הנתונים שיכריעו: האם השווקים יחזרו בקרוב לנורמליות?

הבורסות בעולם מתנהגות כמו רכבת הרים וסובלות מתנודתיות חריפה. מדד הניקיי היפני לדוגמה פתח את שבוע המסחר בירידה של 12.4% - החדה ביותר זה 37 שנים - ולמחרת רשם את התשואה היומית הגבוהה ביותר מאז 2008, כשעלה ב־10%. גם מדד ה־S&P 500 האמריקאי מציג את הרבעון התנודתי ביותר זה למעלה מעשור - כך על פי נתוני גולדמן זאקס. יממה לאחר ש"שבע המופלאות", ענקיות הטכנולוגיה של וול סטריט, מחקו 750 מיליארד דולר משוויין בפתיחת השבוע, הן חזרו לעלות במסחר המוקדם. מה עומד מאחורי התנודתיות הגבוהה, האם הירידות מאחורינו ואילו נתונים יכתיבו את מה שיקרה בשווקים בתקופה הקרובה?

● הכלכלן הנודע בטוח: "יש סיכון להידרדרות כלכלית רצינית"  
● האם אנחנו בתחילתה של מפולת או שמדובר רק בתיקון? בשוק ההון חלוקים 

העקום שחזר לנורמליות

רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב־IBI, אומר בשיחה עם גלובס כי נתוני האבטלה בארה"ב שפורסמו ביום שישי האחרון העלו את החששות ממיתון קרב והבהילו את המשקיעים, אך בפתיחת השבוע התפרסמו נתונים אחרים שסיפקו מידה של אופטימיות בשוק: "נתוני מדד ה־SMI, מדד מנהלי הרכש של תחום השירותים, הצביע על תחזית להתרחבות זהירה בענף". גוזלן מדגיש כי תחום השירותים הוא ליבה של הכלכלה האמריקאית.

מנגד, החששות עדיין לא חלפו. עדות לכך ניתן למצוא בעקום התשואות של האג"ח הממשלתיות בארה"ב. כשהתשואה על אגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (שנתיים) גבוהה מזו של אגרות ארוכות טווח (עשר שנים), עקום התשואות "מתהפך". מצב זה נחשב לאינדיקציה אפשרית למיתון עתידי. הסיבה: זה משקף את ציפיות השוק לירידה בריביות בטווח הארוך, לרוב בגלל חששות מהאטה כלכלית. ואז, משקיעים מעדיפים השקעות קצרות טווח, מה שמעיד על חוסר ביטחון בצמיחה עתידית. במבט היסטורי, תופעה זו קדמה למיתונים ברוב המקרים, אם כי אין זה סימן מוחלט.

מאז יולי 2022, לצד העלייה החדה באינפלציה ובריבית בארה"ב, העקום התהפך והעלה את החשש ממיתון. כעת, לאחר שנתיים, העקום חזר למצב נורמלי, שבו הריבית על האג"ח הארוכות גבוהה יותר מהקצרות. הסיבה למהפך היא הצפי להורדת ריבית, אך ההיסטוריה מלמדת שבסבירות גבוהה זו אינדיקציה לכך שהכלכלה נכנסת למיתון, או שהיא כבר שם.

אולם עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מסביר כי למרות החששות ממיתון, חשוב לזכור שהאינפלציה עדיין איתנו. "רמת האינפלציה מצויה ב־3%, עליות השכר בארה"ב עדיין גבוהות והן יכולות להעלות את המחירים בחזרה".

הטריגרים לתנודתיות

הקאמבק שנרשם בשווקים לאחר הפתיחה האדומה בתחילת השבוע הוא דוגמה לתנודתיות החדה שמאפיינת את השווקים בתקופה האחרונה. "השווקים נכנסים לתקופה הרבה יותר עצבנית", אומר גוזלן, ותולה זאת בשתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא התמחור הגבוה של השווקים. "הסנטימנט היה שהבורסות יכולות רק לעלות ומשקיעים לקחו סיכון מוגבר. בשל זאת, כל טריגר מביא לירידות". הסיבה השנייה היא רמת הנזילות בשווקים. "כאשר רואים ירידות חדות בכלל השוק ההסבר לכך הוא פערים בין הביקוש להיצע בבורסות השונות".

