על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● הדלק נגמר, ובלבנון מחכים בחושך להתפתחויות מול ישראל
● שלושה תרחישים אפשריים: איך יגיב השוק לעסקה ומה יקרה אם ישראל תיגרר למלחמה אזורית?
1המומחה הצבאי האמריקאי שמגן על ישראל
"הקשיבו לכל גורם ישראלי שמגיב להאשמות על רצח עם 10 חודשים לתוך המלחמה בעזה, וסביר להניח שתשמעו וריאציה כלשהי של הדברים הבאים: 'אתה טועה, רק תשאל את ג'ון ספנסר, המומחה הבכיר בעולם ללוחמה עירונית'", נכתב בטור דעה בבלומברג שכותרתו: 'הכירו את המומחה הצבאי האמריקאי המגן על ישראל'. "ספנסר, חייל אמריקאי שהפך לאקדמאי, הפך מכריע להגנתה של ישראל מפני מבקרים. בביקורו השלישי בישראל ובעזה מאז החל הסכסוך, משרד ראש הממשלה נתניהו אף יצר עמו קשר לתיאום פגישה, שהוקלטה מאוחר יותר כראיון. ביולי ציטט אותו נתניהו בנאום לקונגרס האמריקני".
נכתב כי הטענה העיקרית של ספנסר היא שישראל יישמה יותר אמצעים למניעת נפגעים אזרחים מכל כוח צבאי אחר בהיסטוריה של הלוחמה העירונית, כמו שליחת הודעות טקסט, שיחות, הפצת מפות פינוי ואזהרה על גגות. הוא גם טוען שלמרות כמה האשמות, יחס ההרוגים של אזרחים ללוחמים בעזה רחוק מהגרוע בהיסטוריה והוא, למעשה, נמוך יחסית. אך "רבים חולקים מאוד על הערכה זו", נכתב. "בעוד ארה"ב עושה ניסיון נוסף לתווך להפסקת אש, בלומברג הזמינו את ספנסר להגיב לשאלות שהעלו מבקריו, כולל כמה משלהם". אין לי מושג אם ספנסר הוא המומחה הטוב בעולם ללוחמה עירונית, כתב עיתונאי בלומברג, "אבל הוא בהחלט מוסמך היטב. הוא יו"ר לימודי לוחמה עירונית באקדמיה הצבאית האמריקאית, הידועה יותר בשם ווסט פוינט. הוא גם מייעץ לפנטגון, בילה 25 שנים בכוחות המזוינים של ארה"ב ואימן את כוח העילית של ריינג'רס של צבא ארה"ב. ביקורת יחסית עניינית נגדו, הוא אומר, טוענת שגם אם הוא צודק זה לא משנה, כי אם ישראל מנסה להגביל את הפגיעה באזרחים, היא נכשלת. אחרים ביקשו להפריך את הנתונים שלו".
צוין כי ספנסר טוען שמבקרים 'מבינים לא נכון את חוק המלחמה'. "הוא מסביר שמכיוון שכל שדה קרב הוא ייחודי, החוקיות אינה נקבעת על פי מספר ההרוגים. במקום זאת, מדובר בשאלה האם צבא עשה הכל כדי להימנע מפגיעה באזרחים. כדי לשפוט זאת, עליך לשקול גם את החשיבות והמצב של כל מטרה צבאית. אמנת ז'נבה תומכת בדעה זו, וקובעת כי התקפות אסורות אם הן צפויות לגרום לנזק אזרחי 'מופרז' בהשוואה ליתרון הצבאי שהושג".
מתוך בלומברג, מאת מארק צ'מפיון. לקריאת הכתבה המלאה.
