כולם דיברו על איזה נשק בריטניה לא תספק יותר לישראל. ההפתעה חיכתה במקום אחר

בריטניה החליטה להשעות 30 רישיונות יצוא נשק, בהם רכיבים למטוסי F-16, לכטב"מים, מערכות ימיות, מסוקים וציוד הכוונה ארטילרית • האספקה הבריטית לחלקי מטוסי F-35 נחשבת קריטית ואולם הממשלה החליטה שלא לפגוע אנושות בישראל • וגם: אלה החלופות של ישראל

מטוסי F-35 של חיל האוויר / צילום: חיל האוויר
מטוסי F-35 של חיל האוויר / צילום: חיל האוויר

17 מיליון פאונד, שהם 22.3 מיליון דולר - זה סך העסקאות הביטחוניות המוצהרות עם ישראל שממשלת בריטניה אישרה ב־2023, להוציא עסקאות דואליות. בריטניה מספקת פחות מ־1% מהאמל"ח המיובא, כך שהחלטתה להשעות 30 מתוך 350 רישיונות יצוא לישראל היא אמנם אירוע מדיני משמעותי ביותר - אבל לא כזה שיהווה מכה לביטחון.

פרשנות | כך איבדה ישראל את תמיכתה המוסרית של בריטניה במלחמה בעזה
כותרות העיתונים בעולם | הסעודים מנסים לקדם הפסקת אש, ולמה האיראנים עדיין לא תקפו?
אחת החמורות מאז פרוץ המלחמה: מעל 40 הרוגים ו-180 פצועים במתקפה רוסית על אוקראינה

החשיבות הביטחונית של בריטניה רחוקה מלבוא לידי ביטוי בנתונים. לצורך ההשוואה, היקף הסיוע האמריקאי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד ליוני הגיע ל־6.5 מיליארד דולר, כך לפי "וושינגטון פוסט". הספקית האירופית המשמעותית של ישראל היא גרמניה, שלפי ARD ייצאה בשנת 2023 אמל"ח לישראל בסך כולל של 361.4 מיליון דולר - פי עשרה מב־2022.

מהצהרת שר העסקים והמסחר הבריטי ג'ונתן ריינולדס עולה, כי בריטניה תגביל יצוא רכיבים למטוסי F-16, לכטב"מים, למערכות ימיות, למסוקים וציוד הכוונה ארטילרית. לגלובס נודע כי בתחום הימי, הבריטים מספקים בעיקר רישיונות תוכנה, רכיבים אלקטרוניים ורכיבי תקשורת. קרי, לא מרכיבים שעלולים להתגלות כמכה אנושה.

אחרי הסערה ביורוסאטורי: תערוכת נשק נוספת יוצאת לדרך בצרפת, ואלה החברות הישראליות שישתתפו בה

בעת שהחברות הביטחוניות הישראליות עוד זוכרות היטב את הרחקתן מתערוכת יורוסאטורי היוקרתית בפריז בגין הפעולה של צה"ל ברפיח, הרחקה שבית המשפט לערעורים בבירת צרפת ביטל רק בזמן שהתערוכה כבר התקיימה, אלו נושאות את עיניהן לתערוכה יוקרתית נוספת שתתקים בצרפת בעוד כחודשיים: "יורונאוואל".

בניגוד לתערוכת יורוסאטורי שבה היו אמורות להציג 74 חברות ישראליות, בתערוכה הימית בצרפת צפויות להציג רק שבע חברות ישראליות. שלוש הגדולות, אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, ביניהן, וכן מספנות ישראל וחברת קונטרופ, שמפתחת ומייצרת מערכות תצפית (EO/IR) נייחות וניידות למערכות ביטחוניות.

חברה ציבורית מסקרנת שתציג אף היא בתערוכה היא אורביט, שנמצאת בשליטת קרן פימי. מניית החברה שעוסקת בפתרונות לניהול קשר ושמע במערכות מוטסות, טרמינלים לתקשורת לוויינית מוטסת וימית, עלתה בשנה החולפת ביותר מ־15%. החברה האחרונה שמופיעה ברשימת המשתתפות היא DSIT, שמתמחה בפיתוח, תכנון וייצור מערכות סונאר וטכנולוגיות אקוסטיקה עבור יצרני פלטפורמות ימיות.

מספנות ישראל רחוקה מלהיות חברת המספנות היחידה שתציג בתערוה הימית היוקרתית. יופיעו בה, בין השאר, מספנות דארסאן וטאיס הטורקיות, קרשיפ הצרפתית וסלאמיס היוונית. לצד אלו מדינה כמו הודו, למשל, תשלח לתערוכה שלוש מספנות שונות: GRSE מקולקתה, GSL מגואה ו־MDSL ממומבאי. 

