מנכ"לי חברות התעופה הישראליות, אל על, ישראייר וארקיע, זומנו לשיחה עם שר הכלכלה ניר ברקת, בשל עליות המחירים החדות במחירי הטיסות. נציגי ארקיע היו הראשונים בשעות הבוקר, ולאחר מכן הגיעה מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה, לפגישה עם ברקת.
● בדיקת גלובס | אל על הרוויחה 150 מיליון דולר ברבעון, מדוע היא לא משלמת מס למדינה
● ברקע הטענות על מחירי הכרטיסים: אל על מגייסת ראש מערך תקשורת חדשה
מנכ"לית אל על ושר הכלכלה ברקת סיכמו: אל על תפעיל טיסות הלוך-חזור במחיר מוזל יחסית לארבעה יעדים, מהם ישראלים יוכלו לקחת טיסות המשך לשאר היעדים בעולם. היעדים הם אתונה (יוון) במחיר 299 דולר, לרנקה (קפריסין) במחיר 199 דולר, דובאי (איחוד האמירויות) ב-349 דולר, וכך גם לוינה (אוסטריה) ב-349 דולר.
על-פי המסתמן, מדובר בטיסות שהחברה תוסיף ללוח הטיסות שלה, וכל המושבים בהן יימכרו סביב מחיר זה. מחירים אלה יהיו תקפים לטיסות שייצאו עד סוף שנת 2024.
בנוסף, באל על מבטיחים להפחית את המחירים בשאר הטיסות שנשארו בהן מושבים פנויים - מה שכנראה אין הרבה בשל מיעוט ההיצע של אל על ביחס לביקוש הנרחב.
בכך הגיעו המנכ"לית והשר להסכמה שתאפשר לישראלים גישה לחופשה וטיסות עסקים לחו"ל, מבלי שמשרד הכלכלה יתערב בתמחור של שאר טיסות אל על ליעדים נוספים בעולם.
מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה, מסרה כי "אנו ממשיכים לפעול כדי להגדיל את היצע המושבים ככל הניתן ולהרחיב את לוח הטיסות. המהלך יאפשר לנו להציע עשרות אלפי מושבים במחירים נוחים וידועים מראש, ולתת מענה נרחב ביעדים שמהווים נקודות קישור ליבשות השונות".
הרבעון הפנטסטי של אל על
בתחילת השבוע הדהימה אל על את המשקיעים עם תוצאות פנטסטיות לרבעון השני של השנה. זה הסתיים מבחינתה עם רווח של כ-147 מיליון דולר - זינוק של 84% לעומת הרבעון הראשון של השנה. הוא הפך ל"רבעון הטוב בתולדותיה", כך לדברי ההנהלה. נראה כי המגמה הזו צפויה להימשך גם ברבעון השלישי השנה, לאחר שעוד ועוד חברות תעופה זרות הפסיקו לאחרונה את טיסותיהן לישראל, בצל החשש מתקיפה איראנית.
כך, גם הדוחות הבאים של אל על, שבשליטת קני רוזנברג ובניהולה של דינה בן טל גננסיה, צפויים להציג רווחים גבוהים לא פחות. בסיכום המחצית הראשונה הציגה אל על זינוק של כ-40% בהכנסות לסכום של כמעט 1.6 מיליארד דולר ורווח נקי של 226 מיליון דולר - יותר מפי 10 לעומת המחצית הראשונה אשתקד.
המרוויח הגדול הוא כמובן רוזנברג, בעל השליטה. לפני כארבע שנים, עם פרוץ מגפת הקורונה, רבץ איום קיומי על חברת התעופה אל על, עת הופסקו הטיסות הסדירות של כלל חברות התעופה ברחבי העולם. רואי החשבון אף צירפו לדוחותיה הערת "עסק חי", שמתריעה בפני קריסה עסקית. על רקע זה, המדינה נחלצה לסייע לאל על, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים (וזאת לצד הזרמות מבעל השליטה החדש רוזנברג), במטרה לגשר על פערי המזומנים שלה ולאפשר לה לעמוד בהתחייבותיה, על אף השלכות המשבר.
מתחילת השנה זינקה מניית אל על ב-66%, ושווי השוק הנוכחי של החברה עומד על 2.4 מיליארד שקל. בשלוש שנים המניה אומנם זינקה ב-120%, כשהיא מתאוששת מתקופה ארוכה וקשה. אבל בסיכום חמש השנים האחרונות, קרי ביחס לתקופה שקדמה לקורונה, המניה רשמה תשואה מזערית של 2%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
