בגיל 17 היא השלימה תואר באוניברסיטה העברית. זה המיזם החדש והמסקרן שלה

פרופ' דפנה קולר נחשבת זה שנים לכוח־על בתחום הבינה המלאכותית לפיתוח תרופות. כבר לפני יותר מעשור סימן אותה "ניו יורק טיימס" כחלוצת הדור הבא של הבינה המלאכותית, בזכות מחקריה שנערכו באוניברסיטת סטנפורד. בינתיים, תחום הבינה המלאכותית השתנה מאוד, וגם מסלול הקריירה שלה.

● הוא גולש גלים בלי תואר, ושווה 16 מיליארד דולר בזכות השקעות ביוטק 
● בלומברג: וויז מנהלת מגעים למכור חלק ממניותיה לפי שווי של 20 מיליארד דולר
● הטעות ההיסטורית ומה מחכה לשוק האמריקאי: ההמלצות של האיש שמנהל 11 מיליארד שקל

קולר, ילדת פלא שהשלימה תואר ראשון באוניברסיטה העברית בגיל 17 בלבד, הגיעה לארה"ב במטרה להשלים את לימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט שלה ולחזור לארץ. בגיל 25 כבר היה בידה דוקטורט מסטנפורד, ובגיל 36 מונתה לפרופסור באוניברסיטה, אחרי פוסט־דוק בברקלי. אלא שהתוכנית לחזור לישראל השתבשה. בעבר, היא סיפרה לגלובס שהיא ובן זוגה דן אבידע הצליחו שם כל כך - היא במשרתה האקדמית והוא בסטארט־אפ Efi שהקים - עד שהישארותם שם הפכה למתבקשת.

"רוכשים מוצרים, לא מאמרים"

אבל רגע אחד בתחילת הפוסט־דוק כן שינה את כיוון הקריירה שלה. המנחה שלה במחקר, פרופ' סטוארט ראסל, שאל אותה: "אם הייתי נותן לך קבוצה של אנשי מחשב מבריקים, איך היית משתמשת בה כדי להפיק ממחקר הדוקטורט שלך אימפקט אמיתי בעולם?". בראיון עבר לאתר CPP Investments, היא סיפרה שהייתה בהלם מהשאלה, משום שמעולם לא חשבה שאמור להיות למחקר שלה יישום מעשי, אך משנשאלה השאלה, לפתע היה לה חשוב ואף דחוף להפיק מהמחקר שלה תועלת משמעותית לאנושות, זה מה שמכוון אותה מאז.

זו גם הייתה הסיבה לכך שפרשה לבסוף מהאקדמיה והקימה חברה. אחד ממחקריה בתחילת העשור השני של שנות האלפיים השתמש בראיית מכונה כדי לנתח ביופסיות ולהתאים את הטיפול במחלה - גישה שהפכה עם הזמן לחוד החנית של עולם הפתולוגיה. בישראל יש כיום כמה חברות שעוסקות בכך, אך באותו זמן, כשקולר ניסתה להציע את המאמר שלה לחברות תרופות, הן אמרו לה "אנחנו רוכשים מוצרים, לא מאמרים".

קולר הבינה שבאקדמיה לא תוכל לייצר מוצרים. "אין לזה תמריץ", אמרה ל־CPP. "חוקרים כותבים 'קוד מחקר' שאף פעם לא משתמשים בו".

המשבר הזה היה אחד הזרעים שמהם נבטה קורסרה, חברת האקדמיה אונליין שהקימה ב־2012 עם השותף שלה אנדרו נג כספין־אוף מתוך סטנפורד. "עשיתי עבודת מחקר מסוימת על הוראה באמצעות מחשב, יישמתי אותה, ופתאום המון אנשים השתמשו בה", סיפרה בעבר לגלובס על התפנית שעשתה. "אמרתי לעצמי, נראה שזה האימפקט שאליו כיוונתי".