2רשת ריגול אמריקאית-ישראלית פעלה ליצור אי-יציבות בתימן
"וידויים של חברי רשת ריגול אמריקאית-ישראלית, שנחשפו על ידי כוחות הביטחון התימנים בצנעא ביוני, חשפו את תוכניתה של וושינגטון לחלק את תימן וליצור אי-יציבות ארוכת טווח", נכתב במידל איסט מוניטור. "הרשת, שפעילה מאז 2015, חדרה למוסדות תימנים והשפיעה על החלטות מפתח בקרב המנהיגות וכן החלטות פרלמנטריות, על פי דוח שפרסם אמש 'אל מיאדין', שציטט מקור תימני". נכתב כי המקור טוען שההודאות חושפות את מאמצי ארה"ב לתדלק משברים פוליטיים בתימן. מהגילויים עולה כי "ארה"ב הפכה לכאורה את ממשלת תימן הקודמת לבובה בשליטתה, תוך מניפולציות על עיניינים פוליטיים כדי לשרת את האינטרסים של ארה"ב". עוד נכתב כי "רשת הריגול הודתה בשיבוש ועידת הדיאלוג הלאומי של תימן (NDC) כדי לדחוף לשינויים שיתאימו ליעדי ארה"ב לארגון מחדש של תימן".
נכתב כי "סוכנות העיתונות של תימן דיווחה אמש כי דמויות מפתח בתימן זוהו כמשתפי פעולה עם ארה"ב, כולל עלי מוחסן, שהיו לו קשרים הדוקים עם שגריר ארה"ב, והסולטן אל-ברקאני, שלפי דיווחים אירח אירועי גיוס למודיעין האמריקני". צוין כי "הרשת חשפה את מעורבותה של ארה"ב בהתנקשות בחברי ועידת הדיאלוג הלאומי (NDC) שהתנגדו לאג'נדה המפלגתית שלה. על פי הדיווחים, ארה"ב תכננה לחלק את תימן לשישה אזורים ולהפריט מגזרים בבעלות המדינה. הם גם עקבו מקרוב אחר מהפכת 11 בפברואר כדי להשפיע על תוצאותיה". עוד צוין כי "הווידויים הדגישו את מאמצי ארה"ב להחליש את עלייתה של אנסארולה (התנועה החות'ית), הנתפסת כאיום מרכזי על תוכניות ארה"ב בתימן. המודיעין האמריקאי עודד לכאורה סכסוכים מקומיים נגד אנסארולה והחל בהכנות מוקדמות לפעולה צבאית נגד תימן, תוך שימוש בסעודיה כבסיס לפעולות אלו".
מאמר מערכת מתוך מידל איסט מוניטור. לקריאת הכתבה המלאה.
3נתניהו דוחק את חמאס לפינה
"חמאס תכנן במקור שמבצע 'מבול אל-אקצא' יהיה מה שישבור את המבוי הסתום בעניין הפלסטיני. אבל בנימין נתניהו ניצל את ההזדמנות לנצל את המומנטום לטובת ישראל", נכתב ב'אל ג'מהורייה' הלבנוני. "לכן, היום הוא לא רוצה לעצור את המלחמה בשום צורה. ההסכם להפסקת האש והחלפת שבויים עשוי להצליח או להיכשל. בשני המקרים, נתניהו מתייחס למו"מ כאל שלב במלחמה ארוכת הטווח, שמטרתה להיפטר לחלוטין מעומס התיק הפלסטיני". נכתב כי "למעשה, מאז הקמתה, ישראל הצליחה לגרור את הפלסטינים לוויתורים קשים, ולהציע להם בכל פעם פשרות לא הוגנות, החל מההחלטה לחלק את פלסטין, שמייצגת היום חלום פלסטיני בלתי אפשרי, וכלה בהסכמי אוסלו, שמתמוססים בהדרגה".
