על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● המדינה המפתיעה ששוקלת לא לספק נשק לישראל
● עיתונאי אירופה נגד ישראל: דורשים להשעות מיידית את יחסי הסחר עמה
1העיתונים הגדולים בעולם מנסים להעריך: האם סכנת ההסלמה בצפון חלפה?
"גם ישראל וגם חיזבאללה מיהרו להתגאות בהצלחת המבצעים שלהם ביום ראשון, וסימנו כי לעת עתה, שניהם העדיפו להישאר מתחת לסף של מלחמה מלאה", צוטט רים מומטז, אנליסט במזרח התיכון לשעבר ב-International, המכון למחקרים אסטרטגיים, בפייננשל טיימס. ובכל זאת, נכתב כי ישראל עדיין נמצאת תחת לחץ לגישה אגרסיבית יותר מול חיזבאללה, "כשמקור הלחץ העיקרי על ממשלת בנימין נתניהו הוא עשרות אלפי אנשים שפונו מצפון הארץ, אשר אינם יכולים לחזור הביתה כבר 10 חודשים עקב פעולות האיבה של ארגון הטרור".
בוושינגטון פוסט נכתב כי "אחרי חילופי טילים, טילים ומזל"טים קצרים ביום ראשון, רבים שואלים כעת: האם זה היה זה?". גורמים ואנליסטים מאמינים בעיקר שהתשובה היא כן, נכתב. "הם רואים בעימות המצומצם דרך של שני הצדדים להימנע מעימות גדול יותר תוך שמירה על המוניטין. למרות היותה ההסלמה האינטנסיבית ביותר מאז אוקטובר, היא אפשרה לחיזבאללה לתבוע נקמה ולישראל להפגין כוח".
אבל כל הקלה נבלמת על ידי חרדה וחוסר ודאות מחודשים, נכתב בניו יורק טיימס. "למרות הדחייה לכאורה של מלחמה אזורית גדולה יותר, הסוף לסכסוכים הקשים של ישראל עם חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה עדיין לא נראה באופק". נכתב כי "המסלולים של שתי המלחמות תלויים במידה רבה בראש הממשלה בנימין נתניהו ויחיא סינוואר בחמאס, כששניהם חוששים להישרדותם הפוליטית אם יסכימו להפסקת אש בעזה בתנאים שהם או תומכיהם סבורים כבלתי מתקבלים". בנתיים, "חיזבאללה נשבע להמשיך במתקפותיו לאורך גבול ישראל-לבנון, כאשר כל טעות עדיין מסתכנת בהפיכת מאבק מוגבל יחסית לעימות גדול יותר הכולל את איראן. עד כה לפחות, מציאת דרך לספק את שני הצדדים נראתה כמעט בלתי אפשרית".
מתוך הפייננשל טיימס, מאת ג'יימס שוטר, רעיה ג'לבי, נג'מה רוזנברג. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת סטיב הנדריקס, ג'ון הדסון, סוזנה ג'ורג', סוזן היידמוס, מוחמד אל חאמה. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הניו יורק טיימס, מאת פטריק קינגסלי. לקריאת הכתבה המלאה.
2לבנון חיה בשני עולמות נפרדים
"זיקוקים האירו מעל אתר הנופש ההררי, כ-50 קילומטרים צפונית לגבול עם ישראל, והשתקפויותיהם נצצו בבריכת השחייה שם בזמן שצעירים הזמינו שתייה וסיגרים. מועדון לילה סמוך לצד הצוק התמלא בלבנונים אמידים רוקדים ושותים קוקטיילים", נכתב בוול סטריט ג'ורנל. "לחילופי האש הכבדים של יום ראשון בין ישראל לחיזבאללה כמעט ולא הייתה שום השפעה על האווירה. ארגון הטרור שיגר מאות רקטות לעבר ישראל, וכ-100 מטוסי קרב ישראליים פגעו בעשרות אתרי שיגור רקטות חשודים ברחבי דרום לבנון. אבל רוב שאר חלקי לבנון לא הושפעו, ונראה שהסלמה נוספת נמנעה".
"במדינה דיסטופית, אתה צריך לאחוז חזק באושר", צוטטה לונה קארמה, לבנונית בת 26, שעובדת בתעשיית האופנה בפריז וביקרה בקיץ בארץ הולדתה. נכתב כי "לבנון חיה בשתי מציאויות. בעוד אזורי הדרום חווים את הלחימה הקשה ביותר מזה כמעט שני עשורים, עם יותר מ-500 הרוגים, רובם לוחמי חיזבאללה, לבנונים אחרים עושים כמיטב יכולתם לחיות את החיים כרגיל. זה כולל בריחות מהחום והמתח למסיבות במציאות המקבילה בהרים". נכתב כי "תושבי בירת לבנון ממשיכים בחיים גם כשהם מודאגים ממלחמה רחבה יותר. בדרום, אומרים שהמלחמה כבר הגיעה".
"זה כאילו המלחמה פיצלה את האוכלוסייה לשניים, ורק האנשים בדרום משלמים את המחיר", צוטט חאפז מוסטפה, "חקלאי בן 47 שמשפחתו ברחה מהכפר בית ליף, פחות מ-2 קילומטרים מהגבול, ב-9 באוקטובר. הם גרים כעת במקלט בעיר הדרומית צור. מוסטפה אמר שביתו נהרס והפרות שלו נהרגו או ברחו". עוד נכתב כי "לבנון היא כבר מזמן אומה מפוצלת. חמשת מיליון תושביה התפצלו בין שפע של דתות וכתות שונות המתמודדות עם סכסוך אלים בין משבר פוליטי אחד לאחר, במציאות שהולכת אחורה עד מלחמת אזרחים בת 15 שנים בשנות ה-70 וה-80".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת סון אנגל ראסמוסן. לקריאת הכתבה המלאה.
