משרד האוצר בדרך לגזירות דרמטיות. על הפרק: מיסוי קרנות השתלמות, קיצוץ בפנסיות ושחיקת הנטו במשך שלוש שנים

עפ"י טיוטת חוק ההסדרים, הגזירות מיועדות להביא את גירעון המדינה ל-4% מהתוצר, קיצוץ ששוויו כ-35-40 מיליארד שקל • בין הצעות המס: הטלת מע"מ על תיירות נכנסת, מס בגובה 2% על רווחים כלואים ומס על הריבית והרווחים בקרנות השתלמות - החל מ-2025

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

משרד האוצר ענה הבוקר על השאלה "מאיפה יגיע הכסף לסגור את הגירעון", במסגרת טיוטת פרק המיסוי והמאבק בהון השחור שאמור לעבור עם תקציב 2025. באוצר סימנו כמטרה להוריד את הגירעון בשנה הבאה לרמה של 4%. במונחים כספיים, מדובר בקיצוץ של כ-35-40 מיליארד שקל. כדי לעמוד בכך, מציגים באוצר במסגרת חוק ההסדרים לשנה הבאה שורה של גזירות משמעותיות והעלאות מסים. בהן: מיסוי קרנות ההשתלמות, קיצוץ בפנסיות, מס על רווחים לא מחולקים, צמצום הטבות מס על רכבים "ירוקים", "מס עשירים", הקפאת מדרגות מס הכנסה עד 2027 ועוד.

הקריה תפונה בתוך חמש שנים? ההצעה שממחישה מה באמת כולל חוק ההסדרים
פיקוח הדוק על הפנסיות והתשלום למילואימניקים: האוצר דוחף לשינויים מבניים בניהול תקציב הביטחון
הפרטת נמל אשדוד ומס חדש על הבנקים: טיוטת חוק ההסדרים נחשפת

קרנות ההשתלמות שוב במוקד

אחד הסעיפים הבולטים בגזירות המסתמנות הוא מיסוי קרנות ההשתלמות, שמהוות היום את אחת מהטבות המס הבולטות לעובדים בישראל. על פי ההצעה, החל מ-1 בינואר 2025, הריבית והרווחים שייצברו בקרן השתלמות מהמועד שבו הפכה הקרן לנזילה יהיו חייבים במס. שיעור המס יהיה בהתאם לקבוע בפקודת מס הכנסה, והוא ישולם במועד שבו הכספים יימשכו מהקרן. חשוב לציין כי השינוי יחול רק על רווחים חדשים שייצברו מתחילת 2025 ואילך, ולא ישפיע על רווחים שנצברו לפני מועד זה.

באוצר מסבירים כי קרנות ההשתלמות הפכו למעשה לאפיק השקעה לטווח בינוני, ואינן משמשות עוד את ייעודן המקורי, של מימון השתלמויות מקצועיות. שנית, לפי נתוני המשרד, רוב הנהנים מהטבות המס בקרנות השתלמות הם בעלי הכנסה גבוהה, כאשר כ-75% מהנכסים בקרנות מרוכזים בשלושת העשירונים העליונים. על פי ההערכה, הצעד צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-1.4 מיליארד שקל בשנה, סכום משמעותי בהתחשב במצב הפיסקלי הנוכחי. בנוסף, המשרד טוען כי השינוי מתיישב עם המדיניות הכללית של עידוד חיסכון ארוך-טווח, שכן אין הצדקה להטבות מס על כספים נזילים שניתנים למשיכה בכל עת.

ניסיון העבר מלמד כי הצעד צפוי לעורר התנגדות משמעותית, במיוחד מצד ארגוני עובדים ומגזרים שבהם קרנות השתלמות מהוות חלק משמעותי מתנאי העבודה.

ההטבות בפנסיה יקוצצו

עוד באפיקי החיסכון, באוצר מציעים כי שיעור הפטור ממס על קצבה מזכה יישאר על 52% (כפי שהוא בשנים 2020-2024) גם בשנת 2025 ואילך, במקום לעלות ל-67% כמתוכנן במתווה הנוכחי. הרציונל לפי האוצר הוא שהפטור הנוכחי נחשב רגרסיבי ומיטיב בעיקר עם בעלי קצבאות פנסיה גבוהות, בעיקר מפנסיה תקציבית או קרנות ותיקות. באוצר מעריכים כי מדובר בחיסכון תקציבי של כ-400 מיליון שקל בשנה.

מדרגות מס הכנסה יוקפאו לשלוש שנים

צעד שעליו כבר דובר בעבר, הוא הקפאת מדרגות מס הכנסה, מה שיפגע בנטו של כל אזרח. כעת מתברר כי באוצר בונים על הקפאה למשך שלוש שנים ולא רק ב-2025. זהו צעד משמעותי במסגרת התכנית הכלכלית, שיכניס למדינה מיליארדים בכל שנה.