עוד נכתב כי "מה שנתניהו רוצה היום ממלחמת עזה הוא שזו תהיה עוד תחנה בדרך לשים קץ לסוגיה הפלסטינית. להערכתו, חיסול חמאס פירושו היעלמות המפלגה הפלסטינית המיליטנטית האחרונה. אם חמאס יובס לחלוטין והמעמד המיוחד של עזה יבוטל, יהיה קל לישראל למחוק את התיק הפלסטיני, שכן הגדה המערבית חשופה בעצם לתהליך שיטתי של כרסום ופירוק להתנחלויות, וכן לבריונות ביטחונית ופיננסית, ולמניפולציות מנהלתיות". נכתב כי "עקב האבדות הכבדות, חמאס נמצא כעת בעמדה מוחלשת, מה שנותן לישראל מינוף נוסף בפגישות דוחא. נראה שהתוצאה האפשרית מוגבלת להצעה של נתניהו שאולי חמאס יצטרך לקבל או לדחות. החשש הגדול יותר הוא שברגע שתטפל בעזה, ישראל עלולה להעביר את המיקוד שלה לגדה המערבית, במטרה לכפות את תנאיה על מנהלי מו"מ פלסטינים, בין אם בקרב חמאס או הרשות הפלסטינית".
מתוך אל ג'מהורייה, מאת טוני איסא. לקריאת הכתבה המלאה.
4האם קמלה האריס תאסור על יצוא נשק לישראל?
"קמלה האריס במצוקה. אמנם יש לה תמיכה בקרב הדמוקרטים, אך היא עדיין זוכה לביקורת מצד מפגינים שרוצים לשים סוף לתמיכת ארה"ב במלחמתה של ישראל בעזה", כתב בטור דעה בניו יורק טיימס פיטר ביינארט, פרופסור לעיתונות ולמדעי המדינה בבית הספר לעיתונאות ניומרק באוניברסיטת ניו יורק. "פעילים רבים דוחפים אותה לתמוך באמברגו נשק נגד ישראל. אבל יועץ מדיניות החוץ הראשי שלה, פיל גורדון, דחה את הרעיון הזה. סירוב לתמוך באמברגו על הסף עלול להרחיק אותה מהפרוגרסיביים במדינות מפתח כמו מישיגן ולעורר מתח בוועידה הדמוקרטית הקרובה". יש מוצא אפשרי, כותב ביינבארט. במקום פשוט לקרוא להפסקת אש ולהכיר במספר ההרוגים הגבוה של אזרחים בעזה, האריס יכולה "לאותת על הפסקה ברורה מהתמיכה הכמעט בלתי מותנית של ג'ו ביידן במאמץ מלחמה ישראלי", ולשם כך היא "צריכה פשוט לומר שהיא תאכוף את החוק". החוק שהיא יכולה להפעיל הוא 'חוק ליהי', האוסר על סיוע של ארה"ב ליחידות צבאיות זרות המבצעות הפרות חמורות של זכויות אדם.
"החוק הוחל מאות פעמים - כולל על פי הדיווחים נגד בעלות ברית של ארה"ב כמו קולומביה ומקסיקו. אבל זה מעולם לא הוחל על ישראל, המדינה שבמהלך שמונת העשורים האחרונים קיבלה סיוע אמריקאי יותר מכל מדינה אחרת. זה לא בגלל שצה"ל לא מבצע התעללות חמורה", כותב ביינארט. "'יש ממש עשרות יחידות של כוחות ביטחון ישראליים שביצעו הפרות גסות של זכויות אדם, ולכן אמורות להיות לא זכאיות לסיוע אמריקאי, אמר גורם לשעבר במחלקת המדינה, צ'רלס בלאחה, ל-ProPublica במאי".
ביינארט הוסיף כי "החוכמה של חוק ליהי היא שהפרת זכויות אדם אינה רק שגויה מוסרית; זה גם טיפשי אסטרטגית. מי שמאמין שהרג אזרחים פלסטינים הופך את ישראל לבטוחה יותר צריך לזכור שחמאס מגייס לעתים קרובות לוחמים ממשפחות השכול".
ביינרט כתב שאם האריס תחליט לאכוף את החוק "זה לא ישנה את מדיניות ארה"ב בן לילה. אבל זה ישלח מסר, לגורמים כמו בלינקן ולפקידים שהאריס תמנה אם תיבחר לנשיאות, שהיחס המיוחד שישראל מקבלת סביב החוק הזה חייב להסתיים".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת פיטר ביינארט. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.