תקציב החינוך הוכפל בתוך עשור. האם ההישגים בלימודים השתפרו?

ארגון המורים הכריז בלילה שבין ראשון לשני השבוע כי הוא מפסיק את השביתה בת שמונת הימים שהוכרזה בתיכונים. זאת, "למרות חוסר האחריות של משרד האוצר", לדברי ארגון המורים, ובטרם הגיעו להסכמות מלאות בין הצדדים. המורים והאוצר עדיין רחוקים מהסכם, אולם נרשמה ככל הנראה התקדמות בנוגע לאפשרות העסקת מורים בחוזים האישיים. אבל בינתיים העיצומים נמשכים: לא יינתנו ציוני בגרות, ולא יתבצעו פעילויות מחוץ לבית הספר, למעט מסע לפולין.  

● לקראת פתיחת שנת הלימודים: שלוש סוגיות בוערות במערכת החינוך
● האם החינוך החרדי מתוקצב רק מכספים קואליציוניים?

הבעיה היא שלא בטוח שתקציבים לחינוך הם אכן חזות הכול. ההוצאה השנתית על חינוך לכל תלמיד תיכון זינקה בעשור האחרון מ-25 אלף שקל בשנת 2014, ל-37.7 אלף שקל ב-2022, כך על-פי מחקר של מרכז טאוב. מדובר בעלייה דרמטית של כ-50%, שעוקפת בהרבה את מדד המחירים לצרכן ואת השינוי בשכר הממוצע במשק. סך תקציב החינוך של ישראל עמד השנה על 82.9 מיליארד שקל, שני רק לתקציב הביטחון, וגם זה רק בגלל המלחמה. 

על מה יצא הכסף? על-פי נתוני מינהל כלכלה במשרד החינוך, רובו הגדול של תקציב החינוך יוצא על שכר מורים: 71.4% מתקציב החינוך לשנת 2024 מוקדש לשכר מורים, 18.5% מהתקציב מוקדש למשכורות אחרות, למשל עבור שרתים, מזכירים, לבורנטים, ספרנים ואנשי מינהלה, והשאר (10.1%) מגיע לשאר ההוצאות. אך גם סעיף זה מחביא בתוכו שכר, שכן הוא יוצא למשל על רשתות החינוך החרדיות, חינוך פנימייתי וחינוך מיוחד.

מספר המורים זינק

יתרה מכך, למרות החששות ממחסור במורים, מספרם במערכת החינוך זינק בשנים האחרונות: על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תשפ"ד (2023-2024) היו בישראל מעל 210 אלף עובדי הוראה, לעומת 133 אלף בתש"ע (2009-2010). מדובר בקצב גידול שנתי ממוצע של לא פחות מ-3.3%, הרבה מעל לשיעור גידול האוכלוסייה בישראל (2%).

גם שכרם עלה משמעותית באותו הזמן: בעוד שבשנת 2013 השכר השנתי הממוצע של מורה בתיכון במשרה מלאה עמד על 148 אלף שקל, ב-2022 שכרו עלה משמעותית ל-206 אלף שקל - עלייה של 39%.

למעשה, הבעיה היא לא המחסור האבסולוטי במורים, אלא חוסר התאמה בין כישורי המורים למקצועות הנדרשים. על-פי "מודל הרמזור" של משרד החינוך, אין כלל מחסור במורים להיסטוריה, לאמנות, לאזרחות ולתנ"ך לחינוך הממלכתי-דתי, אך יש מחסור חריף במורים למתמטיקה, לאנגלית, למדעים ולתנ"ך לחינוך הממלכתי.

"לא חסרים משאבים"

כלומר, גם שכר המורים וגם כמותם עלו משמעותית. זו אחת הסיבות שהובילו את פרופ' דן בן דוד ופרופ' איל קמחי, ממוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, לכתוב במחקרם על מצב החינוך כי "למערכת החינוך בישראל לא חסרים משאבים כשמשווים אותה למדינות אחרות ב-OECD".

גם הצפיפות בכיתות, שהיא אכן גבוהה ביחס לעולם, לא נובעת ממחסור בכוח-אדם; מספר התלמידים למורה בישראל דומה לממוצע ה-OECD, ובתיכונים הוא אף נמוך יותר מאשר בממוצע מדינות הארגון. על כן, הם אומרים, "ישראל מממנת מספר מספיק של מורים, ובכל זאת הכיתות שלה צפופות הרבה יותר מהממוצע ב-OECD".

 יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

נראה כי למרות התשומות האדירות שהושקעו במערכת החינוך, מתוך תקווה שהן ישפרו את המערכת, התפוקות בפועל מעורבות.

מצד אחד, שיעור הזכאות לבגרות בישראל עלה מ-64.2% בתשע"ג (2012-2013) ל-75.9% בתשפ"ב (2021-2022). אך מצד שני, התוצאות במבחנים הבינלאומיים הסטנדרטיים דווקא בירידה: תוצאות התלמידים במבחן פיז"ה (PISA) הבינלאומי שעורך ה-OECD נמוכות יותר ב-2022 לעומת 2012 בכל שלושת התחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים.

שני נתונים אלה, חשוב לציין, לא כוללים את בתי הספר שאינם לומדים לימודי ליבה מלכתחילה, ומכאן לא ניגשים לבגרויות או לבחינות PISA.

מאפיין נוסף של מערכת החינוך בישראל, שנובע ישירות מהגיוס הנרחב של מורים, הוא הפשרה על איכותם. על-פי המחקר של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, הדבר מתחיל כבר בשלב לימודי ההוראה: "סטודנטים לחינוך באוניברסיטאות מגיעים עם ציונים פסיכומטריים הנמוכים ב-9% מהסטודנטים האחרים באוניברסיטה. סטודנטים במכללות להוראה מגיעים עם ציונים הנמוכים ב-23%, ואילו סטודנטים לחינוך במכללות הכלליות מגיעים עם ציונים הנמוכים ב-32% מאלה של הסטודנט הממוצע באוניברסיטה".

כישורים נחותים

אך זה לא מסתיים שם: "אוריינות הקריאה והמתמטיקה של המורים בישראל קרובה לתחתית (בקריאה), או מצויה ממש בתחתית (במתמטיקה) של רשימת המדינות המפותחות". כלומר, המורים שלנו בעלי כישורים נחותים למדי ביחס למקובל במדינות המפותחות.

השכר הממוצע של מורה בתיכון במשרה מלאה שווה לשכר הממוצע של העובד הממוצע במשק בעל השכלה אקדמית. זאת בניגוד לממוצע מדינות ה-OECD, שבהן השכר של מורי תיכונים נמוך ב-5% מהמקבילה לשכר עובד בעל השכלה אקדמית. על-פי מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, השוואה זו "אינה תומכת בטענה ששכרם של המורים בישראל נמוך. להפך". ובעיניו, "הבעיה העיקרית היא מערכת חינוך שופעת ביורוקרטיה ובלתי יעילה באופן יוצא דופן".

אם כבר, הבעיה בשכר המורים היא פערים גדולים בשכר, שבעיקר מבוססים על ותק: בעוד שהעשירון התחתון של מורים הרוויח ב-2022 כ-10,500 שקל בחודש למשרה מלאה, העשירון העליון הרוויח 23,800 שקל בחודש. במצב כזה, מי שאינו מתכוון להישאר מורה במשך 30-20 שנה, יתקשה לקבל שכר ראוי במערכת החינוך.