נוטות להתחמם ואף להתלקח: הסכנות בסוללות הליתיום וחוסר המוכנות בישראל

למעלה מ־150 אלף כלי רכב חשמליים ומקושרים לרשת נעים כיום על כבישי ישראל ועוד מיליונים בעולם. אולם רובם נכנסו לשירות רק בשלוש השנים האחרונות והם עדיין מהווים "טכנולוגיה משבשת", כלומר טכנולוגיה חדשה ומתקדמת עם השפעות לוואי מרחיקות לכת, שדורשות מהיצרנים, הצרכנים והרגולטורים תקופה ממושכת של לימוד והסתגלות.

● בלעדי | סכנת התייקרות של 7,000 שקל לעשרות אלפי רכבים שנתקעו בנמל בגלל המלחמה
● שאלות ותשובות | הטויוטה נגנבה וגם שילמנו ביוקר על הביטוח. האם בקרוב זה ישתנה?
● הצעד שמתחבא בגזירות האוצר: תתכוננו לשלם אלפי שקלים יותר על מכונית חדשה

הרגולטורים בעולם פועלים כיום בארץ להתמודד עם האתגרים הבטיחותיים והחברתיים, שמציבה הטכנולוגיה הזו. בישראל, שבה קצב המעבר להנעה חשמלית מהיר במיוחד, עדיין נמצאים מאחור. שניים מהאתגרים הללו הם הקטנת הסיכון הנובע מהתלקחות סוללות הרכב החשמלי והסיכון של ניצול לרעה של יכולות הקישוריות המתקדמות של כלי הרכב.

בעיה בוערת

סוללות הליתיום, שמניעות כיום את רוב כלי הרכב החשמליים בעולם, הן מקור כוח יעיל וקל לייצור המוני, אבל מובנית בהן בעיה; אם הן נקלעות לתנאים, שחורגים ממעטפת הבטיחות שלהם, הן נוטות להתחמם ולהתלקח.

בתעשיית הרכב מודעים לנקודת התורפה ומיישמים סטנדרטים גבוהים של ניהול תרמי ומיגון פיזי של הסוללות למקרה של תאונה. אבל אם בכל זאת מתרחש אירוע התלקחות של סוללת ליתיום לרכב כתוצאה מטעינה לקויה, תקלה או תגובת שרשרת לאירוע סמוך, הטמפרטורות יכולות להגיע ליותר מ־2000 מעלות צלזיוס - כמעט פי שלושה מטמפרטורת הבעירה של רכבי בנזין.

לרוב שירותי הכבאות בעולם אין כיום פתרון מהיר לכיבוי שריפה בטמפרטורה כזו למעט הצפה ממושכת של מוקד האש עד שהאש תכלה את עצמה. ואם התלקחות כזו מתרחשת בקרבה לעוד מכוניות חשמליות, כמו בחניון, נוצרת תגובת שרשרת לא מרוסנת. זה מה שקרה באוגוסט השנה כאשר רכב חשמלי, שהיה בטעינה בחניון תת קרקעי בקומפלקס מגורים בעיר אינצ'און בדרום קוריאה, התלקח וגרם לשריפת שרשרת. האש כובתה לאחר שמונה שעות ועוד 140 כלי רכב בחניון נשרפו ונגרם נזק ממושך לאספקת החשמל והמים של אלפי דירות.

זו לא הייתה השריפה הראשונה ברכב חשמלי בקוריאה - רק ב־2023 נרשמו 73 אירועים כאלה - אולם היא גרמה לסערה ציבורית ולתהליך מואץ של הסקת מסקנות. אלה הבשילו החודש לרגולציה ממשלתית חדשה לשדרוג בטיחות הסוללות ברכב חשמלי והתחומים הנלווים. בראש הרגולציה ניצב חיוב של כל יצרני הרכב המקומיים והזרים, שמוכרים רכב חשמלי בקוריאה, לספק לממשל ולציבור פרטים מלאים על הסוללות שמותקנות בכל הדגמים שלהם כולל מידע שנחשב בעבר "סוד מסחרי" כמו סוג הסוללות, מקור הייצור שלהם, חומרי הגלם ועוד. המידע אמור לאפשר לממשלה "לסנן" דגמים חשמליים, שאינם מאושרים לשיווק במדינה. במקביל הוחמרה תקינת החובה של הסוללות ונוספו לה בדיקות פרטניות רבות, שחלקן דורשות ציוד בדיקה חדיש.

שירותי כבאות ברכב

תחום אחר של הרגולציה הוא ציוד שירותי הכבאות במערכות כיבוי ייעודיות לשריפות ברכב חשמלי, וזאת במקביל להצטיידות בכבאיות לא מאוישות (רובוטיות) לכיבוי במקומות סגורים, דוגמת חניונים תת קרקעיים.

