שינוי כיוון בריטי נגד ישראל: תמשוך את הערעור בנוגע לסמכות בית הדין הפלילי

הממשל ההחדש בבריטניה החליט להפוך את ההחלטה של הממשלה השמרנית הקודמת • הפגנות פרו-פלסטיניות במדינה מתמקדות בדרישה להפסיק את יצוא הנשק לישראל, שממילא נמצא בדעיכה מאז אוקטובר

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: ap, Frank Augstein
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: ap, Frank Augstein

הממשל ההחדש בבריטניה, בראשותו של מנהיג מפלגת הלייבור קיר סטארמר , החליט להפוך את ההחלטה של הממשלה השמרנית הקודמת, ולמשוך את הערעור שהגישה לבית הדין הפלילי הבינלאומי ( ICC ) בנוגע לסמכותו להעמיד לדין בכירים ישראלים. בריטניה נקטה את הצעד אחרי שהתובע הכללי של ה- ICC, קארים חאן, ביקש מהרכב של שלושה שופטים להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט , כמו גם לראשי חמאס.

"התקפה על המשחקים האולימפיים": אלמונים חיבלו במתואם בתנועת הרכבות המהירות בצרפת  
טיסה של 16 שעות חשפה את החור בהגנה האווירית של ישראל 

הצעד החדש מסמל הידרדרות ביחסים עם בריטניה, אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל עד כה באירופה. סטארמר , שכיהן בעבר כראש התביעה באנגליה ובוויילס, נחשב לדמות האוהדת את ישראל, ולמי שנלחם באנטישמיות שהשתלטה על מפלגת הלייבור במהלך שנות השלטון של קודמו בתפקיד, ג'רמי קורבין . מפלגתו נחשבת ביקורתית הרבה יותר מהשמרנים בנוגע לישראל. ההחלטה הנוכחית מראה את גבולות התמיכה של סטארמר בישראל .

בריטניה קיבלה מבית הדין ארכה עד היום (ו') כדי להחליט אם להמשיך בהליך הערעור שבו פתחה הממשלה הקודמת. ממשלה שמרנית זו, בראשות רישי סונאק ,טענה בפני בית הדין כי כלל אין לו סמכות לדון ולהעמיד לדין בכירים ישראלים, בין היתר משום שהסכמי אוסלו קובעים כי אזרחים ישראלים לא יוכלו לעמוד לדין על המתרחש בשטחים. היום נמסר מדאונינג 10 כי "הממשלה הבריטית לא תמשיך את הקו הקודם, העמדה שלנו היא שמדובר בשאלה משפטית שעל בית המשפט להכריע בה".

העיניים נשואות לסוגיית יצוא הנשק הבריטי לישראל

למרות הרוורס הבריטי, מדינות אחרות כבר הודיעו כי הן מתכוונות להגיש השגות בנושא סמכות השיפוט ואולי גם טיעונים אחרים, נגד הוצאת צווי מעצר לבכירים הישראלים. בין המדינות נמצאות גרמניה וארה"ב, שגם היא - כמו ישראל - לא חתומה על האמנה המבססת את תפקודו של בית הדין הפלילי הבינלאומי. לפי דיווחים בשבוע החולף, כ-70 גופים - 18 מדינות והיתר ארגונים לא ממשלתיים - ביקשו להציג עמדות בנושא. בית הדין אישר את הבקשות. הדיונים הרבים צפויים לע כ ב משמעותית את הליך הוצאת הצווים.

להחלטה קדמו ביקורים של בכירים בריטיים, כולל שר החוץ דייוויד לאמי, בישראל בימים האחרונים. לאמי נחשב לביקורתי יותר כלפי ישראל בצמרת מפלגת הלייבור, ואמר באחרונה כי בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא "אבן הפינה של מערכת החוק הבינלאומית". דמוקרטיות המכירות בשלטון החוק, הוסיף, חייבות להכיר בו ולהעניק לו סמכות. מוקדם יותר החודש גם הודיע לאמי על חידוש העברת הכספים של בריטניה לאונר"א. זאת, אחרי שהממשלה הקודמת השעתה אותו, על רקע טענות למעורבות של הארגון ואנשי באירועי 7 באוקטובר.

כעת העיניים נשואות לסוגיית יצוא הנשק הבריטי לישראל. הממלכה המאוחדת היא אחת המדינות האחרונות שלא הקפיאו את משלוחי הנשק לישראל. סקירה קבועה שמתקיימת במשרד החוץ אמורה "לנופף בדגל אדום" אם תהיה סבורה כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה , מה שיביא לעצירה מיידית של היצוא. משרד החוץ הבריטי נמצא תחת לחץ ציבורי לפרסם את הסקירה. הפגנות פרו-פלסטיניות במדינה מתמקדות בדרישה להפסיק את יצוא הנשק לישראל, שממילא נמצא בדעיכה מאז אוקטובר, לפי הדלפות בריטיות.