דוח: כמחצית מחברות ההייטק דיווחו על ביטולי השקעות בצל המלחמה

בין הממצאים המדאיגים בדוח של ארגון Start-Up Nation Central: המיקוד באי הוודאות הפיננסית ובהשפעה הלא אחידה של המלחמה על אזורים שונים בישראל • הדוח משלב ניתוח מאקרו של מדדים פיננסיים עם תובנות מסקרים שנערכו בקרב מנהלים ומשקיעים בתעשייה המקומית

גיוסי הון. חברות הייטק ישראליות נפגעו מהמלחמה / אילוסטרציה: Shutterstock
גיוסי הון. חברות הייטק ישראליות נפגעו מהמלחמה / אילוסטרציה: Shutterstock

ארגון Start-Up Nation Central מפרסם היום (ה') דוח המנתח את השפעת הלחימה המתמשכת על ההייטק הישראלי. הדוח מעלה בין היתר מספר אתגרים שנוספו לאקוסיסטם המקומי, כמו גם הבדלים ניכרים בין אזורים שונים בארץ ורמות אמון נמוכות במאמצי הממשלה. בין הממצאים המדאיגים בדוח, המיקוד באי הוודאות הפיננסית ובהשפעה הלא אחידה של המלחמה על אזורים שונים בישראל.

דוח חדש מגלה: שנה קשה להייטק. מי הקרן שבכל זאת השקיעה הכי הרבה?
הקרן שלו תקבל מאות מיליוני דולרים מהאקזיט החדש. זה הסיפור שלו

כך, כמעט מחצית (49%) מחברות ההייטק דיווחו על ביטולי השקעות מסוימיות מאז תחילת המלחמה, ורק 31% מהחברות מביעות ביטחון ביכולתן לגייס הון בשנה הבאה. המשקיעים שותפים לתחזית זהירה זו, כאשר 48% צופים ירידה בפעילות ההשקעות בשנה הקרובה, לעומת 31% בלבד הצופים עלייה.

הדוח משלב ניתוח מאקרו של מדדים פיננסיים עם תובנות מסקרים שנערכו בקרב מנהלים ומשקיעים בתעשייה המקומית, כשאחד הסקרים מתמקד בשותפים ובמנהלים בכירים של קרנות השקעה וחברות, והשני מתמקד במייסדים ומנכ״לים של חברות טכנולוגיה, החל מסטארט-אפים בשלבים מוקדמים ועד חברות ציבוריות. בנוסף, הדוח משלב נתונים מפלטפורמת Finder.

המשבר חמור יותר בצפון

לפי הדוח,ההמצב חמור במיוחד בצפון הארץ, שם 69% מחברות ההייטק הביעו חשש משמעותי לגבי יכולתן לגייס הון בשנה הקרובה. יתרה מזאת, כ-40% מהחברות באזור זה שוקלות להעביר את פעילותן, באופן מלא או חלקי, למקומות אחרים. הדוח מציג גם אמון נמוך במיוחד ביכולתה של הממשלה להוביל מאמצי הבראה. למעלה מ80% מהחברות בכל רחבי הארץ מביעות ספק ביכולת זו, כמו גם מרבית המשקיעים - 74% - המביעים חששות דומים לגבי יכולתה של הממשלה הנוכחית לתרום להבראת האקוסיסטם המקומי.

עם זאת ולמרות האתגרים המשמעותיים שעולים, הדוח מצביע גם על סימנים לחוסן בתעשיית הטק המקומית. לפי הדוח, מאז פרוץ המלחמה נרשמו גיוסים בהיקף של 7.8 מיליארד דולר, מה שמהווה ירידה של 4% לעומת היקף הגיוסים אשתקד.

בנוסף, עסקאות המיזוגים והרכישות הגיעו לשווי כולל של 9.6 מיליארד דולר, מה שמהווה ירידה מתונה מ10.6 מיליארד דולר בשנה הקודמת. לפי ממצאי הדוח, החוזק הכולל של האקוסיסטם המקומי ניזון במידה רבה מהביצועים הטובים של מגזר הסייבר כמו גם מחברות בשלבי צמיחה מתקדמים (scale-ups).

לצד זאת, אתגרי השקעות ויכולת צמיחה איתם מתמודדות חברות אחרות, במיוחד בשלבים המוקדמים, מדגישה את הפער המשמעותי בחוסן של ענפי ההייטק השונים. עוד לפי הדוח, מגמות ההשקעה בישראל דומות למגמות בארה״ב, למרות המורכבות האזורית. על פי דוחות PitchBook מדצמבר 2023 ויוני 2024, גם שוק ההון סיכון האמריקאי נותר מוגבל, עם משקיעים הנוטים לתעדף סבבי גיוס בהובלה פנימית, כמו גם מביעים אי ודאות לגבי התאוששות רחבה יותר של השוק.

הדוח מציין גם סימנים לאופטימיות בקרב חלק מהשחקנים בתעשייה, זאת כשמעל 50% מהחברות בטוחות ביכולתן לצמוח במהלך השנה הבאה, ו72% מהמשקיעים מאמינים ביכולתו של ההייטק הישראלי להמשיך ולשגשג למרות האתגרים.

״לאור חוסר הוודאות הנובע מהסכסוך המתמשך והמדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל הנוכחית, הנתפסת באופן נרחב כהרסנית, חוסנו של המגזר הטכנולוגי לא יהיה בר-קיימא״, נכתב בדוח.

אבי חסון, מנכ״ל SNC, כתב בהקדמה לדוח כי למרות נקודות החוזק, הצמיחה העתידית של תעשיית הטק המקומית ״תלויה ביציבות אזורית ובמדיניות ממשלתית אחראית״. וכי ״לאור חוסר הוודאות הנובע מהסכסוך המתמשך והמדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל הנוכחית, הנתפסת באופן נרחב כהרסנית, חוסנו של המגזר הטכנולוגי לא יהיה בר-קיימא״.

לדבריו, ״היעדר תכנון ממשלתי ארוך טווח סביב מדיניות תקציבית, תשתית מחקר אקדמית ויצירת מנועי צמיחה עתידיים מאיים על תפקידו של המגזר כמנוע הכלכלי של ישראל״, וכי ״על הממשלה לנהוג באחריות כדי להבטיח את המשך הצלחתו של המגזר״.

עוד כתב חסון כי ״יש קונצנזוס בתעשייה: האמון ביכולתה של הממשלה לשקם ולטפח את המגזר הטכנולוגי נמוך באופן מדאיג למרות הפעולות הראויות והמהירות״, וכי ״חוסר היציבות הנוכחי גורם לחברות ישראליות רבות לשקול מחדש את הצעדים הבאים שלהן בהבטחת הצמיחה העסקית שלהן״.

בנוסף כותב חסון כי על הממשלה חובה ״לפעול ולהפגין את המחוייבות שלה לפיתוח המגזר הטכנולוגי. הדבר חיוני לשמירה על כלכלת ישראל ולטובת כלל אזרחיה״.