שלושה מנכ"לים בשבוע: תחלופת הבכירים בחברות הנסחרות בת"א שוברת שיאים

הזעזועים בצמרת החברות הנסחרות בבורסה בת"א נמשכים. בתוך שבוע בלבד, נודע על עוד שלושה מנכ"לים בולטים שעוזבים את תפקידיהם מסיבות שונות, כאשר מאז פרוץ המלחמה באוקטובר אשתקד מדובר כבר על כ־60 מנכ"לים שעזבו. הללו מהווים יותר מ־10% ממנהלי החברות הנסחרות בבורסה המקומית.

● איך יגיב השוק לעסקה ומה יקרה אם ישראל תיגרר למלחמה אזורית?
● הפוטנציאל בשוק המניות בת"א והסיכון של וול סטריט
● בדיקת גלובס | הקרנות המתוחכמות של העשירים מכות את ת"א, אך לא את וול סטריט

הסיבות לתופעה מגוונות וכוללות בין היתר העברת שליטה בחברה, מעבר למשרה ניהולית אחרת, תחושת מיצוי לאחר שנים בתפקיד והרעה בתנאים הכלכליים במשק. ייתכן שגם למלחמה המרה והשלכותיה יש חלק בהחלטה. כך או כך, המספר יוצא הדופן מדבר בעד עצמו.

האחרון לפי שעה בשרשרת המנכ"לים העוזבים הוא אייל חנקין (54), מנכ"ל קבוצת הנדל"ן עזריאלי שהודיע (ביום ב') כי יפרוש בסוף השנה, כשהוא צפוי להשלים שבע שנים בתפקיד. חנקין לא עוזב את קבוצת עזריאלי, אלא יעבור לנהל חברת בת בתחום חוות השרתים (דאטה סנטרס) שתפעל מלונדון.

תחום הדאטה סנטרס נחשב למנוע צמיחה חשוב לקבוצה שבשליטת דנה עזריאלי, ומהווה כיום 17% מסך שווי נכסיה (הקניונים והמשרדים שווים קצת מעל ל־30% כל אחד). בתחילת השנה הנוכחית אף דווח בחול כי הקבוצה שוקלת להנפיק את פעילות הדאטה סנטרס שלה לפי שווי של 3.2 מיליארד דולר.

חנקין, כך נראה, עובר לתפקיד רגוע יותר מהניהול השוחק של החברה השביעית בגודלה בבורסה בת"א, הנסחרת בשווי של קרוב ל־30 מיליארד שקל. עלות העסקתו כמנכ"ל ענקית המשרדים והקניונים צפויה לחצות את רף ה־50 מיליון שקל בשבע שנותיו בתפקיד.

כמה ימים לפני הודעתו של חנקין דיווחה קבוצת התקשורת סלקום על החלפתו של המנכ"ל דניאל ספיר לאחר כמעט שלוש שנים בתפקיד. ספיר עוזב שלא בטובתו. בעלת הבית החדשה בסלקום, קרן פורטיסימו בראשות יובל כהן, רוצה "דם חדש" בראשות החברה והחליטה כי הוא אינו האדם המתאים להוציא לפועל את תוכניותיה להשבחת השקעתה, שלא מן הנמנע כי יכללו מהלכי התייעלות כאלה ואחרים.

ספיר נחשב למנכ"ל מוערך בחברה ומחוצה לה, ואף אושר לו לאחרונה בונוס מיוחד של מיליון שקל כדי לשמרו בתפקיד המנכ"ל (עלות העסקתו בשלוש שנים צפויה לעמוד על כ־15 מיליון שקל). מחליפו הוא אלי אדדי ששימש עד כה כמנכ"ל החברה הבת של סלקום, רשת החנויות דינמיקה.

התפטרות לצד תוצאות כספיות חלשות

גם אורי לופט, מנכ"ל חברת הגידולים החקלאיים מהדרין, שהודיע השבוע על סיום תפקידו לאחר קצת יותר משנה בתפקיד. בדומה למקרה סלקום, גם במהדרין התחלפה השליטה בקיץ שעבר, כאשר קבוצת דלק של יצחק תשובה רכשה את השליטה בחברה לפי שווי של 560 מיליון שקל לחברה, מידי דיסקונט השקעות.

בהודעת ההתפטרות של לופט נכתב, כמו במרבית הדיווחים לבורסה על עזיבת מנכ"ל, כי "הפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בניירות הערך של התאגיד", אך היא הגיעה לצד פרסום תוצאות כספיות חלשות למהדרין, שהכנסותיה במחצית 2024 נפלו ב־20%, ובשורה התחתונה נרשם הפסד של 47 מיליון שקל, מול רווח נקי של 24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

על התחלופה הגבוהה של מנכ"לים בחברות הנסחרות בת"א יכולים להעיד גם הדיווחים מהשבוע האחרון על שניים שנכנסו בנעליהם של מנכ"לים שפרשו לאחרונה מחברות בולטות במשק: ראסל סקוט מונה למנכ"ל ענקית התוכנה נייס, במקומו של ברק עילם שהודיע במאי במפתיע על עזיבתו את התפקיד לאחר כעשור. בד בבד, נכנס ידין ענתבי ללשכת מנכ"ל בנק הפועלים, במקומו של דב קוטלר, שהודיע על עזיבתו לאחר חמש שנים בתפקיד.

