המלחמה המתנהלת מול חמאס בעזה ומול חיזבאללה בלבנון, במקביל למתיחות הגוברת מול איראן שהגיעה לשיא בשבוע שעבר עם שיגור 181 טילים בליסטיים לעבר ערי ישראל, משפיעים מטבע הדברים על שוק האנרגיה האזורי, כמו גם זה הגלובלי.
בשבוע החולף אסדות הגז הושבתו לסירוגין וכעת בלוויתן הודיעו על עיכוב בעבודות הנחת הצינור השלישי. ברקע זה, מחיר הנפט העולמי מטפס, בעוד שהמדד המקומי סופג ירידות. ואם לא די בכך, המלחמה גם פוגעת בחיפושי הגז ומעכבת חלוקת רישיונות.
● בעקבות המלחמה: הרחבת לוויתן תתעכב בלפחות חצי שנה
● רוכשים ומשכירים ישלמו יותר מס: האוצר חושף את הגזירות בנדל"ן
● ראיון | ביטול שטר ה-200 שקלים והגזירות שעל השולחן. מנהל רשות המסים מדבר
השבתות לסירוגין בלוויתן ובתמר
אסדות הגז בישראל ממשיכות בפעילותן למרות ההסלמות האחרונות, אולם אלו נותנות את אותותיהן. בשבוע שעבר, בוצעו הפסקות הפקה ונישוב (ריקון הגז מהאסדה) בלוויתן ובתמר בשל המתקפה האיראנית, והשבוע הודיעו השותפות בלוויתן על עיכוב של לפחות חצי שנה בעבודות הנחת הצינור השלישי.
הצינור התת־ימי מונח כ־120 ק"מ מערבית לחיפה, ומיועד להוביל את הגז לאסדת ההפקה. המיזם נועד להגדיל את היצע הגז הטבעי היומי של ישראל החל מהמחצית השנייה של השנה הבאה, אך כעת שברון, מפעילת לוויתן, החליטה להפסיק את העבודות עד לחודש אפריל, "כתלות בלוחות הזמנים ובצבר ההזמנות של הקבלן המבצע ובמצב הביטחוני שישרור באזור". גורם מעורה בפרטים אף העריך בשיחה עם גלובס כי "העיכוב עשוי להתארך".
ההחלטה התקבלה לאחר שאיראן שיגרה 181 טילים בליסטיים. במהלך המתקפה התבצעו פעולות הנישוב בלוויתן ובתמר, כשלכלל האסדות יש אזורי התרעה משלהן בפיקוד העורף. לגלובס נודע כי בעת אזעקה, למנהל הבטיחות של האסדה יש את הסמכות לנשב גז כדי שאם האסדה תיפגע - היא לא תתפוצץ. לשאלה האם שברון החליטו על דעת עצמם להפסיק במהלך המתקפה האיראנית את ההפקה השיבו במשרד האנרגיה והתשתיות כי "לא נתייחס לנושא בשלב זה".
מתוך 13.1 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) שצרך המשק הישראלי בשנה שעברה, לוויתן סיפקה 17%, לעומת אנרג'יאן שסיפקה 34% ו־49% שסיפקה תמר. עם זאת, לוויתן היווה גורם משמעותי בזינוק של כ־21% ביצוא גז אשתקד לירדן ולמצרים. מכאן נובעת ההשפעה הבעייתית של החלטת שברון, קל וחומר במלחמה.
הגז הטבעי מהווה מנוף גיאו־פוליטי בלתי מבוטל מול השכנות במהלך המלחמה, שהרי הן זקוקות לו - בין אם לתצרוכת המקומית ובין אם ליצוא במקרה המצרי. יש לציין שחוזי גז הם אמנם ארוכי טווח, אך הפסקת נקודתית בהפקה עשויה לפגוע בגז שמועבר לשכנות.
מחיר הנפט מטפס, בת"א סופגים ירידות
כלל ההתפתחויות האזוריות הביאו לכך שהשבוע האחרון היה חריג עבור מדד ת"א נפט וגז, אחד מכוכבי הבורסה התל אביבית בשנים האחרונות. בעוד שמחיר חבית נפט בעולם זינק ביותר מ־7% ל־74 דולר, ומניות ענקיות אנרגיה כדוגמת אקסון מובייל אף זינקו בכ־8%, מדד ת"א נפט וגז ירד ב־1.7% באותו פרק זמן. הסיבה להתנתקות מהמגמה העולמית היתה האירועים הספציפיים שפוקדים אותנו: החשש מתקיפה ישראלית של מתקני הנפט באיראן הקפיץ את מחירי האנרגיה בעולם, אך מנגד חשש מתגובת נגד שאולי תפגע באסדות הגז המקומיות, הוביל למגמת ירידה בסקטור המקומי.
