"קיבוץ זו אגודה שיתופית עם סל חובות - לא מועדון נדל"ן"

"במשך עשור, לא היה כשל אחד בהלוואות דיור לקיבוצים" - כך סיפר אסף אלדר, סמנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט, במסגרת פאנל נדל"ן שהנחה סגן עורכת גלובס, דרור מרמור, בכנס התנופה הקיבוצית של גלובס בשיתוף בנק דיסקונט. באותו מושב השתתפו גם גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול; שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה עמק יזרעאל; אסנת קמחי, ראש המרחב הכפרי במשרד השיכון; ועו"ד מיכה דרורי, מנהל המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית.

● כנס התנופה הקיבוצית | "לא מחירי הקרקעות": מנכ"ל רמ"י טוען - זו הסיבה שמחירי הדירות עולים
● כנס התנופה הקיבוצית | מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: "קוראים לתושבי תל אביב להתיישב בקיבוצים"
● כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל דוראל, יקי נוימן: "מאמינים בישראל, בדרך להשקעה נוספת בקיבוצים בקרוב"

ירקוני סיפר כי המצב ביישובים במועצה שלו "לא טוב", את התנהלות מנהלת תקומה הגדיר בתור "קטסטרופה", וציין כי בתנועה הקיבוצית רואים בהם בועה סגורה. "התוצאה של מה שקרה במלחמה יותר חזקה וכואבת ממה שרואים וחושבים, קהילתית, נפשית. אני מלך בלבנות, אבל לטפל באנשים זה הכי קשה. בנובמבר, היינו בטוחים שב־1 ביולי כל היישובים חוזרים לאשכול, ככה גם המדינה הייתה אמורה להכין. עד יולי בקושי הזיזו אבן. הצבא לא גמר את העבודה, אבל גם האנשים לא היו בנויים לחזור - גם היום. חזרה של יישוב צמוד־גדר מאוד הדרגתית וקשה. חשבתי שתוך שנה, נעבור מהבראה קהילתית לצמיחה, אבל זה ייקח יותר זמן".

בעיה המשותפת לאשכול ולמועצות אזוריות נוספות היא התמעטות הילדים. שיחור רייכמן מעמק יזרעאל סיפרה כי במועצה השנייה בגודלה בארץ מבחינת תושבים, כ־45 אלף תושבים, יש התדרדרות במספר הילדים שנולדים. "צפויים 300 עד תום השנה, ברמת דוד בשנה הבאה יש שלושה ילדים שהולכים לתינוקיה, נולדו 55 ילדים וילדות ב־2024. אחת אחת הסיבות העיקריות היא שמדינת ישראל רואה בנו נדל"ן. יש חסמים, ועדות קבלה, החלטה 86 של רמ"י. אני בעד ועדות קבלה, אין אפליה. מי שלא מתקבל, אלו אנשים שלא מתאימים לאופי הקהילתי".

כיום יש סוגיה שעומדת על הפרק בקיבוצים והיא תיקון 5 לתמ"א 35, שמשמעותו: ככל שמתקרבים למרכז הארץ, המגרשים קטנים. "ככל שמגיעים לגבולות, המגרשים יישארו חצי דונם", הסביר קמחי ממשרד השיכון. "בתמ"א 35 קבעו 328 קיבולת, אז זה נגמר. יהיו שלושה דגמים: גודל ממוצע, ויש אפשרות לעבור מדגם לדגם בהינתן תנאים. הפער בין גדי לבין שלומית הוא שבעוטף לא גובים ערך קרקע, אצל שלומית חצי דונם עולה מאות אלפי שקלים או מיליונים. באה משפחה מבוססת, עוברת ליישוב, וכך נחלשת העיר הסמוכה שממנה עבר התושב".

אלדר שפך אור על פערים רגולטוריים־משפטיים בין מימון לקיבוצים לבין מימון לערים. "בבנק דיסקונט אנחנו עובדים עם 263 קיבוצים, כמעט כולם. אנחנו נדרשים לבנקאות סופר מקצועית כשעוסקים במימון קיבוצים. קורא להלוואות לדיור 'משכנתה', אבל אנחנו מממנים את הדיור בקיבוצים ללא בטוחות, או בטוחות מורכבות שלא דומות למגזר העירוני. עשור אחורה, לא היה כשל אחד בהלוואות דיור בקיבוצים, וזה מעיד על האוכלוסייה ועל המקצוענות בחיתום ובהבנה של הרגולציה".