במצב הנוכחי, מדרגות מס ההכנסה מתעדכנות מדי שנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן. זאת כדי למנוע מצב שבו עליית המחירים גורמת לאנשים לשלם יותר מס באופן אוטומטי, תופעה הידועה כ"זחילת מס". משמעות הצעד היא שהנטו, שאמור לגדול אוטומטית, לא יגדל - ואנשים ישלמו יותר מס. זו אינה הפעם הראשונה שננקט צעד כזה בישראל. בעבר, בתקופות של אתגרים כלכליים, ננקטו צעדים דומים כחלק ממדיניות צמצום הגירעון.

החלת מס על רווחים כלואים

הצעה מרכזית נוספת בטיוטת פרק המיסוי היא לאמץ את המלצות הצוות לבחינת הרווחים הכלואים הלא מחולקים, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, ולהטיל מס חדש בגובה 2% בכל שנה על רווחים צבורים בחברות אחזקה שצברו סכומים מעל תקרה מסוימת; למסות את בעלי המניות המהותיים בחברות קטנות בעלות שיעורי רווחיות גבוהים במס הכנסה שולי על חלקם ברווחי החברה מעבר ל-25% וכן לקבוע כי תשלומים לחברת ארנק עבור שירותים של בעל המניות לחברה אחרת בה יש לו שיעור החזקה הנמוך מ-50%, נחשבות כהכנסה מיגיעה אישית של בעל המניות בחברת הארנק ולכן ימוסו בשיעור מס הכנסה שולי.

אימוץ ההמלצות לחקיקה מהווה מהלך הפוך לניסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון לקדם מבצע "שחרור רווחים כלואים 3", שיאפשר לחברות לחלק דיבידנדים במס מופחת.

במסגרת טיוטת פרק המיסוי הומלץ לצמצם את היכולת של החברות לצבור רווחים כלואים באמצעות מיסוי גבוה יותר על אי חלוקתם. זאת, תוך קביעת פתרון קבוע בחוק ולא על ידי פרסום מבצעים שונים של חלוקת רווחים.

להערכת האוצר, הצעדים המוצעים בהצעה זו צפויים להביא לתוספת הכנסות בשנת 2025 של 10 מיליארד שקל, אם החוק יעבור עד תום שנת המס 2024. בשנת 2026 - צפויה תוספת הכנסות 3.6 מיליארד שקל, בשנת 2027 - 4.1 מיליארד שקל ובשנת 2028 ואילך - 5 מיליארד שקל בשנה.

הטלת מע"מ על תיירות נכנסת

תחת הכותרת "הגברת היעילות המשקית בענף התיירות" מציע משרד האוצר לבטל את הפטור ממע"מ לתיירות הזרה. בדברי ההסבר להצעה צוין, כי נתונים כלכליים ותקציב ענף התיירות בישראל נהנה מתמיכה ממשלתית בהיקף של מעל 3 מיליארד שקל חדשים, הן על ידי קביעת מע"מ בשיעור אפס לתיירים זרים, והן על ידי תמיכה ישירה של הממשלה, המשקיעה בענף כמיליארד שקל בשנה על ידי תמיכה כספית בהקמת חדרי מלון, בהקמת תשתיות תיירות ועוד. במציאות בה היצע מקומות הלינה מוגבל בטווח הקצר, תמיכה בתיירות נכנסת, בייחוד על ידי סבסוד תיירים זרים באמצעות מע"מ בשיעור 0% מייקרת את שירותי התיירות לצרכן הישראלי ופוגעת בתיירות הפנים. עוד צוין בהצעה, מניתוחים שונים שבוצעו על ידי בנק ישראל ועל ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה שהתמיכה בתיירים זרים באמצעות מע"מ בשיעור 0 , שעלותה לקופת המדינה נאמדת בכ-2.5 מיליארד שקל, תורמת לגידול של כ-2% בלבד בכמות התיירים הזרים.

לאור נתונים אלה, ועל מנת לצמצם עיוותים תחרותיים וסבסוד תיירות זרה על חשבון התייר הישראלי, ולהביא לייעול התמיכה הממשלתית בענף התיירות, מוצע בהחלטה להחיל מס ערך מוסף בשיעור מלא על שירותים הנרכשים על ידי תיירים בישראל, ובכלל זה: לינה של תייר בבית מלון, השכרת רכב, הסעדה, הדרכה, שירותים הניתנים על ידי סוכני תיירות ושירותי תיירות מרפא.

מס קניה על כלי רכב

שני מסים משמעותיים נוספים שנכנסו לטיוטת חוק ההסדרים הם העלאה רוחבית של מס הקניה על כל סוגי הרכב, והטלת "מס רכבי יוקרה" נפרד על כלי רכב מזהמים.

