בעל מחסן דרש זכויות בנייה בתמ"א 38. מה קבע המפקח?

פרטי המקרה: בעלי שש דירות בבניין פתח תקווה הגישו תביעה למפקח על המקרקעין בעיר נגד בעל מחסן, הרשום כיחידה עצמאית בבניין, שסירב לחתום על הסכם תמ"א. הם טענו כי הוא מסרב לחתום על ההסכם, וכי יש לאשר להם לבצע אותו. בעל המחסן טען כי הפרויקט פוגע בקניינו, אף שהחברה היזמית הציעה לו שהמחסן ישופץ, או שהיא תרכוש אותו, והוא יקבל תשלום עם קבלת ההיתר.

הבניין מורכב מארבע קומות הכוללות שש דירות ומחסן. לפי ההסכם שנחתם בשנים 2019-2020, כל דירת מגורים תקבל ממ"ד ומרפסת, וכן יתווספו שש יחידות דיור ב-2.5 קומות.

החודש קבע המפקח על המקרקעין מאיר פורת כי בעל מחסן בבית המשותף, הנחשב לדירה נפרדת, לא זכאי לאותן תמורות שמקבלים בעלי דירות במסגרת תמ"א 38. נקבע כי לא ניתן להשוות בין דירת מגורים לדירת מחסן. המפקח דחה את טענת בעל המחסן כי עליו לקבל זכויות בנייה יחסיות בהתאם לגודלו של המחסן שבבעלותו. נקבע כי לא הופר עיקרון השוויון: מחסן לא זכאי לזכויות בנייה, ואלה מוענקות לדירות המגורים ולא למחסן, גם אם הוא רשום כיחידה עצמאית ונפרדת.

לא הייתה מחלוקת כי הוועדה המקומית לא שיקללה את המחסן כגורם המעניק זכויות תמ"א 38. המפקח אישר לבצע את עבודות התמ"א ומינה עורך דין לצורך חתימה והתקשרות בשם בעל המחסן על ההסכם.

בפרויקט חיזוק, בשונה מפרויקט הריסה, ככלל לא משולמים לבעלי הדירות דמי שכירות או מגורים חלופיים, אלא אם הוא משתייך לאוכלוסיות מסוימות לפי החוק. בעל המחסן ביקש דמי שכירות, כיוון שהכניסה למחסן תימנע ממנו. בית המשפט קבע כי הוא זכאי ל-500 שקל שכירות בחודש בתקופת החפירה, אז אין גישה למחסן.

בעל המחסן חויב לשלם 7,500 שקל שכר-טרחה לתובעים.

את בעלי הדירות ייצגה עו"ד שלומית שרדני-יצחקוב. את בעל המחסן ייצגה עו"ד נעה פייס, שמסרה כי בכוונתם להגיש ערעור.

משמעות הפסיקה: בעל מחסן בבית משותף, הנחשב לדירה נפרדת, לא זכאי לאותן תמורות שמקבלים בעלי דירות מגורים במסגרת פרויקט תמ"א 38. לא מדובר בהפרה של עיקרון השוויון.

מספר תיק: 6/264/2023

פרטי המקרה: בית משפט השלום בחיפה מחק השבוע על הסף בקשה לתביעה ייצוגית נגד "מזרני כפר סבא", שבה התובע ועורך דינו ביקשו לבחור את השופט שידון בתיק, מהלך המכונה "פורום שופינג".

בנובמבר 2023 הגיש אדם הסובל מליקוי שמיעה באמצעות עו"ד מוחמד ספורי בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית משפט השלום בעכו. בבקשה נטען כי רשת החנויות פעלה בניגוד לתקנות שוויון זכויות לאנשים מוגבלויות, בכך שהשמיעה מוסיקת רקע במענה הטלפוני. נטען כי העסק מחויב לתת מידע מוקלט במערכת הממוחשבת לניתוב שיחות, בהקלטה בשפה פשוטה ובקצב איטי ללא מוסיקת רקע.

התיק הועבר לסגנית הנשיאה השופטת אביגיל זכריה, ועורך הדין הגיש בקשה למחיקת ההליך, שהתקבלה. באותו היום הגיש בקשה לתביעה ייצוגית של תובע אחר בנוסח כמעט זהה עובדתית, רק הפעם לבית משפט השלום בחיפה. עורך הדין לא ציין במפורש את ההליך הקודם. הרשת ביקשה למחוק על הסף את התביעה בטענה ל"פורום שופינג".

