ויתור של בריטניה על קולוניה נשמע כמו חדשות של לפני 70 שנה, אך הממלכה הגיעה בשבוע שעבר לסיכום על העברת ארכיפלג צ'אגוס, הטריטוריה הבריטית האחרונה באפריקה, לידי מאוריציוס. הארכיפלג המרוחק כולל יותר מ־60 איים ומונה כ־3,000 תושבים בלבד.
● קריאות בוז: ביקורת בצרפת על החלטת האמברגו של מקרון
● ברלין, פריז ורומא: כך הפך יום השנה ל־7 באוקטובר למפגן כוח פרו־פלסטיני
סוגיית צ'אגוס נמשכת מאז 1965, עת בריטניה החליטה לנתק את הארכיפלג ממאוריציוס שמרוחקת כ־2,000 ק"מ ממנו, וקיבלה עצמאות שלוש שנים לאחר מכן. מתוך "הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי", כפי שבלונדון כינו אותה לאחר ששילמו 3 מיליון ליש"ט למאוריציוס (8.4 מיליון דולר בשנות ה־60), גורשו בתחילת שנות ה־70 כ־2,000 תושבים למאוריציוס ולאיי סיישל, במטרה להקים בסיס חיל אוויר באי הגדול ביותר, דייגו גרסיה. את הבסיס החכירה בריטניה לארה"ב, ואותו מפעיל עד היום הצי האמריקאי. התמורה שקיבלה בריטניה, לפי ה"אקונומיסט", היא הנחה ברכישת נשקים גרעיניים.
"אילצו מקומיים לעזוב"
הסיבה שבגינה הארכיפלג נחשב כה אסטרטגי היא דווקא מיקומו הייחודי והמרוחק, כ־3,000 ק"מ מזרחית לאפריקה, כאשר המקום המיושב באופן משמעותי הקרוב ביותר אליו הוא סרי לנקה, כ־1,700 ק"מ צפונית־מזרחית ממנו. יותר מ־50 סוגים של כרישים ניתן למצוא בין 60 איי צ'אגוס, אבל אותו בסיס בדייגו גרסיה נותר הסמל העיקרי שלו בחמשת העשורים האחרונים. בתקופה זו, מטוסים אמריקאים המריאו מצ'אגוס לתקיפות יעדים שונים באפגניסטן ובשתי מלחמות המפרץ.
תפנית התקבלה לפני כחמש שנים, כאשר בית הדין הבינלאומי לצדק פסק כי בריטניה צריכה לוותר על אחזקתה בארכיפלג. שופטי בית הדין אף ציינו כי הבריטים אילצו מקומיים לעזוב את בתיהם. במסגרת ההסכם של בריטניה עם מאוריציוס, אמנם הריבונות תעבור לידי המדינה האפריקאית ומקומיים יוכלו לשוב לבתיהם, אולם לונדון שמרה את סמכותה על בסיס דייגו גרסיה.
במסגרת אותו הסכם, שטח הבסיס יישאר בריטי ותחת שליטה אמריקאית בחכירה ל־99 שנים. מנגד, בריטניה ויתרה על סמכותה בשטח מים אסטרטגי ונרחב. ההגדרה של ארכיפלג היא רבת חשיבות בדיני הים הבינלאומיים, משום שבהם אפילו סלע (אי שאינו מאפשר מגורי אדם) נחשב חלק מקווי היסוד. כך, נוצר שטח נרחב של מים פנימיים, שבהם המדינה המקומית קובעת את נתיבי השיט, ולמעשה בעלת ריבונות מלאה - שעליה ויתרה בריטניה.
טענות ל"כניעה ללחץ"
הצעד שהושפע מהחלטת בית הדין הביא לביקורת בבריטניה ובארה"ב, בעיקר בשל החשש מבייג'ינג. ארכיפלג צ'אגוס נמצא במיקום אסטרטגי, בין השאר עבור הסחר הבינלאומי. הוא ממוקם במרחב שדרכו עובר חלק הארי מהיצוא הסיני לאירופה, וההסכם של בריטניה ומאוריציוס נחתם שלוש שנים לאחר שהממשל בפורט לואיס חתם על הסכם סחר חופשי עם בייג'ינג. כעת, מאוריציוס תהיה בעלת הסמכות של כניסת ספינות למרחב, כשהחשש הוא מסינים שבמסווה של דייגים יאספו מודיעין.
הפוליטיקאי הבריטי טום טוגנדהאט. חושש מ''דריסת רגל צבאית סינית''. / צילום: ap, Kin Cheung
בבריטניה, שר הביטחון של ממשלת הצללים ומי שמתמודד על הנהגת השמרנים, טום טוגנדהאט, הזהיר כי העברת הארכיפלג לידי מאוריציוס "פותחת את האפשרות כי סין תשיג דריסת רגל צבאית באוקיינוס ההודי". בארה"ב, הסנאטור מרקו רוביו התריע כי העסקה "תספק לסין הזדמנות לאסוף מודיעין יקר ערך על מתקן הצי שלנו". הסנאטור תומך הנשיא לשעבר דונלד טראמפ וחבר ועדת יחסי החוץ, ג'ים ריש, רואה בהסכם ככזה שנכנע ללחץ מבית הדין הבינלאומי לצדק, על חשבון האינטרסים של ארה"ב ובריטניה. "ארה"ב ובנות בריתנו נדרשות לנהל מדיניות ארוכת טווח לגבי ההחלטות שמשפיעות על התחרות האסטרטגית שלנו עם סין", אמר ריש. "אחרת, כולנו נפסיד".
בוושינגטון מכירים את הנתונים. היקף היצוא של מאוריציוס לסין זניח למדי (26.3 מיליון דולר ב־2023), אבל היבוא של המדינה מסין הגיע בשנה שעברה לשיא של 978 מיליון דולר. לצורך ההשוואה, ב־2013 עמד היקף היבוא של מאוריציוס מבייג'ינג על 649 מיליון דולר וב־2003 על 107 מיליון דולר בלבד. פילוח היבוא של מאוריציוס מצביע כי התחומים העיקריים היו מוצרים מכניים, ציוד אלקטרוני, ריהוט ומוצרי בית, פלסטיק וכלי רכב.
בניגוד לצ'אגוס, במאוריציוס עצמה לסין יש כבר כיום דריסות רגל בולטות. חברה סינית היא שבנתה את הטרמינל המרכזי בנמל התעופה סיר סיווגסגור רמגולאם, שהושלם ב־2013. העבודה התבצעה בעזרת הלוואה מבייג'ינג בסך 260 מיליון דולר, כשהעלות הכוללת שלה בסך 390 מיליון דולר נפרסה על פני 20 שנה. בין התשתיות האסטרטגיות הנוספות שבנתה עבור מאוריציוס נמנים מטה תאגיד השידור הציבורי וסכר. המגמה הזו נמשכה גם לאחרונה, כשבדצמבר ביצעו מאוריציוס וסין עסקת החלפת מטבעות בסך 281 מיליון דולר.
בשנים הקרובות צפויה הנוכחות הסינית במאוריציוס להעמיק, באמצעות תחום האנרגיה. הממשל בפורט לואיס הציב לעצמו יעד ייצור שאפתני מאנרגיות מתחדשות של 60% ב־2030. זהו עשוי להיות יעד מופרך, אף שאוכלוסיית מדגסקר עומדת על כ־1.3 מיליון איש בלבד, אבל יצרניות לוחות סולאריים מסין כבר ניצלו זאת במטרה להשיג דריסות רגליים במדינה. כניסת אזרחים סינים למאוריציוס לא מאתגרת את החברות הסיניות, משום שיש הסכם פטור מוויזה בין המדינות.
על כן, בסיכומו של דבר, ארכיפלג שעד לפני שנים ספורות לא היה מוכר במרבית חלקי העולם, צפוי להמשיך לתפוס כותרות בשנים הקרובות. על אחת כמה וכמה אם החששות מפני נוכחות סינית בצ'אגוס יתגלו כנכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.