3אוניברסיטת בראון תדון במדיניות ההשקעות שלה בישראל
"ג'יין דיץ ניהלה את הקרן של 6 מיליארד דולר של אוניברסיטת בראון מאז 2018, והשיגה את הביצועים הטובים ביותר מבין בתי הספר של ליגת הקיסוס. בהנהגתה, ערך הקרן צמח ביותר מ-70%", נכתב בבלומברג. "במשך הזמן הזה ובמשך שנים קודם לכן, קבוצות מגוונות של סטודנטים ניסו להשפיע על אופן ניהול הקרן - ניסיונות שלרוב זכו להתעלמות. אבל כעת, לאחר קמפיין חסר תקדים בקמפוס של סטודנטים שהפגינו נגד ישראל, האוניברסיטה הסכימה להקשיב". נכתב כי "קואליציית Brown Divest רוצה שהאוניברסיטה תבדוק את השקעותיה עבור חברות המעורבות בהפרות זכויות אדם בפלסטין ותמכור את ההשקעות הללו. ועדה של סטודנטים, סגל ובוגרים תציע המלצות בנושא, עליהן יצביע חבר הנאמנים של בראון באוקטובר, בראשותו של בריאן מויניהן, מנכ"ל בנק אוף אמריקה".
צוין כי "לדיון בבראון צפויה להיות השפעה לאומית". עם זאת, נכתב כי "מבחינה מעשית, אין זה סביר שקרנות האוניברסיטאות, המחזיקות ביחד כ-185 מיליארד דולר בנכסים, ישנו באופן משמעותי את נוהלי ההשקעה שלהן". ולמרות זאת, "המשמעות של החלטת בראון היא שהמכירה תידון עם תחילת שנת הלימודים. זה הכעיס כמה מחוקקים ובוגרים, כולל תורמים גדולים, והעמיד את האוניברסיטה במצב קשה: או ליצר תקדים שנוי במחלוקת או להפוך לנקודת מפגש להפגנות בקמפוס".
מתוך בלומברג, מאת ג'נט לורין. לקריאת הכתבה המלאה.
4ישראל מנהלת קמפיין דיגיטלי נגד אונר"א
באמצע ינואר, מארה קרוננפלד, המנהלת את אונר"א ארה"ב, הבחינה במודעה בלתי צפויה בראש תוצאות החיפוש של הארגון שלה. המודעה נראתה כאילו היא מסוכנות האו"ם אך הובילה לאתר ממשלה ישראלי, נכתב באתר 'ויירד' בכתבה שכותרתה: "ישראל קונה מודעות גוגל כדי להכפיש את סוכנות הסיוע המובילה של האו"ם בעזה". נכתב כי "קרוננפלד הבינה שישראל מנהלת קמפיין מקוון כדי להכפיש ולקצץ במימון לאונר"א", וכי "בערך באותו זמן, ישראל האשימה 12 עובדי אונר"א במעורבות במתקפה של חמאס על ישראל. ישראל דחקה בארה"ב ובממשלות אחרות להפסיק לממן את אונר"א. קרוננפלד התרשמה שהקמפיין הזה נועד גם לפגוע במאמצי גיוס התרומות של אונר"א ארה"ב". נכתב כי "בין השאר בשל מודעות החיפוש בגוגל של אונר"א ארה"ב עצמה, התרומות לארגון זינקו מאז שישראל פתחה במלחמה בקנה מידה מלא בעזה כדי להביס את חמאס".
בשנת 2023 גייס הארגון מעל 32 מיליון דולר מכ-73 אלף תורמים, עלייה משמעותית מ-5 מיליון דולר מכמעט 5,700 תורמים בשנה הקודמת, אמרה קרוננפלד. נכתב כי ממשלת ישראל קנתה מודעות לחיפושים כמו "UNRWA" ו-"UNRWA USA" כדי להפנות תורמים פוטנציאליים לעמוד עם האשמות על סוכנות האו"ם. "בעמוד נכתב כי אונר"א לא התייחסה לשאלה אם העסקת חברי חמאס תפר את הנייטרליות שלה ולא בדקה את המקרים להתעללות קיצונית בנקודות בהן היא פועלת".
עוד נכתב כי לאחר שראו את המודעות הללו, שמומנו על ידי משרד הפרסום הממשלתי בישראל, מארה קרוננפלד והצוות שלה ביקשו מגוגל לעזור לעצור את מה שהם רואים כמידע מוטעה. צוין כי המקרה "מדגיש את מערכת היחסים המורכבת של גוגל עם ישראל כלקוחת פרסום ואת האתגרים העומדים בפני החברה בניהול מידע מוטעה לכאורה במודעות. כמה עובדי גוגל בהווה ובעבר ציינו כי מסע פרסום זה נגד אונר"א הוא חלק ממערך רחב יותר של מודעות של ישראל שמשכו תלונות הן פנימיות והן חיצוניות". צוין כי "משרד החוץ הישראלי בניו יורק הודה אך לא הגיב לבקשות מרובות להגיב על הסיפור הזה במהלך ארבעת החודשים האחרונים".
מאמר מערכת מתוך אתר 'ויירד'. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
