה אז צריך לראות איך משמרים את המורשת. כדי לעשות את זה חשוב לקבוע גבולות גזרה, עקרונות בסיסיים, ולייצר שקיפות בין בני המשפחה, זה מתאם ציפיות ומסייע בעת מחלוקות. ברוב המשפחות כשיש כללים שקופים וברורים לכולם ב-99% מהמקרים תהיה שמירה על הכללים ורואים את זה כחלק מהמורשת שצריך לכבד. בנוסף, חשוב גם לנסות למנוע בעיות לפני שהן קורות. להגדיר מה הגדרת התפקיד, ומתי פורשים ואיך. חלק מקביעת הכללים בתוך ניגוד העניינים הזה, צריך לדבר על החשיפות האישיות. איך החשיפה האישית משפיעה או איך אני יכולה לנטרל את ההשפעה שלה על העסק, במצבים כמו נישואים גירושים חוסר כשירות וכו'. 

"אמר לי מישהו לפני 15 שנה שהחברה שלו נהייתה כמו לשכת עבודה ממשלתית. יש ציפייה מכל בני המשפחה לעבוד בעסק. תמיד יש את החלום שהנכדים והנינים יעבוד בעסק ושהוא ימשיך דורי דורות, כשהרצון הרבה פעמים של המייסדים זה לנעול את הדורות הבאים. הרבה פעמים עצם הקיום של חופש הבחירה הופך את הרצון לצאת החוצה לנחשק פחות. דווקא לבחור להישאר. ודווקא בתור עורכת דין חשוב לי להדגיש שזה לא חזות הכל , בישראל אנשים רוצים תהליכים מאוד מהירים אז אין תהליך מהיר. כל משפחה יש לה את מה שמתאים לה וצריך סבלנות. מהצד השני, כדאי להיזהר מלתכנן יותר מדי, נכון להסתכל רק דור אחד קדימה".

מה יכול לעזור לתוכנית כזאת להצליח?

מזור, מזהירה ממספר טעויות נפוצות. "אנחנו רואים קיצוניות בין משפחות שלא רוצות לגשת לתכנון, ומצד שני גם משפחות שרוצות לתכנן ולסגור הכל מראש. אזהרה מאוד משמעותית היא בנוגע לכל הנושא של תקופות המעבר, מבחינתנו זאת תקופה של טרנזישן של 20 שנה. זה לא קורה ביום אחד, האחים והבני דודים לא מחליפים אחד את השני ביום אחד זה תהליך ארוך, וצריך להבין שלאף אחד לא כיף לתכנן את היום שאחריו. אבל, אם תשאירו את זה לילדים שלכם הסיכוי שלהם לפתור את זה הרבה יותר נמוך. צריך להישיר מבט למציאות ולקבוע עקרונות מנחים, כמו שכל מנכ"ל היה מוודא שהוא מצמיח את היורשים שלו, התפקיד שלנו זה להשאיר לילדים שלנו ולדורות הבאים קרקע יציבה ומסודרת, גם אם קשה עם הכללים. עוד נקודה שחשוב מאוד לקחת בחשבון, שככל שמשקיעים יותר בתוכנית כזו, ההפתעות נמוכות יותר. האויב של ההמשכיות הוא הפתעה". 

 גילוי מלא: הכנס בחסות - KPMG, LGA, GAC, מיתר עו״ד, יוליוס בר וגינסבורג ושות'