גרמניה עומדת בפני משבר כלכלי, והתמיכה באוקראינה בסכנה

האם גרמניה סוגרת את הברז לסיוע הצבאי במיליארדים שהיא מושיטה לאוקראינה במלחמתה ברוסיה? זו השאלה שריחפה בסוף השבוע האחרון בבירות אירופה, על רקע דיווחים על "עימות פנימי" ו"קרע משמעותי" בתוך הקואליציה הגרמנית, בשאלה האם הכלכלה הגדולה באירופה יכולה להרשות לעצמה להמשיך לתמוך באוקראינה מבחינה צבאית וביטחונית. גרמניה היא ספקית הנשק השנייה בגודלה לאוקראינה, אחרי ארה"ב, והמאמץ המלחמתי של קייב יכול להיפגע קשות מהחלטת ברלין לעצור את האספקה, דיווחו כלי התקשורת ביבשת.

● WSJ | האריס וטראמפ מציעים פתרונות שונים ויקרים לאינפלציה
● עשרות אלפי פליטים במיטות שדה: קפריסין מתכוננת למלחמה אזורית
● פרשנות | המחדל המודיעיני הגדול של רוסיה: היא ראתה אבל לא הבינה

לדיווחים היו השלכות מיידיות על מניות חברות הנשק האירופיות, עם מניית ריינמטאל הגרמנית שירדה ב-4% עם תחילת המסחר (לאחר מכן התמתנו הירידות ל-2%) וסל חברות ביטחוניות של גולדמן זאקס שרשם ירידה של 3% בבוקר יום שני. בחודשים ובשנים האחרונות עלו המניות במגזר זה בעשרות עד מאות אחוזים.

בלב המחלוקת ניצבים דיוני התקציב הגרמני לשנתיים הבאות. דיונים אלו מתקיימים מאחורי דלתיים סגורות בחודשים האחרונים, כאשר שר האוצר, כריסטיאן לינדנר, נחוש שלא לאפשר כל חריגה מהתקציב המאושר. החוקה הגרמנית גם אוסרת להגדיל את החוב הלאומי מעבר לרמה מינימלית (0.35% בשנה), ולינדנר הבטיח לבוחרים להישאר נאמן לעקרונות הללו ולא לחפש "מסלולים עוקפים" כפי שנעשה בתקופת הקורונה. בעקבות ההאטה הכלכלית, הוצאות-עבר ורצון להשקיע בתשתיות, לגרמניה פשוט נגמר בימים אלה הכסף המיותר, ומשרדי הממשלה נאלצים לקצץ בהוצאות, אחרי שנים של עודפי גביית מסים וצמיחה.

משרד האוצר: "פתוח למימון תקציבים נוספים"

כחלק ממאמץ חיסכון זה, לפי הדלפה בגיליון סוף השבוע האחרון של ה"פרנקפורטר אלגמיינה", שיגר משרד האוצר הגרמני מכתב לפני כשבועיים למשרד הביטחון - המתאם את הסיוע הביטחוני לאוקראינה - שבו הוא כותב כי לא יוכל לממן הוצאות ביטחוניות נוספות לטובת אוקראינה. עד כה קיבל המשרד בנדיבות תוספות תקציביות אד-הוק, בין היתר כדי לשגר לאוקראינה טנקים, נגמ"שים, מערכות הגנה אווירית, תותחים, תחמושת וציוד רב. התמיכה באוקראינה עדיין פופולרית במדינה, למרות שפחות מבעבר, מה שיכול להסביר מדוע משרד האוצר הגיב להדלפה בהכחשה, ואמר כי הוא דווקא "פתוח למימון תקציבים נוספים לפרויקטים לטווח קצר".

