הנפט הזול הפך לקללה: כך קרסה המדינה העשירה באמריקה הלטינית

ונצואלה הייתה בעבר אחת המדינות הכי עשירות, חזקות ודמוקרטיות באמריקה הלטינית, אך הפכה למדינה נחשלת, מוכת עוני ורעב שמיליונים נמלטים ממנה, ותלויה בסין להנשמת הכלכלה. ניקולס מדורו, הנשיא שתחתיו התרחשה רוב הקריסה, זייף את הבחירות שהתרחשו בסוף יולי, כך על פי האיחוד האירופי וארה"ב, וחברי האופוזיציה יצאו בתגובה במחאות גדולות וקראו להפגנות בכל העולם ב־17 באוגוסט. מדורו הפרו־פלסטיני כבר האשים את "הציונות הגלובלית" במחאות נגדו.

● התקלות בשידור, הביקורת על האריס והמצב בישראל: על מה דיברו טראמפ ומאסק?
● איך לשמור על שפיות כשהשווקים משתוללים

"בשנות ה־90, ונצואלה הייתה המדינה העשירה ביותר באמריקה הלטינית. לפרקים הרמה הכלכלית שלה הייתה גבוהה משל ספרד, ממנה היא הכריזה עצמאות מלכתחילה" מספר מתן לב ארי, עד לאחרונה נציג ישראל בבנק הבין־אמריקאי לפיתוח, ארגון בינ"ל העוסק במתן הלוואות לפרויקטי פיתוח במדינות אמריקה הלטינית. "חלק מהעוצמה הכלכלית הזו נבע מכך שהיא יושבת על מאגרי הנפט הגדולים ביותר בעולם. הם גם יחסית קלים להשגה, לא באזורים מרוחקים או במעמקי הים. רק צריך מישהו שיקנה".

אלא שהנפט הזמין והזול הוא לא רק ברכה, אלא גם קללה. כמו מדינות רבות עשירות במשאבי טבע ביחס לשאר הכלכלה, "המחלה ההולנדית" תקפה גם את ונצואלה. מדובר בתופעה כלכלית, במסגרתה היצוא המסיבי של הנפט מחזק דרמטית את המטבע. זה גורם לכך שלאזרחים זול לייבא מוצרים מחו"ל, מה שמעלה את רמת החיים בטווח הקצר, אך מצד שני - זה מביא לקושי רב לייצר תוצרת מקומית, מה שפגע בעובדים רבים בכל תעשייה שאינה נפט.

אינפלציה של 63,000%

"זו אחת הסיבות שהביאו לעלייתו של הוגו צ'אבס ב־1999, שנבחר על ההבטחה להחזיר את רווחי הנפט לעם. ואכן, הוא החיל משטר סוציאליסטי מאוד: הוא הלאים חברות, לרבות חברות הנפט, ומימן את הוצאות הממשלה מהרווחים שלהן. זה עזר בטווח הקצר, אבל גם יצר שחיתות שהפכה לא מעט פוליטיקאים לעשירים מאוד", מסביר לב ארי.

כשצ'אבס מת בתפקיד ב־2013 ומדורו החליף אותו, דברים התחילו להשתבש. מחירי הנפט נחתכו בחצי בשנת 2015, והממשלה איבדה את מקור ההכנסה העיקרי. היא הדפיסה כסף במהירות עצומה כדי לפצות על הירידה בהכנסות, מה שהגביר את רמות האינפלציה - ב־2016 היא כבר הגיעה ליותר מ־250%, אבל זה לא היה הסוף. כדי לפצות על הירידה בשווי המטבע, שהפחית גם את הכנסות הממשלה, ונצואלה הדפיסה אפילו יותר כסף, מה שהביא את האינפלציה לשיעורים בלתי נתפשים של מעל 63,000% עד שנת 2018. הכסף, פרקטית, הפך ללא יותר מנייר.

וגם זה לא הכל: מכיוון שעוד בתקופת צ'אבס ונצואלה הפסיקה להתיר סחר חופשי במטבע חוץ, בין היתר כדי לפחת את שווי המטבע וכך לסבסד את יצוא הנפט על חשבון היבוא, הירידה הדרמטית בשווי הבוליבר הוונצואלי לא התבטאה בשער הרשמי של מטבע החוץ. זה הוביל לחוסר יכולת מוחלט לקנות מוצרי יבוא, מה שהביא לחוסרים אדירים במוצרים בסיסיים, בהם אפילו נייר טואלט. פיקוח המחירים שהממשלה הטילה על המוצרים הבסיסיים במדינה במסגרת המדיניות הסוציאליסטית החריף עוד יותר את החוסרים, והביא לרעב בקנה מידה לאומי - ולגל פליטים גדול.

כיום, לאחר שנבלמו ההוצאות הממשלתיות והדפסות הכסף, עומד שיעור האינפלציה על 43.6%.

