הדרך להשפיע על האקלים הארגוני ולפתח יכולות אסטרטגיות מתחילה ביחסי העבודה בין המנכ"ל ליו"ר

לשני גורמי ההנהלה הבכירים בארגון יש השפעה רבה, והיחסים ביניהם זוכים לרוב לזרקור כשהם עכורים • מחקר חדש גילה כי כשהמנכ"ל והיו"ר נותנים מקום לביטוי רגשות, חיוביים ושליליים, בתקשורת ביניהם - נוצר בחברה אקלים תקשורת חיובי שתורם ליצירת ידע ובניית יכולות אסטרטגיות

הפקולטה לניהול. על יחסי העבודה בין המנכ''ל ליו''ר / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. על יחסי העבודה בין המנכ''ל ליו''ר / צילום: Shutterstock

אודות מדור הפקולטה

מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה

אודות הכותבים

פרופ' כרמלי הוא מחזיק הקתדרה ע"ש לילי ואלחנדרו שאלתיאל למנהיגות ואחריות חברתית תאגידית בפקולטה לניהול ע"ש קולר. ד"ר סרור, נשיא ומנכ"ל חברת הייראד, סיים דוקטורט בניהול אסטרטגי בפקולטה

גורמי ההנהלה הבכירים ביותר בארגון, המנכ"ל והיו"ר, נתונים לביקורת ציבורית אינטנסיבית ומחזיקים בכוח עצום להשפיע על כלל הארגון ומוטביו. ליחסי העבודה ביניהם יש חשיבות עצומה ואנו עדים לתשומת לב גוברת והולכת לבירור השאלה - מדוע וכיצד יחסים אלה משפיעים על תהליכים ותוצאות ברמה הארגונית? זאת, הן בקרב חוקרים מתחומי המנהיגות האסטרטגית והממשל תאגידי והן מצד קובעי מדיניות, הנהלות ובעלי מניות.

הפקולטה| המחקר שחושף: כאב שנגרם מהפסד גדול פי שניים מהנאה שמסב לנו רווח
הפקולטה| אלה ההרגלים שחברות הטכנולוגיה צריכות לשכוח
הפקולטה| אפקט טינדר: למה אתרי ההיכרויות מקשים על מציאת בני זוג, והטעות של הכלכלנים הקלאסיים

בסקירת שדה המחקר מצאנו כי בעוד שיש ידע מסוים על האופן שבו מנכ"לים ויושבי ראש מתקשרים ועובדים זה עם זה, אנו יודעים ומבינים פחות את האופן שבו מערכת היחסים שלהם משפיעה על החברה, מחוץ לדירקטוריון. המחקר הקיים גם אומר מעט מאוד על הדינמיקה של מערכות יחסים אלה. דבר זה מקשה להציע תובנות בשאלה אילו סוגי ואופני תקשורת ואינטראקציות עשויים לא רק ליצור מערכת יחסים חזקה וחיובית יותר, אלא גם לתרום לחברה באופן כללי.

במחקר חדש - שערכנו עם ד"ר ג'ון פול סטיבנס מאוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב, בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב - בחנו את ההשפעה שיש ליחסי מנכ"ל ויו"ר והשפעתם על עיצוב אקלים תקשורת ארגוני ויצירת יכולות אסטרטגיות. במיוחד, המחקר עסק בשאלה כיצד יכולתם לבטא רגשות חיוביים ושליליים מסייעת לעצב אקלים תקשורת ארגוני החיוני לבניית יכולות אסטרטגיות של יצירת ידע חדש.

האופי מחלחל לכלל הארגון

המחקר נערך בקרב 52 מנכ"לים ו-54 יושבי ראש מחברות הייטק שונות בישראל, לגבי היכולת לבטא רגשות במערכות היחסים ביניהם, ולעשות זאת בצורה בונה. בשילוב של סקר מובנה וראיונות עומק, חקרנו כיצד סוגים ואופנים של דינמיקות במערכת היחסים היו משמעותיים לא רק עבורם, אלא עבור החברה כולה.

