אבי שמחון גייס את עסקת וויז שעוד לא נחתמה להצדקת ביטול העלאת המע"מ

כחצי שעה בלבד נערכה הפגישה המצומצמת בנוגע לתקציב 2025 ביום שלישי בערב. פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אמר בדיון כי הדיווחים על מכירתה הצפויה של חברת וויז לגוגל, תמורת 23 מיליארד דולר, יחד עם תוכניתו הרחבה למבצע לשחרור רווחים כלואים מהחברות, סוגרים למעשה את הצורך בהשלמת הבור התקציבי בסך של 30 מיליארד שקל, ומייתרות את הנחיצות בצעדים כואבים אחרים. שמחון עצמו טוען כי לא הזכיר את וויז כלל במהלך הדיון, ומכירת החברה אינה נכללת בצעדים שהוא מקדם.

● אורן דורי, פרשנות | בוננזת וויז: ברכה או קללה למשרד האוצר?
● חודרות לבתים פרטיים, בלי נהלים מסודרים: מצלמות המעקב ברחוב עשויות לסכן את האזרחים 

הדיון הקצר עסק בתקציב 2025, ונכחו בו ראש הממשלה נתניהו ויועצו הקרוב שמחון, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומנכ"ל משרדו שלומי הייזלר.

ירון והייזלר הדגישו כי הם מתנגדים לביטול העלאת המע"מ בשנה הבאה, צעד שכבר אושר בממשלה, אולם את ביטולו מוביל כעת ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון. לדברי הייזלר, שגם גובה על ידי השר סמוטריץ', "אין שום כוונה לבטל את העלאת המע"מ. מדובר במהלך שכלל לא עולה על הפרק, והוא ייתקל בהתנגדות נחרצת במשרד האוצר".

נתניהו הודיע כי תיקבע בימים הקרובים פגישת המשך ארוכה יותר עם כל בכירי האוצר, "עם לוח וטושים וכל האופציות". יחד עם זאת, לא בטוח שהפגישה תיקבע לפני הנסיעה הצפויה של נתניהו לארה"ב. בכירים באוצר מודים כי למרות הכרזת נתניהו והנוכחים ש"התקציב יאושר עד סוף 2024", מדובר במסגרת זמנים מאוד צפופה "ולא אופטימית", כשהתקציב חייב להיות מונח בכנסת לכל היותר בתחילת נובמבר, מה שאומר שלממשלה הוא צריך להגיע עד 15 בספטמבר.

בימים הקרובים אמורים באוצר להוציא את הדוח שמציג את תוכניתם לשחרור רווחים כלואים שנצברו בקופות החברות במהלך ארוך-טווח, הכולל מקלות וגזרים, ואמור להערכתם, להכניס לקופת המדינה כ-3 מיליארד שקל מדי שנה. מנגד, שמחון התעקש גם בישיבה על מהלך חד-פעמי אגרסיבי, שצפוי לדעתו להזרים לקופה באופן חד-פעמי כ-15-20 מיליארד שקל. בצירוף הכנסות מדינה בסך כ-10 מיליארד שקל ממכירת וויז לגוגל, מדובר במענה לדרישה להביא לקיצוץ והכנסות נוספות בסך 30 מיליארד שקל בתקציב הבא.

לדעת שמחון די במילוי חד-פעמי של הקופה

לדעת שמחון, המדינה זקוקה כעת אך ורק למילוי הקופה חד-פעמית, בגלל נזקי המלחמה, שתסתיים להערכתו בצמיחה גדולה מאוד במשק. הנתונים המשקיים שאחרי המלחמה יבטלו לדעתו את כל הדאגות הפסימיות שמשמיעים כלכלנים, בהובלת בנק ישראל, בעיקר בכל הנוגע ליחס החוב-תוצר והגירעון העתידי של הממשלה, ולכן המדינה נדרשת רק למהלכים חד-פעמיים - מבצע הרווחים ומכירת וויז.

נגיד בנק ישראל התנגד גם לתחזיות של שמחון, והזכיר את הצורך לשדר ודאות לשוק במהלכי האוצר, בין השאר בגלל מצבן הלא פשוט והמורכב של איגרות החוב שמגייסת מדינת ישראל, ופער הריביות מול העולם. בראש ובראשונה, הדגישו כאמור ירון והייזלר את הצורך לעמוד מאחורי החלטת הממשלה על העלאת המע"מ. ירון דיבר בפגישה בעיקר על "מחיר הטעות" בניהול הסיכונים, אם התחזיות הוורודות של שמחון לא יתגשמו, והמשק ייקלע למשבר קשה.

במהלך הדיון הנגיד גם מתח ביקורת במרומז על היעדרותם של גורמי המקצוע באוצר מהדיון: "התהליך (העברת התקציב, א' כ') צריך להיות סדור ובשיתוף כל גורמי המקצוע". ירון הדגיש, במסגרת תפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה, כי העלאות המסים נדרשות, והגידול בהכנסות המדינה צריך להיות פרמננטי, זאת לאור העובדה שגם ההוצאות הצפויות של מדינת ישראל, בייחוד במסגרת תקציב הביטחון, צפויות להיות פרמננטיות.

גורם בבנק ישראל אומר שיש לבצע מהלכים "גם בצד הקיצוצים וגם בצד ההכנסות". זאת במטרה להפחית את נטל הגירעון על התקציב ולהוריד את יחס החוב המאמיר של ישראל.

סחבת בקיום הדיונים המקצועיים

הדיון בלשכת נתניהו נערך לאחר ביקורת רבה מצד גורמים מקצועיים בממשלה על כך שלא נערכו דיונים מסודרים לקראת תקציב 2025, ועל סחבת מצד הממשלה.

בתחילת החודש אמר הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, כי "אני חושב שזה על גבול הלא סביר שאנחנו נמצאים ביולי, ואנחנו עוד לא בדיוני תקציב עמוקים", ו"יש אתגרים מאוד גדולים.

"אי אפשר לעשות את זה בחודש-חודשיים. אנחנו חייבים לקדם את התקציב בהקדם, והוא צריך לכלול התאמה פיסקאלית ורפורמות מבניות", אמר גרדוס.

גם ירון הזהיר, כי "דחיית אישור התקציב לתוך 2025, לצד עלייה אפשרית נוספת בהוצאות המלחמה וההוצאות הפרמננטיות, עלולים להוביל כבר היום לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל".

בבנק ישראל העריכו כאמור בתחזית המקרו-כלכלית כי בתקציב הבא דרושות התאמות בגובה של 30 מיליארד שקלים להפחתת הגירעון.

גם כל החלטה נוספת של הממשלה להגדלת תקציב הביטחון לדוגמה, צריכה להיות מאוזנת באמצעות קיצוצים נוספים. זאת במטרה לתמוך בתוואי יחס-חוב שאינו מתבדר. "ללא ביצוע התאמות אלה", הזהירו בחטיבת המחקר של הבנק, "אנו מעריכים כי החוב הציבורי ימשיך לגדול בהדרגה".

הגידול בהוצאות עלול להוביל לעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל כתוצאה מתפיסת השווקים והחשש שיחס החוב לתוצר נמצא בתוואי מתבדר, הדגישו בבנק. "מצב כזה עלול להוביל לפגיעה בתוואי הצמיחה של המשק, להיחלשות השקל ולהתגברות הלחצים האינפלציוניים, שגם יתבטאו בריביות גבוהות יותר".