פעילה ונצואלית נעצרה במהלך שידור חי באינסטגרם

מריה אורופזה, עורכת דין פרו־ישראלית בת 30 ומנהיגת הסניף הוונצואלי של ארגון הנשים הליברלי הבינלאומי LOLA, נעצרה בביתה ב־6 באוגוסט, בזמן שידור חי באינסטגרם, ומאז נעלמו עקבותיה.

אורופזה ידועה בעבודתה הקרובה עם מריה קורינה מצ'אדו, דמות מפתח באופוזיציה הוונצואלית, שלמרות הפופולריות הרבה שלה נפסלה ע"י בית המשפט העליון מלהתמודד בבחירות לנשיאות, שהתקיימו ב־28 ביולי. הבחירות הללו הסתיימו בניצחון שנוי במחלוקת של הנשיא המכהן ניקולס מדורו, ומעצרה של אורופזה נעשה כחלק ממאמצי הממשל לדכא את הקולות המתנגדים לתוצאות הבחירות ולהחליש את מחנה האופוזיציה.

קטי צריוב־חכים, יו''ר סניף LOLA בישראל, שהצטרף למאמץ הבינ"ל לשחרור אורופזה, אומרת כי "הסיפור של מריה הוא רק אחד מתוך אלפי סיפורים של אזרחי ונצואלה שנכלאים או נרצחים על ידי המשטר. הקהילה הישראלית והבינלאומית חייבות לפעול".

 מריה אורופזה. מקורבת לאופוזציה / צילום: LOLA

לפי דיווחים רבים, מדורו מפר זכויות אדם בסיסיות באופן שיטתי, מעלים אזרחים שלא תומכים במשטר וסוגר אמצעי תקשורת שמבקרים אותו. בשבוע שעבר בישר מדורו שהחליט לחסום את רשת X, כיוון שלטענתו הבעלים אילון מאסק פעל ללבות "שנאה, פשיזם, מלחמת אזרחים, מוות ועימותים בין אזרחי ונצואלה". מאסק עצמו צייץ לאחרונה "בושה לדיקטטור מדורו", שבתגובה הזמין את מאסק לקרב.

אריאל ויטמן

קראו עוד

רק עניים ועובדי ממשלה

"התחילו גלי הגירה המוניים לכל מקום אחר, כמו קולומביה ופרו", אומר לב ארי, "שיצרו גלי הדף כלכליים במדינות הללו, שנאלצו להתמודד עם מיליוני מהגרים". לדבריו, "המעמד הבינוני היה הראשון שהיגר: רופאים, אקדמאים, אנשים שהרוויחו טוב ומצאו את עצמם בעוני. היום 80% מתושבי ונצואלה עניים, כבר אין שם מעמד ביניים. או שאתה עני, או שאתה חלק מהממשלה".

גם ברמה הדמוקרטית ונצואלה הידרדרה. הבחירות הפרלמנטריות של 2015 הסתיימו בניצחון גדול של האופוזיציה, אך מדורו סירב להכיר בתוצאות, פיזר את הפרלמנט, והקים "מועצה חוקתית" לה נבחרו רק נציגי מפלגתו. בכך, ונצואלה הפכה למדינה כמעט חד־מפלגתית.

 נשיא ונצואלה ניקולס מדורו / צילום: ap, Matias Delacroix

ממשל טראמפ, שנבחר ב־2016, החל להטיל סנקציות על מכירת הנפט של ונצואלה, אך הדבר הוביל בעיקר להסטת מכירת הנפט לסין, והתחלה של חיבור עמוק בין שלטון מדורו לבין בייג'ינג. כשביידן נבחר ב־2020, הוא הסכים לרכך את הסנקציות בתמורה להבטחה לבחירות דמוקרטיות לנשיאות ונצואלה ב־2024. בחירות אלו התרחשו, אך קשה לתאר אותן כדמוקרטיות.

"הפרסום הרשמי היה שמדורו ניצח ב־51%, אבל מספר האנשים שהצביעו לו היה עגול למדי" מעיר בסרקזם בן ארי, וזו גם המסקנה שהגיעו אליה בארה"ב: מזכיר המדינה אנתוני בלינקן פרסם שעל פי המידע שברשותם, הבחירות זויפו והמנצח האמיתי הוא מועמד האופוזיציה, אדמונדו גונזלס. גם האיחוד האירופי הצטרף ואמר ש"הבחירות לא עמדו בסטנדרטים בינלאומיים". אפילו בעלי הברית הטבעיים של מדורו, נשיאים סוציאליסטים אחרים באמריקה הלטינית, הביעו פקפוק בתוצאות ודרשו הוכחות נוספות - שלא הגיעו עד היום.

ומה עכשיו? מחאות שוטפות את ונצואלה נגד הממשל, אך הוא מדכא אותן ביד קשה. האם יש סיכוי להחזיר את הדמוקרטיה לוונצואלה? על פי לב ארי "זה תלוי בעיקר באנשים בתוך המדינה. אם הם לא מספיק ירצו להפיל את הממשלה, שום דבר לא יקרה. מה שכן, הקהילה הבינ"ל יכולה לעזור על ידי הטלת סנקציות כלכליות".