בנוסף, כל החניונים בבתים חדשים, שנמצאים בבנייה עם תמיכה בעמדות טעינה, יחויבו בהתקנת מערכות כיבוי אוטומטיות (ספרינקלים). קוריאה תתחיל בקרוב בפיילוט להתקנת תוכנת ניהול סוללות בכלי הרכב עצמם. זו מבצעת דיאגנוסטיקה של מצב הסוללה ומתריעה בפני בעלי הרכב ובפני היצרנים, באמצעות תקשורת רשת, על התפתחות מצב מסוכן.

עיריית סיאול הודיעה בנפרד כי תאסור כניסה לחניונים תת קרקעיים של כלי רכב חשמליים, שרמת הטעינה שלהם גבוהה מ־90%. בנוסף, הוטלה חובה על יצרני כלי רכב חשמליים ומפעילי עמדות טעינה ציבוריות לרכוש ביטוח, שיכסה את נזקי הצרכנים וכלי רכבם מפני נזקי אש כתנאי לקבלת סבסוד ממשלתי לרכב חשמלי בקוריאה.

חקיקה דומה מתגבשת כיום גם בסנאט האמריקני, שהורה לאחרונה לוועדת הבטיחות הפדראלית של מוצרי הצריכה לגבש ולהציג רגולציה חדשה ומחמירה על בטיחות סוללות ליתיום.

ואצלנו? בישראל היו עד כה רק מקרים בודדים של התלקחות כלי רכב חשמליים תחת שימוש "נורמלי". אבל בישראל קיימים גם סיכונים מלחמתיים, שהופכים את הטיפול בבעיה הזו לסוגייה בוערת, תרתי משמע. המחשה טובה ראינו בשנה שעברה כאשר רסיסי טיל פגעו במגרש אחסון של אחד מיבואני הרכב בעת מתקפת אוקטובר והביאו להתלקחות בשרשרת של כמעט 200 כלי רכב חשמליים, שחנו זה ליד זה. בינתיים אין בישראל רגולציה או הנחיות מיוחדות להגדלת הבטיחות של סוללות ברכב חשמלי במצבי שגרה או מלחמה והגישה היא, כרגיל, "נלמד תוך כדי תנועה".

פגיעה בפרטיות

עוד סוגיה טכנולוגית חדשה ובלתי צפויה, שנלווית לכלי רכב מקושרי רשת, היא פוטנציאל הניצול לרעה של יכולות הקישוריות שלהם לצורך הטרדה, פגיעה בפרטיות ואלימות במשפחה. החודש פרסמה מדינת קליפורניה חקיקה פורצת דרך בנושא, שגובשה בעקבות מספר מקרים, שבהם התלוננו נשים כי בני זוגם משתמשים ביכולות המעקב המובנות בכלי רכב חכמים כדי לעקוף צווי הרחקה, לאסוף מידע על מיקומן ותנועתן של הנשים ואף להקליט פעילותן ברכב ובסביבתו. זאת באמצעות התחברות לשירות למנויים של היצרן, שמאפשר לבעלים הרשום של הרכב גישה למידע כזה בזמן אמת דרך המחשב או הטלפון.

עד כה סירבו רוב יצרני הרכב להתייחס ברצינות לתלונות שהוגשו להם בנושא, וטענו כי אין להם קשר לשימוש שעושים הבעלים החוקיים של כלי הרכב בטכנולוגיה הזו. אולם על פי החקיקה החדשה יצרנים של כלי רכב מקושרי רשת יחויבו להגן על קורבנות הטרדה ואלימות במשפחה. בין השאר יחויבו יצרני הרכב לנהל בירור מסודר תוך שני ימי עסקים לגבי תלונות בנושא.

במקרה, שבו מוצג בפניהם צו הרחקה או מסמכים רלוונטיים אחרים שמעידים כי צד מסוים משתמש לרעה בקישוריות הרכב, עליהם לבטל את זכויות הגישה מרחוק לרכב של הצד המטריד. בנוסף, יידרשו היצרנים לאפשר לנהגים לנטרל בקלות את הגישה של צדדים חיצוניים למיקום הרכב בעת שהם נוהגים בו.

בישראל מתחילה כיום לעלות מודעות מחודשת לגבי יכולות המעקב ואיסוף הנתונים של כלי הרכב החכמים, אם כי בינתיים בתחום הביטחוני. כפי שנחשף בגלובס, במכרז החדש של הצטיידות בכלי רכב "אזרחיים" צמודים לקצינים (רכבי תנאי שירות) דורשת המדינה מהספקים לנטרל את יכולות איסוף הנתונים ושידורם לשרתים מרוחקים. אם ההוראה הזו תתרחב לכדי רגולציה מסודרת היא עשויה גם להקטין את הסיכונים "האזרחיים" של כלי הרכב הללו.