הממצאים מעלים כי מנכ"לים ויושבי ראש קישרו באופן חיובי את יכולת ביטוי הרגשות עם אקלים תקשורת ארגוני חיובי, שבו מרגישים חופשיים לחלוק מידע ורעיונות חדשים, בידיעה שתהליך יצירת ידע זה יזכה להערכה. עוד נמצא כי אקלים תקשורת חיובי זה, בתורו, קידם יכולות יצירת ידע חזקות יותר בחברה, שבה העובדים יכלו להחליף ולשלב ידע קיים כדי לייצר חדש. הצלחנו לשרטט נתיב לפיו היכולת של מנכ"לים ויושבי ראש לבטא רגשות שליליים וחיוביים באופן בונה, קידמה אקלים תקשורתי חיובי בארגון, שלו חשיבות בטיפוח בניית היכולת האסטרטגית של יצירת הידע, אשר באמצעותה החברה יכולה להשיג ביצועים טובים מאלו של המתחרים בענף.

ד''ר יוסי סרור / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת ת''א
 ד''ר יוסי סרור / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת ת''א

כדי להעמיק את ההבנה של הנתיב הזה, ערכנו בנוסף מחקר עומק שכלל ראיונות עם ארבעה זוגות מנכ"לים ויושבי ראש. למדנו כי למרות שמערכות יחסים שנויות במחלוקת מדווחות לעתים קרובות במחקר ובתקשורת, מנכ"לים ויושבי ראש היו די קרובים ואפילו הפגינו חיבה בינאישית. הם הפגינו מסוגלות לחלוק רגשות חיוביים ושליליים כאחד, אך היו אסטרטגיים בנושא. הם שמרו ביטויי רגשות שליליים לניהול קונפליקטים הכרחיים בפרטיות, תוך שהם מקפידים על הצגת חזית חיובית ואחידה בפומבי. פתיחות זו היוותה משאב יקר ערך מכיוון שקידמה דיון בונה, וטיפחה קשר המבוסס על אמון וכבוד. היא גם הייתה מודל טוב לאחרים בארגון. הם היו מודעים למדי עד כמה מערכת היחסים חשופה לאלה בתוך ההנהלה הבכירה ומחוצה לה ולהשפעה שהייתה להם על האקלים הכללי במערכות אלו. אירועים כמו ישיבות דירקטוריון ותערוכות מסחריות של החברה היוו הזדמנויות לעובדים ולמנהלים להיות עדים לפתיחות וסולידריות במערכת היחסים ביניהם.

חשיבות הכישורים הבינאישיים

המחקר ממחיש כיצד יחסים בינאישיים - שלעתים קרובות אנו לוקחים כמובנים מאליהם בחיינו בעולם העבודה - חשובים לחברה כולה. המחקר גם מצביע על כך שהגורמים המופקדים על בחירת מנכ"לים ויושבי ראש, תהליך בעל רגישות רבה לחברות ושנתון גם לביקורת ציבורית רבה, צריכים לשקול את כישוריהם הבינאישיים ויכולתם לבנות מערכת יחסי עבודה חיובית. מלבד התייחסות ליכולתם לייצר ערך כלכלי, ועדות איתור צריכות לשאול שאלות על יכולתם של מועמדים להתמודד באופן בונה עם שיחות קשות, לעודד אחרים תוך מתן משוב שלילי, ולקיים מערכות יחסים בין אנשים המגיעים מרקעים שונים ויש להם עמדות שונות ולעתים לעומתיות.

פרופ' אבי כרמלי / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת ת''א
 פרופ' אבי כרמלי / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת ת''א

יושבי ראש ומנכ"לים עשויים גם לשקול לחזק יכולות יחסיות כאלה באמצעות תרגולי מיינדפולנס אישיים כגון מדיטציה, האטת מחשבות וחמלה עצמית. אלה עשויים להיראות מנוגדים לקצב הדינמי עמו מנהלים בכירים מתמודדים, אך מחקרנו מצביע על כך שהם מבינים אל נכון את הערך האסטרטגי של ויסות האופן באמצעותו הם מבטאים את רגשותיהם באינטרקציה ביניהם.

לבסוף, לא לכל מנכ"ל ויו"ר יש הזדמנויות תכופות לייצר חיבור. הבניית הזדמנויות כאלה בלוח השנה הארגוני, כמו גם הזדמנויות לאינטרקציות מחוץ לסביבת העבודה המיידית, יכולות לתרום רבות לטיפוח יחסי עבודה שבסופו של דבר ישפרו את ביצועי העובדים.