עו"ד ספורי הודה כי ביקש למחוק את התובענה בעכו לאור גישת בית המשפט שם, שאימץ את פסק הדין של שופט המחוזי עודד מאור, לפיו יש לבצע פנייה מוקדמת לעסק להפסקת ההפרה לפני שמגישים תביעה. הוא טען כי אין פסול בהגשת בקשות רבות.

השבוע הורתה השופטת עינב נהרי-סנדלר מבית המשפט בחיפה על מחיקת התביעה על הסף תוך חיוב המבקש בהוצאות. נקבע כי עורך הדין "ביקש למצוא לעצמו פורום חלופי להעלאת טענותיו נגד המשיבה, שהוא מקווה שיהיה לו נוח יותר".

השופטת מצאה את ההתנהלות הדיונית "לא ראויה, המפרה את חובת הייצוג ההולם בתום-לב", תוך שציינה כי ההפרה תוקנה, וכי בכך התובע גילה את דעתו שאין תועלת בהמשך ניהול ההליך.

את הרשת הנתבעת ייצגה עו"ד ענבל ארד ממשרד עו"ד ארנון גרפי, שמסרה: "כשנעשה שימוש ציני וחסר תום-לב, הדבר פוגע בתכלית החשובה של התביעה הייצוגית וממאיס את השימוש בה על גופים רבים תוך פגיעה עקיפה בתובענות ייצוגיות ראויות".

משמעות הפסיקה: אסור לנסות לבחור שופט שידון בתיק, עם עמדה הנוחה לבעל הדין. התנהלות זו מלמדת על חוסר תום-לב ומהווה עילה לסילוק על הסף.

מספר תיק: 22754-02-24

פרטי המקרה: בני זוג שנפרדו היו חלוקים בשאלה מתי חל "מועד הקרע", שבו מערכת היחסים הזוגית באה לסיומה: האם מהיום שהבעל עזב את הבית לטובת מגורים עם אישה אחרת (בתחילת 2014) - או ביום מתן הגט (בפברואר 2023)?

למועד הקרע יש חשיבות רבה בחלוקת הרכוש, מכיוון שעד למועד זה בני הזוג חולקים את החובות ואת הזכויות הכלכליות שצברו במהלך הנישואים. במקרה הנוכחי, החשיבות התעצמה נוכח הפער של 9 שנים מהיום שהבעל עזב את הבית ועד למתן הגט, ונוכח חובות משמעותיים שצבר בתקופה זו, להם האישה עשויה הייתה להיות שותפה אם טרם חל מועד הקרע.

בית הרבני האזורי קבע כי מועד הקרע הוא מיום מתן הגט בפברואר 2023. האזורי הסתמך על כך שהבעל מימן את כלכלת הבית עד סמוך לסידור הגט, ועל כך שהאישה ביקשה שלום-בית באותן שנים. האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול וטענה כי מועד הקרע צריך להיקבע לתחילת 2014, אז עזב הבעל את הבית לטובת מגורים עם אחרת ואף הביא עמה שני ילדים.

השבוע קיבל בית הדין הרבני הגדול את הערעור וקבע כי ברירת המחדל לסיום השיתוף הכלכלי הוא המועד של העזיבה לטובת הקמת תא משפחתי אחר. הדיינים הרבנים אברהם שינדלר, מימון נהרי וציון לוז-אילוז קבעו באופן נחרץ כי השיתוף הכלכלי בין בני הזוג פוקע אם אחד מהם עוזב את הבית לגור עם אחר/ת. זאת אלא אם כן יוכח כי הצדדים הסכימו להמשיך שיתוף, ובעיקר נדרשת הוכחה להסכמת הצד הנבגד.

הדיינים קבעו כי העובדה שבני הזוג המשיכו להיות נשואים רשמית לא מעניקה הסכמה לשיתוף כלכלי, והדגישו כי לא מדובר על הפן המוסרי של בגידה, אלא על המשמעות הכלכלית של הקמת תא משפחתי חדש - שהרי עמו נוצרות הוצאות חדשות, שלא משרתות את בן הזוג המקורי.

את האישה ייצג עו"ד עומר נירהוד והטוען הרבני אלעד חזן. את הבעל ייצג עו"ד אברהם חגאג'.

משמעות הפסיקה: מועד הקרע יחול ביום שבו אדם עוזב את הבית לטובת הקמת תא משפחתי אחר, גם אם הגט ניתן בהמשך.

מספר תיק: 1430836/2