כאמור, בשנים האחרונות, משקיעים שהימרו על מדד ת"א נפט וגז, ראו ברכה גדולה בהשקעתם. בסיכום של שלוש השנים האחרונות רשם המדד, הכולל את ניירות הערך של הגופים המקומיים השותפים במאגרי הגז תמר ולוויתן, תשואה פנומנלית של 130%. זאת, בזמן שמדד הדגל של הבורסה, ת"א 35, עלה רק ב־17%. מדדים אחרים, כמובן לא הציגו ביצועים שקרובים לתשואה כזאת. העיקרי שהתקרב בביצועים היה מדד הבנקים, שעלה ב־45% באותו פרק זמן.
מדד ת"א נפט וגז כולל 11 ניירות ערך, מרביתם של שותפויות לחיפושי גז ונפט. במונחי שווי שוק עומדת מעל כולם השותפות ניו־מד אנרג'י ששווי השוק שלה עומד על 11.5 מיליארד שקל, והיא מחזיקה בכמעט מחצית ממאגר הגז לוויתן. בסיכום שלוש השנים האחרונות, תשע מתוך מניות המדד רשמו תשואה תלת־ספרתית. בין אלו נמנות גם קבוצת דלק, ישראמקו, רציו ותמר פטרוליום (שזינקה בלא פחות מ־346% בתקופה זו).
עיקר העלייה בסקטור נרשמה בשנת 2022, שבמהלכה נרשם זינוק באינפלציה בעולם לצד משבר חמור באספקת הגז הטבעי לאירופה, שהוביל לעלייה חדה במדד המדובר. אולם, מאז פרצה המלחמה באוקטובר אשתקד, מדד ת"א נפט וגז "התנרמל" במונחי תשואה ועלה בצורה מתונה יחסית של 10% בסיכום 12 החודשים האחרונים. למעשה מדובר בביצועי חסר ביחס למדד ת"א 35 שטיפס באותו הזמן ב־14%. בין הסיבות היתה המלחמה, כאשר בחודש הראשון הופסקה הזרמת הגז ממאגר תמר מול חופי אשקלון. בהמשך עלה החשש שמלחמה מול חיזבאללה תפגע במאגרי הגז בצפון. לפי שעה חשש זה התבדה, אך המומנטום החיובי במדד דעך.
מה יעלה בגורל הרישיונות לחיפוש גז?
במקביל, המלחמה גם פוגעת בחיפושי הגז ומעכבת חלוקת רישיונות. לפני שנה, משרד האנרגיה חגג כניסה של ארבע חברות חדשות ושתי מפעילות חדשות לחיפושי גז בישראל, במסגרת הרישיונות למקבצי G שבדרום־מערב המים הכלכליים של ישראל ו־I בצפון־מערב. בששת הרישיונות במקבץ G זכו Eni כמפעילה, דנה פטרוליום ורציו, ואילו ב־I זכו סוקאר כמפעילה, BP וניו מד.
החברות שילמו לאוצר המדינה מענקי חתימה בסך יותר מ־15 מיליון דולר, סכום שרחוק מלהיות משמעותי לענקיות אנרגיה שקיבלו בתמורה רישיון חיפוש למשך שלוש שנים. בכפוף לביצוע תוכנית העבודה יכול בעל הרישיון לבקש ארכה לשנתיים נוספות, ובתנאי שיגיש תוכנית עבודה הכוללת ביצוע קידוח בלפחות אחד מהרישיונות במקבץ ותוכנית עבודה נוספת, שתאושר על ידי הממונה על הנפט.
מעבר לכך, לאחר ביצוע קידוח אחד לפחות ועמידה בכלל תוכניות העבודה, ניתן יהיה להאריך את תקופת הרישיונות במקבץ בשנתיים נוספות, עד שבע שנות רישיון לכל היותר. עם זאת, שנה כבר חלפה ושום דבר לא התקדם. לא רק מצד החברות, אלא עוד לפני כן מצד המדינה. מסיבה שלא ברורה, טרם הוענקו לזוכות הרישיונות עצמם.
יתרה מכך, על הפרק אמורים היו כבר להתפרסם תוצאות המכרז על מקבצים E בדרום המים הכלכליים ו־H במערב, אבל זה לא קרה עד היום. מי שנאסר עליה להשתתף באותם מכרזים היא אנרג'יאן, אף שהחברה הייתה מעוניינת ליטול בהם חלק.
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה: "חלוקת הרישיונות במסגרת ההליך התחרותי הרביעי, כמו גם ההכרזה על הזוכות הנוספות בהליך, כרוכה בעבודה מקצועית ותיאום מול מקבלי הרישיונות. עיכובים שונים הנובעים בין היתר מהמצב המיוחד השורר בישראל משפיעים גם על מועד הענקתם בפועל של רישיונות אלו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.