נשר העניקה הנחות של מיליוני שקלים. כעת ביהמ"ש הכריע בתביעה נגדה

מונופול שנותן הנחות גבוהות ללקוחות גדולים עשוי לפגוע בדיני התחרות - כך קבע היום (ה') בית המשפט המחוזי מרכז בלוד. ההחלטה, הנפרשת על פני 100 עמודים, ניתנה בהליך שאיחד תובענה ייצוגית ותביעה כספית אזרחית שהוגשו בשנת 2015 נגד חברת נשר, והוא עסק בתקופה שבה החברה הייתה יצרנית המלט היחידה בישראל.

הרקע לדברים הוא הנחות שהעניקה נשר החל משנת 2002, שניתנו בנוסף לאלה שנקובות בצו הפיקוח על המחירים, ללקוחותיה הגדולים, אשר מסתכמות על־פי בית המשפט במיליוני שקלים. זאת, בעוד שלקוחות קטנים לא קיבלו הנחות כאלה. 

● בלעדי | בצל המלחמה: מה קרה לשכר המתמחים במשפטים השנה?
● הסדר טיעון לשיכון ובינוי: התיק נגדה ייסגר, תשלם 260 מיליון שקל

את התביעה הכספית הגישה חברת אביעד בטון, שטענה כי נשר העניקה הנחות ניכרות במלט לשני לקוחותיה הגדולים, יצרניות הבטון רדימיקס והנסון, המצויות בשליטה או בהחזקה של יצרניות מלט מהגדולות בעולם. הטעם להנחות, נטען בתביעה, הוא כדי שהיצרניות הללו לא ייבאו מלט מחו"ל, דבר שיגדיל את התחרות במשק ויפגע ברווחיות שלה.

אביעד בטון, מנגד, לא נהנתה מהנחות דומות, והיא טענה כי בכך נפגעה היכולת שלה עצמה להתחרות ביצרניות הללו, מהטעם שהיא משלמת הרבה יותר מהן עבור מלט. התביעה של אביעד הוגשה לפי חוק התחרות, והחברה טענה כי נגרמו לה נזקים בהיקף של כ-127 מיליון שקל.

את התובענה הייצוגית הגישה תנועת "הצלחה", בשם כל מי שרכש בישראל מלט או מוצרי מלט מ"הנפגעים הישירים" (כלומר, אלה שלא קיבלו הנחות מנשר) או מלקוחותיהם במורד שרשרת הייצור, קרי הנפגעים העקיפים. הטענה הייתה כי תוספת העלות נגרמה עקב אפליה וגולגלה לצרכנים. גם התובענה הייצוגית הוגשה מכוח חוק התחרות.

מאז אוחדו התיקים, ניתנו בהליך שורה של החלטות, בהן החלטה דיונית אחת, עוד מהימים בהם ישב עופר גרוסקופף בבית המשפט המחוזי, שקבעה כי ההכרעה שתינתן בהליך המאוחד היא זו שנוגעת לאחריות בלבד של נשר, ולא לגובה הנזק. בכך הכריע כעת השופט יחזקאל קינר, שקיבל לידיו את התיק. 

הפרה את חוק התחרות

ההחלטה של קינר כוללת קביעות שונות הנוגעות לאיסור החל על מונופול לנצל את מעמדו לרעה, ונקבע בה, למשל, כי הנחת כמות היא הנחה מקובלת, גם כאשר היא ניתנת על־ידי מונופול; וכי לא די בקיומו של פער בין המחירים שניתנים ללקוח גדול לקטן על־מנת לקבוע כי היתרון שניתן ללקוח הגדול הוא בלתי הוגן, שכן על כל מקרה להיבחן לגופו. אולם כאשר נבחן המקרה של נשר, נקבע כי זו הפרה את חוק התחרות.

בית המשפט קבע כי נשר העניקה תנאים מועדפים לרדימיקס ולהנסון, ובכך ניצלה לרעה את מעמדה בשוק באופן שעלול היה להפחית את התחרות או לפגוע בציבור; וחייב אותה בתשלום הוצאות משפט בסך של 100 אלף שקל לאביעד ולעמותת "הצלחה".

כעת, עם פרישתו של השופט קינר, ינותבו התיקים לשופטים אחרים שיכריעו בהמשך הטיפול בהם - אומדן הנזק במקרה של אביעד ובמקרה של "הצלחה", וכן הפיצוי שיינתן, אם יינתן, לציבור.

קיימת, כמובן, האפשרות שנשר תגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. אם בקשה כזו תוגש, סביר שהטיפול בתיקים בבית המשפט המחוזי יעוכב עד להכרעה בה.

את עמותת "הצלחה" ייצגו עורכי הדין אורי ברעם ויעקב סבו; את אביעד תעשיות ייצגו עורכי הדין דרור שטרום, גל רוזנט, רן כרמי ואלישע הרלב; ואת נשר ייצגו עורכי הדין איל רוזובסקי, גיורא ארדינסט, דן סלע, טל ארד, דורון לוי ואפרת רוזנר. 

"החלטה תקדימית" 

מעמותת "הצלחה" נמסר בתגובה כי "החלטה זו צפויה להשפיע על התנהלותן של חברות דומיננטיות נוספות במשק הישראלי ולקדם תחרות הוגנת יותר לטובת הצרכנים. היא מהווה אבן־דרך משמעותית במאבק נגד ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי ומסמנת כיוון ברור לעתיד התחרות במשק הישראלי. מדובר בהליך הנמשך שנים רבות, שכעת יעבור לשלב הדיון בהיקף הנזק לציבור ובאופן הפיצוי שיינתן לו".

עו"ד דרור שטרום (לשעבר הממונה על התחרות) ועו"ד גל רוזנט, ראש תחום תחרות במשרד ברנע ג'פה לנדה, המייצגים את חברת אביעד בטון, מסרו: "מדובר בהחלטה תקדימית בדיני התחרות, המנתחת לראשונה לעומק את האיסור על בעל מונופולין להפלות בין לקוחותיו באופן הפוגע בתחרות. בית המשפט קבע כי מונופול אינו רשאי לקנות תחרות בכסף, באמצעות מתן הנחות ללקוח העלול להתחרות בו, וכי הוא חייב להתנהל מול לקוחותיו באופן שקוף ואובייקטיבי.

"בית המשפט כאן עשה לא רק משפט, אלא גם צדק, שכן התברר כי מונופול המלט נשר היטיב במשך שנים ארוכות עם לקוחותיו הגדולים, כדי שלא ייבאו מלט לישראל ויתחרו בו. אגב כך דרס המונופול את יצרני הבטון הקטנים, ובהם אביעד התובעת, ומנע מהם להציע בטון במחירים זולים ללקוחותיהם. מסמכיה הפנימיים של נשר אף לימדו כי היא הייתה מודעת לחלוטין לתוצאות מעשיה. מקרה זה מלמד כי אין מקום להירתע מפני מיצוי הזכויות והטענות הצודקות גם מול גוף דורסני, מונופול אגרסיבי, כנשר". 

נשר: הסביבה העסקית השתנתה 

מחברת נשר נמסר בתגובה: "התביעה נשוא ההחלטה המשפטית הוגשה לפני כעשור שנים ונוגעת להנחות שהוענקו ללקוחות לפני כ-15 שנים ויותר. הסביבה העסקית והרגולטורית הייתה אז שונה בתכלית מזו קיימת כיום. על אף שנשר הוגדרה מונופול באותה תקופה, מחיריה לא היוו חסם ולא מנעו תחרות עזה מצד יצרניות מלט, בעיקר מטורקיה. למעשה, בשל יבוא המלט המאסיבי לישראל, ולאחר ששניים משלושת מפעלי המלט שפעלו בישראל בעבר נסגרו - הוסרה מעל נשר עוד בשנת 2020 הגדרת המונופול.

"מדובר בתביעה שהוגשה לפני כעשור, והדיונים בבית המשפט הסתיימו כבר לפני כמעט 6 שנים, ומשכך נלמד את ההחלטה ונפעל בהתאם.

"מפעל נשר נותר כיום המפעל האחרון והיחיד בישראל לייצור מלט, כאשר שוק המלט הישראלי נשען ברובו על יבוא מטורקיה, מירדן וממצרים. עובדה משמעותית זו מתחדדת אף יותר בימים אלה, בהם יש צורך ממשי להבטיח עצמאות, זמינות ורציפות של משאב אסטרטגי זה למדינת ישראל ולתושביה. גם בעת בה המפעל היצרני היחיד בישראל נאבק לשמור על רציפות ייצור, על אף אתגרי המלחמה, וברקע החרם הטורקי, הפחיתה נשר את מחירי המכירה שלה פעמיים בחודשים החולפים, ובעקבות הודעת החרם, אף הודיעה כי תקפיא את מחירי המלט תוצרת ישראל".