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט, תולה גם הוא את התנודתיות בעליות ובשיאים שרשמה הבורסה מתחילת השנה, אבל לא רק. לשיטתו, גם המירוץ לנשיאות בארה"ב מוסיף מתח. "בתוך זמן קצר הנשיא המכהן ביידן פרש מהמירוץ לנשיאות, והסקרים ניבאו ניצחון מוחץ לטראמפ. לאחרונה תמונה זו השתנתה והראתה כי יש סבירות שקמלה האריס תיבחר בחודש נובמבר. חוסר הוודאות הזה מוסיף לרגישות של שוק המניות". אלג'ם מדגיש כי זהות הנשיא או הנשיאה חשובים פחות לשווקים והבחירות עצמן הן אלו שמביאות לחוסר היציבות.

האם גל הירידות נגמר? אלג'ם לא ממהר להכריז על כך. הוא מזכיר כי העליות במסחר היום אינן בהכרח סיום הסייקל. "יתכן שאנו רואים תיקון קל של השווקים שיסתיים במהרה ונראה את הירידות ממשיכות. יש לזכור שלעיתים יש משקיעים המנצלים את הירידות החדות על מנת לקנות בזול וגורמים לעליות".

מה יכול להביא לרגיעה? גוזלן מ־IBI מעריך כי אחד המפתחות לכך הוא יציבות ביפן. טוקיו הייתה אחד המוקדים המרכזיים שהובילו לירידות בימים האחרונים, לאחר שהבנק המרכזי במדינה הכריז על שורה של צעדים שנועדו לבלום את האינפלציה ולחזק את הין המקומי. "התייצבות של המטבע היפני יוכל לתרום לרגיעה, וכך גם איתות על מדיניות הריבית ביפן, לאחר שהבנק המרכזי שם סימן כי צפוי מהלך נוסף של העלאות ריבית". הוא מוסיף כי גם "נתונים מעודדים של המשק האמריקאי, שיראו שהכלכלה לא הולכת לעבר מיתון אלא רק להאטה". מדובר בין היתר על נתוני האינפלציה לחודש יולי, שיפורסמו בשבוע הבא.

מנגד, אלג'ם סבור שדווקא ירידת מסוימת נוספת היא זו שעשויה להביא ליציבות. "ירידה מתמשכת מהשיא בשווקים עלול 'לשחרר לחץ' ולייצב את הבורסות. יש לזכור שחלו עליות חדות לאורך השנה האחרונה והן אלו שתורמות לעצבנות זו".

הצפי למהלך אגרסיבי

גם בכירי הכלכלנים בארה"ב עוקבים בדריכות אחר הנעשה בשווקים. ג'רמי סיגל, פרופסור למימון בבית הספר לעסקים וורטון, אמר בראיון ל־CNBC כי הפד צריך לבצע הפחתת ריבית עכשיו, בצורה של הפחתת חירום. זאת בנוסף להפחתה נוספת בפגישה המיועדת של ועדת השווקים הפתוחה בחודש ספטמבר. לדעתו, "ריבית הפד צריכה להיות בין 3.5% ל־4%". כיום היא עומדת על 5.5% ברף העליון.

קול דומה השמיע פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה. הוא ציין במאמר לעיתון הניו יורק טיימס ש"ארה"ב כנראה עדיין לא נכנסה למיתון, אך אין ספק שסימני טרום מיתון כבר קיימים. הפד צריך להתקדם במהירות כדי למנוע את הסיכונים של הידרדרות כלכלית רצינית".

כעת, הציפייה בשוק היא שהפד ינקוט מהלך אגרסיבי ויחתוך את הריבית בחצי אחוז בפגישה שתתקיים בספטבר. חבריו בינתיים שומרים על עמימות ולא מאותתים על מהלך דומה. השאלה הגדולה היא מה יקרה עד אז בשווקים, וזה תלוי בעיקר בשורה של נתונים שיתפרסמו בדרך.