קו מחבר? "המלחמה דחפה מנכ"לים שהתלבטו"

גורם בכיר בשוק מסביר לגלובס, כי "מנכ"ל זו משרה בפרופיל גבוה עם המון לחצים, כולל התמודדות עם שאלות של אנליסטים כמעט מדי יום, ואפילו לעיתים גם תגובות של טוקבקיסטים באינטרנט. כל זה לא מפחית מדרישות התפקיד מצד בעלי המניות.

"המשקיעים רוצים מנהל שישביח את החברה לשנים קדימה, וגם יזניק את ביצועיה. מי שממנים את המנכ"לים לא נמצאים בביזנס של לנהל אנשים, אלא רוצים מישהו שיבוא מיוזמתו וירוץ קדימה. המשקיעים לא רוצים 'לשבת' על המנכ"ל ולצפות לתוצאות, אלא שהוא יבוא עם דרייב מטורף לשינוי".

ועדיין, הוא אומר, מדובר בתפקיד מאוד נחשק: "על כל מנכ"ל שמתפטר או עוזב, יש מיד גלריה של שמות שמחפשים רק להיכנס במקומו, ככה שאני לא חושב שיש פגיעה במעמד המנכ"ל בשל התחלופה של רבים בתפקיד. בחלק מהמקרים אלה אנשים שקצת התעייפו כנראה, רוצים להנות מהתגמול הנדיב שלו זכו. ובכלל בפסגה - קשה מאוד. זה תפקיד כפוי טובה: אתה לא יכול למכור את המניות מתי שאתה רוצה, אישור תנאי השכר זוכה למבול של ביקורת, ובשורה התחתונה אנשים לפעמים רוצים קצת שקט".

מדובר כאמור בתופעה רחבה שמקיפה ענפים רבים בבורסה בת"א. בין היתר התחלף בשנה האחרונה מנכ"ל במספר חברות נדל"ן עוד קודם למקרה של קבוצת עזריאלי (בחברות כמו איירפורט סיטי, חג'ג' נדל"ן ולהב אל. אר); בתעשייה (חמת, רב בריח, אקרשטיין, קליל ומהדרין); שירותים ומסחר (נייס, בזק, שופרסל, דיפלומט וכאמור סלקום); פיננסים (בנק הפועלים, פסגות, פנינסולה, מימון ישיר והראל); אנרגיה מתחדשת (אקופיה, סולגין ופינרג'י) וביומד וקנאביס (פנאקסיה וקנאשור).

מנהל בכיר שמכיר חלק מהדמויות שפרשו לאחרונה אומר לגלובס כי "יש פה מצד אחד נושא מורכב שאין לו תשובה אחת ברורה באמת, אלא המון מרכיבים אישיים. אלה אנשים שונים בחברות שונות שמסיימים את תפקידם, ולא ברור לי אם יש קו מחבר. ועדיין, אני אומר שכמעט בוודאות יש כאן השפעה לדברים כמו המלחמה ומדיניות הממשלה על ההחלטות שלהם".

גורם אחר בשוק אמר בעבר לגלובס כי "המלחמה דחפה מנכ"לים שהתלבטו בנושא של פרישה להגיע להחלטה ולבצע את המהלך. אצל אחרים זה יכול לנבוע מכך ש'הזיזו להם את הגבינה': פתאום הרבה יותר קשה לגייס משקיעים, הרבה קווי אשראי לא מסתדרים, הלחץ עולה ויש כאלה שלא עומדים בו".

אחרים מציינים כי לא אחת מנכ"לים פורשים כשהם חושבים שלא יצליחו להצעיד את החברה להישגים נוספים, ולכן מעדיפים לסיים בצורה מיטבית ככל הניתן לפני התמודדות על התפקיד הבא. במקרים אחרים מדובר בעייפות החומר. השנה האחרונה גבתה מחירים נפשיים כבדים מהציבור, ומנהלים שפועלים תחת עננת חוסר ודאות כה גדולה, מן הסתם סבלו מהלחץ לא פחות. וכמובן, שיש מקרים של סיום תפקיד לאחר כהונה ארוכת שנים ורצון לפרוש או "להוריד הילוך".

המנהל הבכיר אומר בהקשר של עזיבת אייל חנקין את ניהול קבוצת עזריאלי כי "אני לא יודע מה היו שיקוליו, אבל אם הוא הולך לנהל פעילות - שנכון שהיא מסעירה ועצומה כמו דאטה סנטרס, אבל בסופו של דבר הוא מנייד את עצמו ללונדון - זה אומר הכל. לדעתי, יש פה אמירה".