בתחום האוויר, הבריטים מחזיקים בידיהם חלפים למטוסי F-16, שאם וכאשר ישראל תידרש אליהם - היא תוכל למצוא במקומות אחרים. לדוגמה, ג'נרל דיינמיקס האמריקאית מספקת יכולות חימוש ותקיפה, והתעשייה האווירית הישראלית מכלי דלק.

האיום מכיוון טראמפ

הסיפור הגדול הוא מה אין בצעדים הבריטיים, וזו הימנעות מפגיעה קשה באספקת החלקים למטוסי F-35, למעט אם אלו הוזמנו ישירות על ידי ישראל. בהתחשב בעמדות של ממשלת הלייבור זו החלטה די תמוהה, שהרי הענקית הביטחונית BAE, שסיימה במקום השביעי בדירוג 100 החברות הגדולות בעולם של "דיפנס ניוז" לשנת 2024, היא שחקנית קריטית בפרויקט ה־F-35. בזמן שאצל ההולנדים יש מחסני חלפים, BAE מייצרת חלקים לתהליך הייצור של המטוסים של החברה הגדולה בעולם לוקהיד מרטין.

להוציא את מערכות ההנעה, חברת BAE אמונה על כ־13%־15% ממלאכת הייצור של כל מטוס F-35, שמחירו עומד על כ־80 מיליון דולר ליחידה. היא מייצרת, בין השאר, את מערכות הפרוגנוסטיקה, ניהול הבריאות, המפלט והדלק. כמו כן, BAE מספקת מערכות לוחמה אלקטרונית למטוסים.

אם כך, מדוע דווקא במקום שהבריטים עלולים היו לגרום לכאבי ראש הם נמנעו מפגיעה? את התשובה ניתן לקבל מהתבטאותו של רוברט אובריאן, מקורבו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ויועצו האחרון לביטחון לאומי, בשבוע שעבר. הוא איים על ממשלת הלייבור הבריטית פן ינקטו אמברגו נשק נגד ישראל, ואף אמר שצעד שכזה עלול לסכן את מקומה של בריטניה בפרויקט ה־F-35 ולהביא ל"קרע רציני בין בריטניה לבין ארה"ב, אם זה יהיה ממשל האריס או טראמפ".

לגבי ה־F-35, אובריאן הסביר כי זה פרויקט משותף שימשיך להגיע לישראל, "לא משנה מה יש לטורקיה, בריטניה או כל מדינה אחרת לעשות". הוא אף הבהיר שמצב שבו בריטניה תורחק מפרויקט ה־F-35 בגלל אמברגו לא מקובל על ישראל - אינו מצב שישמחו לראות.

היקפי יבוא זניחים

מה ישראל קיבלה מבריטניה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל? לפי ארגון CAAT נרשמו, לדוגמה, רישיונות הייצוא הבאים: ציוד תקשורת אווירי צבאי בסך כ־160.7 אלף דולר, רכבים ממוגנים תמורת 210.3 אלף דולר, ושורת עסקאות קטנות ואפילו זניחות במושגי רכש ביטחוני של קסדות וציוד מיגון תמורת כ־17.2 אלף דולר.

לפי הנתונים, מספר רישיונות הייצוא הביטחוני הגדול ביותר (18) אשתקד ניתן לרכיב ספציפי ומסקרן: מערכת התצוגה על גבי קסדת הטייס. לאחר מכן, נמצאים בהפרש ניכר רישיונות כדוגמת מרכיבים לאמצעי לוחמה אלקטרונית, רכיבים למטוסי קרב ומערכות ניווט. מעבר לכך, סך היבוא הביטחוני הכולל הנמוך של ישראל מבריטניה ב־2023 (כאמור, 22.3 מיליון דולר להוציא מוצרים לשימוש דואלי), למרות הביקושים שנובעים מהמלחמה, ממחיש עד כמה ישראל הלכה למקורות אחרים. זהו היקף יבוא נמוך משמעותית מהשיא שנרשם ב־2017 עם יבוא של כ־221 מיליון פאונד (כ־290.5 מיליון דולר). אז, בצמרת רישיונות היבוא היו רכיבים למכ"מים, לצוללות, למערכות הכוונה ארטילרית ולמערכות אימון טייסים.

בד בבד, יש לקחת בחשבון כי גם בריטניה בעצמה מייבאת אמל"ח מישראל. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), עולה שבין השנים 2023־2019 ישראל הייתה ספקית האמל"ח השלישית בהיקפה של בריטניה, עם 2.7% מתוך כלל היבוא. גם כאן, אין מדובר בהיקפים קריטיים - אבל כאלו שיש לקחת בחשבון. באותה תקופה, בריטניה לא נכנסה לשלושת מקורות היבוא העיקריים של ישראל. מי שהיו שם אלו ארה"ב (69%), גרמניה (30%) ובפער ניכר - איטליה (0.9%).