עיראק הציגה לאחרונה את תוכניתה להגדלת קצב הפקת הנפט ל־6 מיליון חביות ביום ב־2028, כחלק מאסטרטגיה להגדיל את הכנסות המדינה.
● ניתוח | הטיל הבליסטי והמסר: למה איראן והחותי'ם תוקפים דווקא בימי ראשון
● חודשיים אחרי המתקפה הישראלית: נמל חודיידה החות'י לא מתאושש
● בזמן שהעולם מתרכז במלחמה בישראל, מחיר הנפט עלול לזנק בגלל מדינה אחרת
עיראק היא מפיקת הנפט השנייה בהיקפה מבין מדינות קרטל אופ"ק, עם קצב של 3.48 מיליון חביות ביום בחודש יולי. שיא היכולת שלה הוא 4.6 מיליון חביות ביום, אולם היא כפופה למכסות הפקה של אופ"ק+, שכוללת את קרטל אופ"ק ואת שותפותיה בראשות רוסיה. בהתאם לכך, משרד הנפט העיראקי הודיע בסוף החודש שעבר על הפחתת יצוא ל־3.3 מיליון חביות ביום.
לפי משרד הנפט העיראקי, סך ההכנסות מנפט וגז טבעי בשנת 2023 הסתכם בכ־97.6 מיליארד דולר, תוך שבבנק העולמי מצביעים כי הנפט מהווה 99% מהיצוא העיראקי, מקור ל־85% מהכנסות המדינה ו־42% מהתמ"ג. המלכוד בין הצרכים המדיניים של חברות אופ"ק לשמור על הפקה נמוכה יחסית במטרה לשמור על מחיר נפט סביר לבין תלותה של עיראק בנפט הביא לכך שבשנה שעברה, לפי הבנק העולמי, הכלכלה העיראקית הציגה צמיחה שלילית של 2.9%. זאת, לאחר צמיחה של 7.6% ב־2022.
עיראק היא שחקנית קריטית באופ"ק, משום שהיא שנייה בקרטל הן בקצב ההפקה והן בעתודות. פילוח העתודות בתום 2023 הצביע כי סך עתודות הנפט העיראקיות מסתכם בכ־145 מיליארד חביות, פחות מערב הסעודית (כ־267 מיליארד חביות), אבל יותר מכל האחרות, כמו למשל איחוד האמירויות (113 מיליארד חביות). למרות זאת, עיראק לא נחשבת לשחקנית משמעותית באופ"ק - בטח לא כזו שמתקרבת לרמת ההשפעה של ערב הסעודית.
למה הנפט לא מתייקר
"למשרד יש תוכנית שאפתנית לתמוך ולשמור על רמות הפקה שיבטיחו את הכמויות הנדרשות ליצוא", אמר באסם מוחמד ח'ודייר, סגן שר הנפט העיראקי. אולם, כמיטב המסורת, גם נפט הוא תחום שמושפע מהיצע וביקוש. רמות ההפקה הנוכחיות הנמוכות של חברות אופ"ק+ לא מביאות למחיר נפט גבוה. כיום, מחיר חבית ברנט עומד על כ־72 דולר בלבד. בשלישי שעבר, המחיר אף צנח מתחת ל־70 דולר, לראשונה מאז שלהי 2021.
אז כיצד קורה מצב שבו מלחמה מתחוללת במזרח התיכון, רמות ההפקה של חברות אופ"ק נמוכות לאורך זמן, סופות טרופיות משפיעות על מפרץ מקסיקו - ובכל זאת מחירי הנפט נמוכים? הביקושים הגבוהים מיבואנית הנפט הגדולה בעולם סין שככו, נתוני שוק העבודה בארה"ב אכזבו, וכן האינדיקטורים הכלכליים החלשים מאירופה נתנו את אותותיהם.
בה בעת, השוק לא חווה מחסור בשל הפקה משמעותית ממדינות שאינן חברות אופ"ק והטמעת אנרגיות מתחדשות. ארה"ב היא המפיקה הגדולה ביותר בעולם כבר תקופה, עם כ־13.2 מיליון חביות ביום. לצורך ההשוואה, ערב הסעודית מפיקה כ־9 מיליון חביות ביום "בלבד". יש גם שחקנית חדשה בענף, גיאנה, עם קצב הפקה שהגיע השנה ל־645 אלף חביות ביום.
חשש מירידת ביקושים
לפי מכון האנרגיה הבינלאומי, הנפט מהווה כיום מקור ל־32% מייצור החשמל בעולם. לא מן הנמנע שהגברת ההפקה העיראקית נובעת מההבנה שהשימוש בנפט לחשמל ולתחומים נוספים צפוי לצנוח עד 2050. העולם שואף להטמיע אנרגיות מתחדשות, והתקווה הגדולה העולמית להיגמלות מנפט היא באמצעות מימן ירוק.
מימן נוצר מאלקטרוליזה של מים, שבה זרם חשמלי מפרק את המים ליסודות שמרכיבים אותו, מימן וחמצן. כאשר הפעולה מתבצעת באמצעות אנרגיות מתחדשות אז המימן מוגדר ירוק. המימן יכול לתת מענה חליפי למשאיות ומפעלים שמשתמשים בסולר, אלא שגם לו יש עדיין מגבלות משמעותיות. המימן דורש קירור משמעותי ואחסון ייעודי, מה שמוביל לצורך בהקמת תחנות סמוכות לייצור. ככל שיפותחו הטכנולוגיות בתחום והיקף המוצרים צורכי מימן יגבר - כך צפויה התלות בנפט לפחות.
בבגדד בחרו להתמודד עם הסיטואציה באמצעות הגברת קצב הפקת הנפט, גם אם זה יביא לירידת מחירו. העיקר, שההכנסות מהזהב השחור יזרמו. בטווח הארוך זהו, לכל הפחות, פתרון בעייתי משום שמדינות בעלות כלכלה רנטירית בולטות כדוגמת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בכלל מפנות את תשומת־ליבן לגיוון הכלכלה, ולא להחרפת התלות בנפט. עיראק מתמודדת, בין השאר, עם שיעור אבטלה של 15.5% וכ־11.7% מהאוכלוסייה שחיים מתחת לקו העוני, ובהיעדר גיוון הכלכלה - לא צפוי שינוי מהותי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.