שתי המדינות המבודדות מתקרבות. וזאת בשורה רעה לעולם

המודיעין האמריקאי מעריך כי איראן התקדמה בתהליך ייצור "קבוצת הנשק": הרכיב בנשק הגרעיני שמביא לתגובת שרשרת ופיצוץ - כך דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" בסוף השבוע. עוד נכתב כי איראן שוקדת על מחקר בתחום, אך עדיין לא הגיעה לכדי יכולת ייצור נשק גרעיני.

סביר להניח כי מי שנמצאת ברקע מאמצי הגרעין האיראניים היא קוריאה הצפונית, אשר מחזיקה ברשותה, לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), 50 ראשי קרב גרעיניים - וכתוצאה מכך ניסיון וידע רב.

"האיראנים סומכים על הצפון־קוריאנים כספק נשק אמין", מסביר מאיר ג'בדנפר, מרצה לאיראן בבית ספר לאודר לממשל ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT), אוניברסיטת רייכמן. "לצפון־קוריאנים יש מומחיות בכמה תחומים, בהם הטילים, לכן הם נשענים על יכולות הפיתוח שלהם. זה חשוב לאיראנים להמשיך לשתף פעולה עמם - כאשר יש תמיד אופציה שאם רוצים ללמוד בניית פצצה אטומית, הם יכולים ללכת לקוריאה הצפונית".

שתי המדינות משתייכות לקואליציה מתהווה שלקחה על עצמה בלהיטות את משימת ערעור הסדר העולמי־מערבי. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, מתהדקת והולכת שותפות הגורל ביניהן. טילים צפון־קוריאניים משמשים את רוסיה בהתקפותיה על ערים אוקראיניות, לצד כטב"מים איראניים. אחד מהטילים הבליסטיים שאיראן שיגרה לישראל באפריל האחרון הוא דגם שיהאב 3, שלפי המודיעין האמריקאי מתבסס על עיצוב של טילי רודונג הצפון־קוריאניים.

עוד משנות ה־80

במטרה להבין את שורשי מערכת היחסים של טהרן עם פיונגיאנג, צריכים לחזור לשנות ה־80. לאחר המהפכה האסלאמית ב־1979 איראן מצאה את עצמה מבודדת, וביתר שאת כשנלחמה מול עיראק במשך כשמונה שנים. בהיעדר מקורות יבוא אמצעי לחימה, משטר האייתוללות הצעיר שם את מבטחו אצל המנהיג העליון הראשון של קוריאה הצפונית, קים איל־סונג. ד"ר ג'בדנפר מציין כי ב־1989 המנהיג העליון של איראן כיום והנשיא דאז, עלי חמינאי, ביקר בפיונגיאנג - שם זכה לכבוד רב. בביקורו הוא אמר: "בין הסיבות לכך שאיראן קרובה לקוריאה היא האיבה של ארה"ב כלפי המדינות. אתם הוכחתם כי יש לכם את הכוח להתעמת עם אמריקה".

שנים רבות חלפו מאז, ושיתוף־הפעולה בין קוריאה הצפונית לבין איראן צמח: מאספקת טילים בליסטיים מדגם סקאד B, תחמושת, אימונים ויועצים צבאיים, התרחבו הקשרים לידע בפיתוח טילים מתקדמים, צוללות וספינות, שהרי לצפון־קוריאנים גם יש ניסיון רב בהתמודדות עם מערכת סנקציות בינלאומית. "מערכת היחסים בין המדינות מתנהלת דרך משרד החוץ, אבל בעיקר באמצעות המוסדות הביטחוניים של איראן - בייחוד משמרות המהפכה וגופים לפיתוח אמצעי לחימה", מספר ד"ר ג'בדנפר.

התמורה שקיבלו קים איל־סונג, קים ג'ונג־איל, וגם כעת קים ג'ונג־און היא נפט איראני שמוזרם למדינה המבודדת דרך סין. סין כשלעצמה היא הלקוחה הבכירה של הנפט האיראני. מתוך כ־1.5 מיליון חביות ביום שמייצאת טהרן, בייג'ינג רוכשת כ־85%־90%, כך לפי חברת ניטור התנועה הימית "ארגוס". מאז כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן בינואר 2021, היקף ההכנסות של משטר האיתוללות מיצוא נפט לסין חצה את רף ה־100 מיליארד דולר. אפשרות סבירה בהחלט שחלקו הוזרם בהמשך לקוריאה הצפונית.

איראן לא מופיעה ברישומי הסחר משום שסחר האמל"ח הוא חסוי ויצוא הנפט האיראני, לטובת התמודדות עם הסנקציות, מתבצע בעזרת יותר מ־300 מכליות שרשומות במדינות זרות ומהוות "צי רפאים". התנועה של אותו צי מתבצעת תוך כדי כיבוי או שיבוש מערכות הניווט והזיהוי (AIS), ורישום כוזב של מסמכים.

10 אלף ק"מ

ככלל, סין היא צינור החמצן של קוריאה הצפונית בכל הנוגע לסחר בינלאומי, תוך שיגורים תדירים של טילים מקוריאה הצפונית אל אזור ים יפן. אף שאלו ברובם מפגני כוח של קים ג'ונג־און, אותם ניסויים משמשים להפקת לקחים. הפקת לקחים מרחוק התבצעה גם מהיכולות שהציג משטר האייתוללות באפריל האחרון מול ישראל, והן מיכולות ההגנה האווירית המערבית.

מסקרן במיוחד הוא ביקור רשמי שקיימה באיראן משלחת צפון־קוריאנית בראשות השר ליחסים כלכליים בינלאומיים, יון ג'ונג הו, כבר ב־23 באפריל. בכל הנוגע לעמדתה הרשמית בנוגע למלחמת חרבות ברזל - בשבוע הראשון של המלחמה, פיונגיאנג האשימה את ישראל ב"פעולות פליליות בלתי פוסקות נגד תושבי פלסטין".

במבט צופן פני עתיד, לצד תוכנית הגרעין האיראנית יש סוגיה נוספת שמעוררת דאגה לגבי יחסי טהרן ופיונגיאנג, והיא תוכנית הטילים האיראנית. טהרן החליטה בעצמה להגביל את הארסנל שלה לטווח של כ־2,000 ק"מ, שכולל את טילי סג'יל, ע'אדר וחוראמשאהר. המשמעות היא שאלו מכסים את כל מדינת ישראל, ולא רק אותה - אלא יכולים גם לאיים על מצרים ולהגיע עד הבלקן.

לעומת זאת, לקים ג'ונג־און יש יכולות מתקדמות בהרבה עם טילים בין־יבשתיים כמו הוואסונג 15 (כ־13 אלף ק"מ). הן כבר מאיימות על העולם החופשי.