"בקיבוצים הייתה תנופה מחודשת, מה שעיכב זה ביורוקרטיה ומחירים"

פלונטר בין התנועה הקיבוצית לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) טמון כיום בעימות בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן, בנוגע לשיווק ומכירת המגרשים בקיבוץ האון על שפת הכנרת. מכרז שפרסמה רמ"י לקרקעות קיבוץ האון פורסם תחילה כמכרז רגיל של 248 בתים צמודי קרקע, כלומר בשיטת "כל המרבה במחיר". אך בשל הקשיים בדרך בין הצדדים, המכרז שונה כמה פעמים - עד שהתפצל לארבעה מכרזים שונים.

"הזנב מקשקש בכלב", ביקר עו"ד דרורי. "בקיבוצים הייתה תנופה מחודשת, ומה שעיכב זה ביורוקרטיה ומחירים. המאבק כיום הוא יותר בתנאים הפנימיים, בתכנון, רמ"י והמחירים, לעומת רצון האנשים, שאני מקווה שיחזור. הייתה תנופה של גידול. שיוך שהתחיל בהצלחה כי שינה נורמות ואפשר עוגן חדש. רמ"י עושה שמאות למגרשים של 2 מיליון שקל, ומה שפחות מ־400-500 אלף לא זכאי להנחה. קיבוץ זו אגודה שיתופית עם סל חובות. זה לא מועדון נדל"ן, אלא אורח חיים טוטאלי, כולל תעסוקה וקהילה".

קמחי אמרה כי בעיניה, השאלה היא כיצד בונים קהילה או יישובים עשירים. "אין חולק על זה שיש ביקושים לגור בקיבוץ האון. יש שם משפחות ותיקות, שצריכות לקלוט אנשים. קיבוץ האון נמצאת ביישובי עדיפות. המועצה ואנחנו אומרים להקים קהילות, ולא יישובים לעשירים. ביישוב סמוך, מועצה מקומית כנרת, שיווק נעשה במכרזים של רמ"י. אנשים עשירים קנו בתים ובאים בסופ"ש, זה מה שיקרה. אנשים יעשו Airbnb, והמדינה תכניס כסף. אם רוצים להקים קהילה צריך לוותר קצת על הכסף".

ראש מועצת אשכול התייחס לנושא ואמר: "איפה אני ואיפה האון". לדבריו, "אצלנו בעוטף עזה, באשכול, אין כמעט דבר שהמינהל עוצר אותנו מלעשות. לא הוא החסם, להיפך: הוא זה שיחד איתנו בתשע השנים האחרונות דאג לפתרון של חקלאות והתיישבות יחד, הבין זאת. תוכנית הקרקעות שהכפילה את הנחלות ביישובים, זו הצלחה של האזור. המלחמה עצרה את זה. חותמים בשבוע הזה על חמישה הסדרים ראשונים, קיבוצים של קרקע מיטבית, מקרקע זמנית למיטבית, לא יהיה יותר זמנית. אצלנו זה קרה לפני המלחמה, בדרום הכל מגיע מאוחר מהצפון. ראינו שההרחבות זו התקלה הכי גדולה. היה לי קיבוץ אחד עם הרחבה שהצליח להכניס כמעט את כולם. שני מעמדות ביישוב זו קטסטרופה".

ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינה כי ההבדל המהותי בין יישובים קהילתיים לבין קיבוצים הוא הסולידריות הכלכלית. "צורת חיים של יישובים קהילתיים וקיבוצים היא הנעלה ביותר, ולשם צריך לשאוף. החיבור בין ביטחון להתיישבות הוא קריטית. הייתה טעות של מדינת ישראל שפספסה זאת. יש מעט רגולטוריות שפועלות כמו אסנת, שדואגת למרחב הכפרי, ועושה מלחמות עולם עבור הקיבוצים והפריפריה. המדינה מפספסת את החיבור, וחובה כראשי מועצות, כתנועה קיבוצית, לדאוג לקשר חזק יותר".

ירקוני סיכם: "אנחנו מתווכחים על כסף ובתים, המדינה מזניחה 101 חטופים בעזה, וזה עוד 101 משפחות שאני רואה אותן. מי שרואה את המשפחות - רואה מה עובר עליהן, וקורא לראש הממשלה להתעשת. אי אפשר לשכנע אותי, כתושב נירים, שהישארות בציר פילדלפי יותר חשובה מלהחזיר אותם הביתה. את זה מדינת ישראל צריכה ליישם, אני מתבייש שמדברים על שר ביטחון כזה או אחר".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע