באירופה גובר הלחץ להפסיק לספק נשק לישראל, ודווקא דנמרק לא מתקפלת

ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, בשיתוף ארגונים משפטיים פרו־פלסטיניים, מנסים בימים האחרונים לשנות באמצעות עתירות משפטיות את המדיניות של דנמרק ובריטניה - שתיים מהמדינות האירופיות האחרונות שעדיין לא הכריזו על אמברגו נשק על ישראל. בעוד הפרלמנט הדני דחה בעבר באופן ברור הצעה להפסיק העברת נשק וחלפים לישראל, בבריטניה, ממשלת הלייבור החדשה סימנה כי היא שוקלת להטיל בימים הקרובים איסור מכירת נשק לישראל.

● חבר פרלמנט סקוטי נפגש עם דיפלומטית ישראלית, והסתבך 
● גרמניה עומדת בפני משבר כלכלי, והתמיכה באוקראינה בסכנה 

העתירות הן חלק ממאבק משפטי שמנהלות עמותות פרו־פלסטיניות וארגוני זכויות אדם באירופה נגד ישראל מאז פרוץ המלחמה בעזה. בין הארגונים הבולטים הפעילים במאבק ביבשת: אל־חאק, אמנסטי, Oxfam ו־Human Rights Watch. אליהם מצטרפים בכל מדינה ארגונים פרו-פלסטיניים מקומיים.

ההישג הראשוני של ברית זו היה איסור שהטיל בית משפט הולנדי בפברואר האחרון על אספקת חלקי חילוף למטוסי 35־F ממחסנים צבאיים במדינה לישראל, בשל החשש כי הדבר "יסכן את הולנד באחריות לביצוע פשעי מלחמה בעזה".

בצרפת, קואליציה משפטית שבה חברים חלק מארגונים אלה הצליחה ביוני, באמצעות החלטת בית משפט מקומי בעיירה בוביני, למנוע כניסה של כל מי שקשור לתעשיות
הביטחוניות הישראליות לתערוכת הנשק יורוסאטורי.

"לישראל יש את הזכות להגן על עצמה"

בעוד איטליה, ספרד, בלגיה ומדינות נוספות הודיעו באופן וולונטרי על הקפאת יצוא ביטחוני לישראל בשל המלחמה, כמה מדינות ביבשת הובילו קו שונה. ממשלת דנמרק הפגינה מאז תחילת המלחמה מדיניות פרו־ישראלית יחסית, בין היתר על רקע רכש מערכות נשק מתקדמות מישראל בשנה החולפת וקשריה ההדוקים של המדינה הסקנדינבית עם ארה"ב.

ראשת הממשלה מדה פרדריקסן ושר החוץ לארס לוקה רסמוסן אמרו בהזדמנויות שונות ובאופן פומבי כי לישראל "יש את הזכות להגן על עצמה". פרדריקסן אף יצאה להגנת הקהילה היהודית במדינה על רקע הפגנות פרו־פלסטיניות שגלשו לתקריות אנטישמיות.

בסוף מאי דחה הפרלמנט הדני ברוב גדול (84 מתנגדים מול 11 תומכים) הצעה שהגישה האופוזיציה להפסיק העברת נשק וציוד ביטחוני לישראל. בדנמרק מדובר בעיקר על חלקים למטוסי ה־35־F המיוצרים או נמצאים במדינה, ושעברו בחודשים האחרונים לחיל האוויר הישראלי.

עתירה קודמת של הארגונים בדנמרק נדחתה, אולם בימים האחרונים הוגשה עתירה לבית משפט אזרחי בקופנהגן, שבה נטען כי המשך יצוא החלקים למטוסי ה-35־F המופעלים על ידי חיל האוויר הישראלי עשוי "לגרום לדנמרק לקחת חלק בביצוע פשעי מלחמה, בניגוד למחויבות הבינלאומית שלה".

לכן, דורשים העותרים, על בית המשפט לעצור זאת. שר החוץ רסמוסן הגיב שוב בתקיפות על העתירה, ואמר כי לבתי המשפט במדינה "אין מנדט" לקבוע אם יצוא חלק זה או אחר הוא פעילות ממשלתית לגיטימית או לא. "דנמרק אינה אשמה" ביצוא נשק העובר על החוק הבינלאומי, הבהיר רסמוסן.

מול עמדת הממשלה, ארגון אמנסטי, לפי דיווח על העתירה בעיתון הדני פוליטיקן, טוען כי בתי המשפט הדניים יכולים וצריכים לוודא כי מדיניות הממשלה "תואמת את החוק הבינלאומי". העמדה המשפטית של הממשלה הדנית היא כי לארגונים אין זכות לתבוע אותה בבתי משפט. משרד החוץ, אחד מהנתבעים, דרש מבית המשפט לדחות על הסף את התביעה שהוגשה בימים האחרונים.

עדויות מעזה בעתירה על יצוא נשק

בבריטניה, לארבעת הארגונים הבולטים באירופה הצטרף ארגון Global Legal Action Network במסגרת עתירה לבית הדין העליון של אנגליה, הדורשת מהממשלה להפסיק כל יצוא צבאי לישראל. בדומה לעתירה בדנמרק, מדובר גם בדרישה להפסקת היצוא של חלפים וחלקים ל־35־F, בשל טענות ל"פשעי מלחמה ומעבר על החוק הבינלאומי" בעזה.

 אש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר. יעצור את הסיוע לישראל? / צילום: Reuters, Suzanne Plunkett

הגרדיאן דיווח ביום שלישי כי הארגונים צפויים להציג לבית המשפט עדויות של רופאים מערביים שהיו בעזה וכן של משפחות מקומיות שנפגעו מהפצצות חיל האוויר.

העותרים דורשים עצירה מיידית של היצוא הבריטי, שגם כך פחת לפי הדיווחים לציוד הגנתי בלבד בשווי מיליוני ליש"ט, לעומת סכומים גדולים הרבה יותר בעבר. העתירה צפויה להתברר בין 8 ל־10 באוקטובר.

ייתכן כי החלטה ממשלתית בנושא תקדים את הדיון. שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי, שמרבה לבקר בישראל מאז מינויו לתפקיד בחודש שעבר, אמר כי יזם "בדיקה משפטית חדשה" שתבחן אם ישראל אכן מבצעת או חשודה בביצוע פשעי מלחמה במסגרת המלחמה שלה בעזה. הוא אמר לכלי התקשורת כי עשה זאת ביומו הראשון בתפקיד בתחילת יולי.

תשובה חיובית לבדיקה זו אמורה להביא את הממשלה הבריטית להכריז באופן מיידי על אמברגו נשק.

דיווחים שונים בשבועות האחרונים בעיתונות המקומית העלו כי בכמה מקרים משרד הסחר הבריטי כבר הקפיא בקשות יצוא נשק תחת הנימוק כי "הנושא נמצא בבחינה". הממשלה הבריטית הצהירה בימים האחרונים כי "אין כל שינוי במדיניות היצוא כלפי ישראל".