עונש המאסר הוחמר: פרשת יוטרייד הגיעה לסיומה לאחר תשע שנים

תשע שנים לאחר שנחשפה, הגיעה בסוף השבוע לסיומה אחת מפרשות ההונאה שטלטלו את שוק ההון הישראלי - הונאת המשקיעים בחברת האלגו-טריידינג יוטרייד שהקים אביב טלמור. במסגרת הליך ערעור שהתקיים בחודש האחרון, הוחמר עונשו של טלמור, שניהל את בית ההשקעות, לחמש שנות מאסר, במקום ארבע שנים. עונש נוסף, של "מאסר חלף קנס" במקרה שלא ישלם את הקנס שהוטל עליו בסך 250 אלף שקל, הופחת משנה וחצי לחצי שנה. טלמור הוא אסיר כיום, לאחר שהחל לרצות את העונש לפני כשנה. 

● אם לשמונה הורישה את כל רכושה לבן אחד. ואז בית המשפט התערב
● הטיסה בוטלה? מתי כדאי לתבוע את חברת התעופה בתביעה ייצוגית

טלמור הורשע על-ידי חאלד כבוב, שופט בית המשפט העליון כיום, בעת שהיה שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב (המחוזי), בכך שבשנים 2012-2015 גייסה החברה שבבעלותו מ-600 לקוחות סכום של 77 מיליון שקל, תוך הצגת מצגי שווא והסתרת מידע, באופן מרמתי ותוך גניבת כספי הלקוחות. הוא הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה, הלבנת הון, ניהול תיקי השקעות ללא רישיון ושיבוש מהלכי משפט.

שופטי העליון דוד מינץ, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר שמעו החודש את ערעורי הפרקליטות וטלמור במשך שלושה ימים. בסופם הציעו השופטים לצדדים להסכים על שינויים בפסק הדין. הצדדים נענו, ובית המשפט אישר את ההסכמות.

ערעור הפרקליטות על העונש התקבל בחלקו, באופן שהעונש הוחמר בשנה. בבית המשפט המחוזי הפרקליטות ביקשה לגזור על טלמור 8.5 שנות מאסר. ערעור של טלמור להפחית מעונשו נדחה בהתאם.

במקביל, הוסכם להרשיע את טלמור, נוסף על עבירת הגניבה, גם בקבלת דבר במרמה. זאת לאחר שהשופט כבוב בבית המשפט המחוזי קבע כי יש חפיפה בין העבירות, ולכן לא הרשיע אותו בעבירות מרמה. הסכום שנגנב הועמד בעליון על 42 מיליון שקל, במקום 60 מיליון שקל. 

מספר מצגי השווא הופחת מחמישה לשניים

הסכמה נוספת מתייחסת למצגי השווא שהציגה חברת יוטרייד ללקוחות. במקום חמישה כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי, העליון אישר כי התקיימו שני מצגי שווא: הפרדה בין חשבונות החברה לחשבונות הלקוחות והצגת התשואות שהשיגה החברה עבור לקוחותיה. החברה הציגה שיעורי תשואות שנתיים שלא גובו בנתונים בגובה 20%-15%, ולכן נקבע כי מדובר במצגי שווא. מצגי שווא שלא אושרו בבית המשפט העליון הם שהחברה היתה מפוקחת על-ידי רשות ניירות ערך, התכסות באמצעות ברוקר צד שלישי ומצג שלפיו ניתן להגביל את הסיכון.

עו"ד איריס שמואלי, המייצגת את טלמור, מסרה בתגובה: "הליך שנוהל למעלה מחמש שנים הגיע אל סיומו בתוצאה הגונה. המערער זכה לקשב מאת שלושת שופטי בית המשפט העליון, ופסק הדין של בית המשפט העליון מעמיד את עובדות הפרשה בראייה מדויקת. המערער נותן את הדין, יישא את עונשו, ולכשישתחרר הוא מקווה לתרום לחברה".

"מסר חד בנוגע לחשיבות ההגנה על משקיעים"

מטעם פרקליטות מיסוי וכלכלה ניהלו את התיק עורכות הדין ניצן וולקן והדס נאמן, ובערעור ייצגה את המדינה גם עו"ד שרית משגב מפרקליטות המדינה.

מהפרקליטות נמסר בעקבות פסק הדין: "בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות ביחס לחומרת המעשים של טלמור. ההחמרה בענישה מעבירה מסר חד וברור ביחס לחשיבות שמייחס בית המשפט להגנה על משקיעים בשוק ההון ולהגנה על פעילותו התקינה של השוק בכללותו". 

מעללי החברה נחשפו בגלובס

טלמור הקים את יוטרייד בשנת 2007. החברה שווקה כבית השקעות, המתמחה במסחר אוטומטי, באמצעות רובוט ממוחשב, ללא התערבות אדם. מעלליה של החברה נחשפו בגלובס במהלך 2015 בסדרת תחקירים, לאחר שהתקבלו תלונות רבות של נפגעי החברה על כך שהחברה מעכבת את כספי המשקיעים המבקשים למשוך את יתרת השקעותיהם.

החל מ-2014 ועד 2015, רשות ניירות ערך הייתה בדין ודברים עם יוטרייד באמצעות עורכי דין של שני הצדדים. יוטרייד טענה כי גוף שעושה אלגו-טריידינג לא היה מפוקח בשעתו. אך גם לאחר שרשות ניירות ערך פנתה לטלמור, הוא המשיך לקחת את כספי המשקיעים.

הרשות קיימה דין ודברים עם החברה, שהמשיכה לגייס משקיעים. בדצמבר 2015 הגיעו החוקרים למשרדי יוטרייד במגדל עזריאלי בתל אביב ולמטה החברות ברמת גן בבית "גיבור ספורט", אספו מסמכים ודוחות וגילו את מצבה העגום של החברה.

בבדיקה התגלה כי למרות שהחברה התחייבה להפסיק את פעילותה, היא המשיכה לגייס משקיעים ועשתה שימוש בכספים החדשים לתשלום למשקיעים שביקשו למשוך את כספם. במהלך הבדיקה שערכה הרשות עלה כי יש לה חוב של 48 מיליון שקל ל-350 משקיעי החברה, מול יתרת זכות בחשבון של 300 אלף שקל בלבד.

הרשות פנתה לבית המשפט לעצור את פעילות החברה, והשופט כבוב הוציא צו להפסקת גיוס המשקיעים על-ידה. טלמור יצא מישראל בסוף 2015 ונעלם לאנשי רשות ניירות ערך. בפברואר 2016 הוא חזר לארץ, התייצב לחקירה ונעצר למספר ימים.

כתב האישום הוגש בדצמבר 2018. טלמור הכחיש, ניהל את התיק עד תום, ולאחר שלוש שנים וחצי ניתן פסק דין. ביחס לתיקים אחרים מורכבים ורחבי-היקף, מדובר בניהול מהיר של הליך פלילי.

אחת המחלוקות בהליך הפלילי הייתה האם טלמור נדרש לרישיון ניהול תיקים. טלמור טען כי בתקופת פעילותו לא הייתה חובה לרישיון לניהול תיקים. עמדת רשות ניירות ערך הייתה לאורך כל הדרך שחוק הייעוץ חל על ניהול תיקי השקעות, ומסחר באלגוריתם כלול.

השופט כבוב אישר עמדה זו, וקבע כי פעילות יוטרייד עונה להגדרה "ניהול תיקי השקעות" בחוק, הטעונה קבלת רישיון ניהול תיקים מטעם רשות ניירות ערך. קביעה זו נותרה לאחר הערעור לעליון.