הקורסים כללו קטעי וידאו ייעודיים לצפייה אונליין לצד מערכות תרגול ובחינות אוטומטיות, והחיסכון בכוח אדם אפשר להציע את הקורסים בחינם. היום קורסרה כבר כוללת 7,000 קורסים, שלא כולם ניתנים בחינם, והיא רושמת הכנסות של מאות מיליוני דולרים. היא הונפקה בבורסת ניו יורק ב־2021, שיא התקופה ההיברידית, לפי שווי של 5.8 מיליארד דולר. מאז חזרו הקמפוסים לפעילות מלאה, ומניית החברה איבדה 82% מערכה, אך קורסרה עדיין נסחרת לפי שווי נאה של 1.3 מיליארד דולר.

נזהרת מהבטחות גדולות מדי

במשך כמה שנים תפס המיזם הזה את מרכז תשומת הלב של קולר, אבל ב־2018 היא החליטה לחזור לעסוק בבינה מלאכותית לתרופות והקימה את Instiro. החברה הזאת לוקחת את המחקרים האקדמיים שלה כמה צעדים קדימה, הן מבחינת סוג הבינה המלאכותית שבה היא משתמשת והן מבחינת השאיפה להגיע עד השוק עם מוצריה.

"הבנתי שיש מעט אנשים שמכירים גם את עולם ה־AI וגם את עולם התרופות לעומק ויש להם ההזדמנות לתרום לאימפקט הכל כך משמעותי שאפשר לעשות בתחום הזה עבור האנושות", אמרה בעבר על חזרתה לעולמות הפארמה. "היום כל חברות הטכנולוגיה אומרות 'אה, מדעי החיים הם Killer App עבור עולם הבינה המלאכותית'. אנחנו שמנו לב לזה קצת קודם".

Insitro נעזרת בכלי בינה מלאכותית כדי לבנות מודלים של מחלות - מרמת הגנטיקה והתא עד רמת האדם השלם. היא מתגאה ביכולת שלה להשתמש גם במידע ממעבדה וגם במידע מניסויים קליניים כדי להבין כיצד הסיבתיות הביולוגית (מה גורם למה במחלה) שהיא מגלה ברמת התא מתבטאת במציאות. כך פיתחה החברה תרופה לכבד שומני - שוק ענק עם הרבה חולים שרבים מהם אינם יודעים כלל שהם חולים. התרופה עומדת להיכנס לניסויים קליניים בחודשים הקרובים. בנוסף, יש לחברה בקנה תרופות ל־ALS ולפרקינסון.

Inistro גייסה עד כה 643 מיליון דולר ושווייה הוערך ב־2.5 מיליארד דולר. נכון לינואר האחרון, היא העסיקה 260 עובדים בסן פרנסיסקו. לאחרונה היא גייסה לשורותיה דמות נוספת שנחשבת כוכבת בשמי ה־AI, ד"ר אמלי פוקס מאפל ומאוניברסיטת סטנפורד. זאת עדות נוספת לאמונה של בכירים בתחום בפעילות החברה.

קולר עצמה זהירה. "מה שאנחנו עושים מאוד קשה", אמרה לאחרונה למגזין Time, "ולכן חשוב מאוד לא להבטיח הבטחות מוגזמות".

חוקרת שרצתה לעשות שינוי בעולם

ב־2014, בראיון לגלובס, אמרה קולר שדווקא את העבודה שלה בתחום המחשוב ניתן היה לבצע גם מישראל, ואילו את קורסרה לא היה ניתן להקים בארץ, בשל הצורך בשיתוף פעולה אינטימי עם האקדמיה העולמית. באותו הזדמנות גם אמרה: "אני אדם בינלאומי. ממילא העולם היום יותר קטן, וגם ההבדלים התרבותיים נהיים יותר קטנים ופחות מבוססי גיאוגרפיה, ואנחנו, בקורסרה, מקטינים אותם עוד יותר. בעמק הסיליקון במיוחד ישנה תחושה בינלאומית. רוב האנשים שגרים שם הם דור ראשון או לכל הפחות דור שני בארה"ב. לעתים הישראליות עולה בשיחה, אך אין לכך תפקיד דרמטי". היום הדברים כנראה נראים קצת אחרת.

כששאלנו אותה מה הוביל אותה להצלחה, ענתה שהיה לה הרבה מזל. "רציתי לעשות שינוי בעולם והייתי מוכנה לעבוד קשה בשביל זה, כך שלא מדובר במזל של לזכות בלוטו, אבל יש אנשים שעובדים קשה ורוצים לעשות שינוי, ואין להם המזל הזה".