בשעות הבוקר המוקדמות כביש 353 הוא אחד היפים בארץ, בין הגבעות העגלגלות, השמש הנוגעת בים והנוף א־לה טוסקנה. אלה ימים של טרום סתיו במטה יהודה. החצבים כבר פורחים, והענבים נבצרו ומונחים במכלי התסיסה. כל אלה מזמנים ביקור של טעימות ולגימות.
● כמו בארץ הפלאות: הצצה לקהילה מסקרנת בגליל שאין כמותה בעולם
● הוא הוכתר כאחד מאתרי התיירות הטובים בעולם, ויש סיכוי טוב שלא ביקרתם בו
● במקום הכי לא צפוי בישראל מצאנו פודטראק מושלם של שף מדופלם
10:00 | משהו לאכול: ארוחת בוקר עשירה במבנה אבן
עם כל ההתפתחות הקולינרית שהתרחשה בעשור האחרון באזור עמק האלה, עדיין מאתגר למצוא בסביבה בית קפה ראוי לבטן רעבה.
התבשרנו מפי מקומי שארץ קדם, גן אירועים צמוד ליישוב עגור, החל להגיש תפריט בוקר וצהריים בימים שבהם אין אירועים. המקום שוכן במבנה אבן עתיק ששימש בעבר כמרפאה. הוא שופץ בתשומת לב בידי היזם המקומי גרשון ג'נר, טיפוס צבעוני שהקים עסק משפחתי לתפארת. סביב הגן סלל ג'נר שביל רכיבה על שם בתו עינב שנפטרה מסרטן.
ארוחת בוקר בארץ קדם / צילום: גליה בן חיים
ארוחת הבוקר, שהוגשה לעת עתה בכלים מתכלים, שכן המקום נמצא בהרצה, הייתה טובה. חביתה, סלט טרי, גבינות ממשקי הסביבה ובייגל ירושלמי מנומש שומשום מילאו את ייעודם.
ארץ קדם
12:00 | משהו לשתות: יקב שמגדל את הענבים בעצמו
כמה צעדים במורד הכביש, ואנחנו פוסעים לתוככי היישוב עגור. פעם גידלו כאן טבק במטעים, היום אלה כרמי ענבים. שלושת היקבים ביישוב זה עתה סיימו לבצור ולהתסיס את ענביהם, מוכנים לקבל את חובבי היין.
ביקרנו ביקב הדר, יקב משפחתי קטן, שבעליו, בת שבע ופיטר מארק, מארחים על מרפסת הבית אל מול הכרמים ומטעי הזיתים. חרף גודלו הזערורי הוא נחשב ל-Estate winery, כזה המפיק את היין מענבים שהוא מגדל בעצמו.
יקב הדר / צילום: גליה בן חיים
את שטח האדמה רכשו בני הזוג לאחר חיפוש אחר מקום שיהלום את החלום. מארק, מוזיקאי שניגן על קונטרה בס בפילהרמונית יותר מארבעה עשורים, ובת שבע, שחקנית תיאטרון, התגוררו באזור השרון, ולקראת הפנסיה רכשו את הנחלה במושב. כמו היו חלוצים צעירים, עלו על הקרקע, שיפצו, שתלו ובנו את היקב הקטן.
נעים וטוב לשבת עמם, ללגום קברנה פרנק נהדר, לאכול זיתים מצוינים לצד לחם נהדר שאופה בת שבע ולנעוץ את החך בעלי גפן ממולאים. פיטר גם עורך סיור מלומד ביקב למי שרק חפץ.
יקב הדר, עגור
14:00 | משהו לראות: פסלים וסיפורים על קדישמן
דילגנו לגבעת ישעיהו הסמוכה, יישוב המשובץ באינסוף יקבים ואמנים. הגענו לממלכתו של משה כץ, נפח ומפסל בפלדה, שמקבל את פנינו בשמחה ובהשתוקקות לחלוק עמנו את מפעל חייו. העין מתקשה בתחילה לעבד את העושר הצורני, את הפסלים והיצירות הפזורים ברחבי החצר והסטודיו. אולם תחילה פוסק כץ הכריזמטי: הדגמה. "תראו מה קיבלתי רק היום", הוא רועם ומתמוגג, כמו היה זה יומו הראשון באטליה. כץ מלהיט את גוש הפלדה הקטן, מלבנו בזריזות עד שהופך לכדורון אש כמעשה קסם. בפטיש ובסדן הופך כץ את החומר לראש סוס, תוך כדי דיבור קדחתני, ומושיט לי למזכרת.
הסטודיו של משה כץ / צילום: גליה בן חיים
שנים של יצירה ועשייה השזורים בסיפור חיים מרתק מביא עמו כץ למפגש. מעבר להיותו אמן־אומן מפורסם שפסליו מעטרים בתים, מוזיאונים ויקבים היה כץ מהראשונים במטה יהודה שפתחו את בתיהם ואת חלל עבודתם למבקרים. התיירים, הן מהארץ והן מהעולם, הגיבו בהתלהבות וגדשו את החצר והסטודיו, כרוכים אחר דמותו הכריזמטית, להוטים לשמוע עוד מסיפורי חברותו עם קדישמן ובעיקר על אהבתו לייעודו.
משה כץ - פיסול בפלדה, גבעת ישעיהו
16:00 | משהו לעשות: פריחה שמבשרת את בוא הסתיו
שנה כמעט חלפה מתחילת המלחמה ונדמה כאילו לא רעדה האדמה בעמק הקסום. החצבים בשלהם, בוקעים מתוך הקרקע במחזוריות קבועה ומבשרים כהרגלם את בוא הסתיו. על פי עמוד הפייסבוק הנהדר "דיווחי פריחה", הם משתוללים באזור עמק האלה ויהיו סיומת הולמת ליום בסביבה.
מסלול תצפיות רכס צרעה משופע בימים אלה בחצבים. את המסלול ניתן לערוך ברכבים או ברגל על פי הסימון וליהנות מיפעתם הזקורה של הפרחים.
רכס צרעה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.