לפי ההצעה, החל מינואר 2025, תתבצע הקטנת תקרת ההטבה של "המס הירוק", של כל כלי הרכב. תקרת ההטבה לכלי רכב בקבוצות הזיהום 1 עד 14, שעומדת כיום על כ-17 אלף שקל, תקטן בכ-4,000 שקל. הקטנת ההטבה תחול גם על רכבי פלאג-אין מקבוצה1. בעוד הקטנת ההטבה על כלי רכב חשמליים תתרחש לפי ההצעה רק בינואר 2028. הקטנת המס צפויה להשפיע על למעלה מ-90% מכלי הרכב החדשים, שמשווקים כיום בישראל.

בנוסף להקטנת הטבת המס, ההצעה החדשה של האוצר כוללת גם "קנס זיהום" על רכבי יוקרה מזהמים. על פי ההצעה, החל מינואר 2025 דרגת הזיהום הגבוהה ביותר, דרגה 15, תפוצל לשלוש קבוצות בהתאם לזיהום האוויר שלהם (הציון הירוק). מכוניות אלה יספגו "קנס זיהום" בדמות של תוספת מס קניה בשיעור של בין 2,450 שקל ל-7,500 שקל. המשמעות תהיה התייקרות של רכבי פנאי שטח רבים, רכבי יוקרה וכלי רכב עם מנועים גדולים באופן כללי.

על פי הערכת האוצר המהלך יביא לתוספת הכנסות של כ-650 מיליון שקל בשנה החל משנת 2025.

"מס העשירים"

גם "מס ייסף", או בשמו המוכר יותר "מס עשירים" על הכוונת של משרד האוצר: באוצר מבקשים להעלות את המס ב-2% נוספים. שיעור מס הייסף, המוטל על הכנסה שנתית מעל 721,560 שקל נכון להיום, הוא 3% מהסכום העולה על ההכנסה הזו.

כחלק מצעדי הממשלה להגדיל את היקף הכנסותיה ולשם צמצום הגירעון, מוצע לקבוע מס נוסף בשיעור של 2% נוספים על הכנסות הוניות והכנסות מנדל"ן - כלומר להעלות את "מס העשירים" ל-5%.

הכנסה חייבת ממקורות הוניים היא הכנסה שלא הופקה מעבודה או מעסק של היחיד, ובכלל זאת הכנסה מדיבידנד, מריבית, מרווח הון, מדמי שכירות, וממכירת זכויות במקרקעין. ברוב המקרים, על אף רמת ההכנסה הגבוהה של אותם ישראלים (מעל 721 אלף בשנה), הכנסותיהם ממקורות הוניים ממוסות בשיעורי מס נמוכים יותר מאשר שיעורי המס השולי הגבוהים ביותר. התוצאה היא שחלק גדול מההכנסות של אותם יחידים ממוסה בשיעורים נמוכים הרבה יותר מאשר מי שהכנסתם החייבת נמוכה יותר אבל נובעת מעבודה או ממשלח יד.

לפי נתוני רשות המסים, שיעור המס האפקטיבי הממוצע של המאיון העליון עומד על כ-26% ושיעור המס האפקטיבי הממוצע ברבבון העליון עמד על כ-21% בלבד. להערכת האוצר, הצעד המוצע צפוי להקל במעט על הפן הרגרסיבי האמור של מערכת המס, שנוצרת כתוצאה משיעורי המס הנמוכים של מירב ההכנסות מרווחי הון.

עוד מוצע לבטל לתקן "פרצה" המעניקה פטור ממס ייסף בעת מכירת דירת מגורים ותשלום מס שבח. כיום, לגבי מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים השבח ייכלל כהכנסה של היחיד רק אם שווי מכירת הדירה עולה על 5,382,285 שקל, והמכירה אינה פטורה ממס. מהאמור עולה, שבניגוד לחלופות השקעה אחרות, משקיעים אשר רוכשים דירות לא יהיו חייבים במס ייסף על רווחיהם ממכירת דירות ההשקעה אלא אם שווי הדירה עולה על 5,382,285 שקל חדשים.

על כן, מוצע להחיל מס ייסף על כלל ההכנסות משבח, לרבות ממכירת דירות מגורים, ובלבד שההכנסה איננה פטורה ממס שבח לפי לחוק מיסוי מקרקעין.

להערכת האוצר, בעקבות העלאת מס היסף ל-5% תוספת הכנסות ממסים לאוצר המדינה תהיה בסך של מיליארד שקל בשנת 2025, וכ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן. בעסקות התיקון בנוגע למס שבח צופים באוצר תוספת הכנסות של כ- 520 מיליון שקל בשנה.