פרשת יוטרייד מגיעה לעליון: בית המשפט ידון בערעור שני הצדדים

פרשת חברת האלגו-טריידינג יוטרייד, במסגרתה הורשע המנכ"ל אביב טלמור בגניבת עשרות מיליונים ממשקיעים ונידון לארבע שנות מאסר, מגיעה היום (א') לדיון בבית המשפט העליון במסגרת ערעורים שהגישו הצדדים. בהמשך השבוע קבועים שני ימי דיונים נוספים. טלמור החל לרצות את עונש המאסר בחודש מרץ האחרון.

● זוג רכש דירה וגילה בעיית רטיבות קשה. איזה פיצוי הם יקבלו?
● ישראל הגישה התנגדות רשמית לבית הדין הפלילי בהאג

השופטים הדנים בערעור - דוד מינץ, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר - יכריעו האם להתערב בפסק דינו של השופט חאלד כבוב, המכהן כיום לצדם בבית המשפט העליון.

בעת שכיהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט כבוב הרשיע את טלמור בכך שבמשך 3 שנים במהלך 2012-2015 גייסה יוטרייד, שהשקיעה כספים באמצעות אלגוריתמים, מכ-600 לקוחות סכום של 77 מיליון שקל באופן מרמתי.

הליך גיוס הלקוחות כלל מצגי שווא והסתרת מידע ביחס להיבטים מהותיים בפעילותה של החברה - בין היתר לגבי היעדר הפרדה בין כספי הלקוחות לחשבון התפעולי של החברה, תשואות עבר של החברה והגבלת סיכון ההשקעה.

נקבע כי בניגוד למצגים שהוצגו בפני הלקוחות, ובניגוד למטרה שלשמה הופקד הכסף - רק חלק מכספי הלקוחות נותב למסחר. תחת זאת, הכספים שימשו להוצאות שוטפות של החברה ולהשקעות שונות.

טלמור הורשע בעבירות גניבה בידי מורשה, הלבנת הון, ניהול תיקי השקעות ללא רישיון, שיבוש הליכי משפט והפרת חוק ניירות ערך. הוא זוכה מעבירה של קבלת דבר במרמה, תוך שנקבע כי קיימת כפילות לעבירת הגניבה.

בערעור טוען טלמור, באמצעות עורכי דינו איריס שמואלי ואורי פרייסמן, נגד הרשעתו בגניבה. נטען כי הכרעת הדין התעלמה מפעילותה העסקית של החברה בכך שלא חקרה את פעילות האלגו-טריידינג. טלמור טוען כי הציג מסמכים המעידים על פעילות המסחר ונתונים נוספים שיש בהם לשלול את "תמונת האשמה".

"בהסכם ההתקשרות נכתב שהחברה אינה מפוקחת"

ביום שנערכה ביקורת ביוטרייד בדצמבר 2015 עמד חשבון הבנק של החברה, אליו הופקדו כספי הלקוחות, על יתרה של מאות אלפי שקלים לעומת 77 מיליון שקל. לטענת טלמור, ההנחה כי מכך נובע שהוא שלח ידו בכספי הלקוחות שלא היו בחשבון באותה עת - היא שגויה.

ההרשעה בעבירת גניבה בידי מורשה התבססה על העברת כספי המשקיעים מחשבון הלקוחות לחשבון תפעולי של יוטרייד באותו הבנק. בעוד בית המשפט קבע כי נעשה שימוש בניגוד להרשאה שניתנה על-ידי המשקיעים, טלמור טוען כי עירוב כספי הלקוחות עם כספי החברה לא עולה כדי שליחת יד בכספים, וכי לא הוכח שנעשה שימוש בכספים שלא לטובת מסחר. לטענתו, עצם העברת הכספים לחשבון תפעולי של החברה אינה מלמדת כי נעשה שימוש הסוטה מהמטרה שלשמה ניתנו הכספים.

טלמור מבקש גם לבטל את קביעות בית המשפט לגבי מצגי השווא ללקוחות - ההפרדה בין חשבונות הלקוחות לחברה, הבטחת התשואה והבטחה לפיקוח רגולטורי על החברה. נטען בין היתר כי הרוב המכריע של הלקוחות השיבו כי לא הוצג להם מצג שיוטרייד מפוקחת, וכי בהסכם ההתקשרות נכתב מפורשות שהחברה אינה מפוקחת. 

החלה רטרואקטיבית של הדין הפלילי 

טיעון נוסף מתייחס להרשעתו בעבירה של פעילות ללא רישיון לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. סנגוריו של טלמור טוענים כי ההרשעה מהווה החלה רטרואקטיבית של הדין הפלילי על פעילות החברה. לטענתם, רק בשנת 2019 קבע לראשונה בית משפט בישראל, במסגרת פסק דין של תובענה ייצוגית, כי פעילות האלגו-טריידינג עולה כדי "ניהול תיקי השקעות". לא ניתן להחיל אחורה איסור פלילי על השנים 2012-2015. באשר למדיניות רשות ניירות ערך, נטען כי זו לא גובשה בעניין עד לשנת 2016. אז הוציאה הרשות, לאחר תום פעילותה של יוטרייד, עמדה משפטית לתנאים בהם פעילות תיחשב לניהול תיקי השקעות.

במקביל מבקש טלמור להפחית בעונשו תוך התחשבות בהסדרים הכספיים שנקטה החברה מיוזמתה כדי להשיב ללקוחות את כספים, ובכך שכספי החברה לא הוסטו לפעילות מחוץ לחברה. 

הפרקליטות: להחמיר את העונש 

הפרקליטות מבקשת בערעור להחמיר את עונשו של המנכ"ל מארבע השנים שנגזרו, ולהרשיעו גם בעבירה של קבלת דבר במרמה. הפרקליטות טוענת כי השופט כבוב טעה כאשר קבע כי עבירת המרמה נבלעת בגניבה; וכי יש להרשיעו גם בקבלת דבר במרמה; מאחר שלפי הפסיקה אין מניעה להרשיע נאשם שמקבל נכס בעקבות מצג שווא, ובהמשך גונב אותו - גם בעבירת קבלת דבר במרמה וגם בגניבה.

הפרקליטות דוחה את טענות הערעור של טלמור - בין היתר בכך שמצג ההפרדה בין כספי המשקיעים לכספי החברה עלה בחומרים הפרסומיים של החברה וגם בעדות אנשי מכירות ולקוחות.

1414-23
1397-23