4 גרפים מספרים מה קרה לכלכלה מתחילת המלחמה

מתחילת 2023 החל לצנוח היקף הגיוסים בענף ההייטק, עד לשפל של כמעט שש שנים. עם זאת, ברבעון השני של השנה, שהחל בחודש אפריל, חלה דווקא עלייה חדה בסכום הגיוסים של חברות - שחזר להיקף של 3.1 מיליארד דולרים. קצב גיוסי ההון משמש אינדיקטור חשוב לפעילות בענף ההייטק, שכן חברות הסטארט־אפ מסתמכות על כספי ההשקעות הללו.

ענף ההייטק אמנם מכיל רק כ־11% מכלל משרות השכירים בשוק העבודה הישראלי, אך לפי דוח ההייטק של הרשות לחדשנות הוא אחראי לכמעט 20% מהתוצר המקומי. מאז פרוץ המלחמה, גיוסי ההון של חברות הסטארט־אפ נתקלו בקשיים, עד הגעה לשפל של 1.9 מיליארד ברבעון הראשון.

העלייה שהחלה בחודשים האחרונים היא בשורה של ממש למשק.

הגירעון התקציבי ממשיך לטפס בשל הוצאות המלחמה, ומהווה משקולת כבדה על הכלכלה הישראלית. השווקים העולמיים עוקבים אחר הגידול ביחס החוב־תוצר של ישראל, המעיב על איתנות המשק. התחזית העדכנית של ישראל מצביעה על עלייה ביחס החוב־תוצר, כשב־2025 הוא יעמוד על 68.5%. ההתאוששות בגביית מסים מתחילת 2024, מעבר לצפי המקורי באוצר, משפרת את עמדתה של ישראל ומעניקה לה מרחב נשימה, אם כי מצומצם ביותר.

ההכנסות ממסים מצביעות על החוזק של העורף בזמן מלחמה ועל איתנות הצריכה הפרטית לאחר הזעזוע הראשוני של המלחמה. במידה וההתאמות הפיסקליות יוצאו לפועל כראוי על ידי הממשלה, ישראל תראה את יחס החוב חוזר לתוואי ירידה לאחר המלחמה, ואת תמונת הכלכלה משתפרת.