בשלב הזה החלו חילופי האשמות, כאשר משרד הביטחון האשים את משרד האוצר בהטעיה, וזה אמר כי הסיבה שאין תקציב נוסף לאוקראינה היא שהמשרד לא העביר רשימת פרויקטים ספציפית. בכל מקרה, העיתונים דיווחו כי מה שעומד על הפרק הם בין היתר תחמושת ארטילרית לתותחים הגרמנים (600 מיליון אירו), חלקי חילוף למערכות נשק (1.3 מיליארד אירו), מל"טים (500 מיליון אירו) ונגמ"שים (500 מיליון אירו). בסך הכול מדובר ב-30 בקשות אוקראיניות לציוד, בשווי של כ-3.87 מיליארד אירו, שכעת נמצאות בסכנה. לפי המכתב המקורי, תקציב הסיוע הביטחוני שאושר השנה לא יחרוג מ-7 מיליארד אירו, ובשנה הבאה יירד ל-4 מיליארד אירו. בשנת 2027 יעמוד הסיוע הצבאי על מאות מיליוני אירו בלבד. "משרד האוצר מסכן את המשך אספקת מערכות הנשק לאוקראינה", נכתב במסמך התגובה של משרד הביטחון.

הסיוע הביטחוני מארה"ב: 55 מיליארד דולר

מתחילת המלחמה ב-2022, סיפקה גרמניה תמיכה ישירה לאוקראינה בהיקף של 14.7 מיליארד אירו (נוסף על תמיכה המגיעה מתקציב האיחוד האירופי, שלו היא תורמת). מתוך סכום זה, 10.24 מיליארד אירו היו בסיוע ביטחוני, 3.05 מיליארד אירו בסיוע הומניטרי ו-1.41 מיליארד אירו בסיוע פיננסי. ארה"ב, לשם השוואה, סיפקה לאוקראינה סיוע ביטחוני בשווי 55 מיליארד דולר.

הפרשה מציבה זה מול זה את בוריס פיסטוריוס, הפופולרי יחסית, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), מול לינדנר, שמפלגתו (FDP) בקושי עוברת את אחוז החסימה בסקרים. גם הקנצלר שולץ, שסובל מאחוזי תמיכה נוראיים, נתפס כמי שאחראי לעימות ולבלבול המאפיינים את המדיניות הגרמנית כרגע, שגם מביאה למרכז הבמה את "בלם החוב" הגרמני ואת התפיסה הגרמנית - שעומדת לביקורת בינלאומית - כי אין להעמיק את החוב אפילו במצב הנוכחי. "האוקראינים נאלצים ללמוד מילה גרמנית חדשה בימים אלה - שולדנברמזה (בלם חוב)", כתב הבוקר ה"שפיגל", שביקר את ההחלטה ואמר כי "יוצא דופן" לראות שבבחירה בין האיסור על העמקת החוב לבין "תמיכה באוקראינה החשובה לביטחון הגרמני", דווקא השיקול הפיננסי מנצח.

"יתרון גדול לדיקטטור הרוסי פוטין"

גם ה"בילד" הפרו-אוקראיני ביקר בחריפות את ההחלטה המסתמנת, וכתב כי התזמון שלה כעת - בדיוק אחרי מתקפת הנגד על קורסק, שהובילה לכיבוש שטחים רוסיים - יפגע באוקראינה. "באמצע המתקפה... הצבא האוקראיני לא יכול להשתמש יותר בהוביצרים (תותחים) הגרמניים, או להשתמש בהם באופן מוגבל בלבד. זה יתרון גדול לדיקטטור הרוסי פוטין", נכתב.

היו גם מי שהאשימו את הקנצלר שולץ בניסיון להכריח את אוקראינה לפשרה באמצעות צמצום התמיכה. "הממשלה הגרמנית הנוכחית מאמצת את המדיניות שהציע המועמד לנשיאות ארה"ב דונלד טראמפ, כאשר ההבדל היחיד הוא שעבור גרמניה, תמיכה באוקראינה משמעותה תמיכה בביטחון שלה עצמה", אמר נורברט רטגן, המומחה למדיניות חוץ של מפלגת ה-CDU שבאופוזיציה.

גרמניה מציעה, ביחד עם מדינות אחרות מארגון ה-G7, כי התמיכה באוקראינה בעתיד תמומן בין היתר מהנכסים הרוסיים הרבים שנתפסו על ידי קואליציה של מדינות מערביות אחרי הפלישה הרוסית, ומהריבית שהם נושאים. ואולם, המנגנון שיקבע כיצד לעשות זאת רחוק מלהיות גמור או פעיל. אוקראינה הגיבה לדיווחים ואמרה כי הם "שקריים ומגמתיים", וכי המדינה "תמשיך לעבוד באופן הדוק עם גרמניה".