איך יכול להיות שמעמדה של קטאר רק הולך ומשתפר?

לפני כשנה, אחרי התקפת הטרור האכזרית של חמאס בדרום הארץ, נמצאה קטאר בפני משבר ממשי. האמירות המוסלמית, תומכת של ארגון הטרור, המממנת הגדולה שלו (באישור חלקי של ישראל וארה"ב), ומי שאירחה ומארחת בתנאי פאר את בכיריו, נקשרה בין־לילה בדעת הקהל העולמית למעשי הטבח הנוראיים של מחבלי חמאס, לרצח משפחות, ילדים וקשישים. מיליארדי הדולרים שזרמו לחמאס, בתחילה במזוודות, ולאחר מכן בהעברות מנציג קטאר ברשות הפלסטינית, שמו את המדינה המפרצית על הכוונת, גם של ממשלת ישראל וגם של ארגונים שקראו להחרים אותה.

● "האשמות שווא": קנצלר גרמניה מבטיח לספק בקרוב נשק לישראל
● יריות בשטוקהולם, רימונים נגד השגרירות בקופנהגן: איראן מגבירה את מעורבותה באירופה  

אבל שנה לאחר מכן, מעמדה של קטאר לא רק שלא נפגע, אלא אפילו השתפר. היא הצליחה להרחיק את עצמה ממעשי חמאס על ידי הצטרפות לארה"ב ולמצרים בניסיונות התיווך בין הארגון לישראל, גיבשה לעצמה תדמית הומניטרית, ומילאה תפקיד מרכזי בחלקה הראשון והמוצלח (היחיד בינתיים), של עסקת שחרור חטופים. היא לא היססה לגרוף על כך את הקרדיט הבינלאומי, וזכתה לשבחים מצד בכירים ישראלים, נציגים אמריקאים וראשי מדינות האיחוד האירופי. כעת, היא מעורבת גם במגעים לנסות ולהגיע להפסקת אש בלבנון.

למעשה, נראה כי בשנה החולפת המשיכה קטאר לעשות היטב את מה שהפך את המדינה הקטנה והמאוימת מכל עבר לאחת המתקדמות ביותר בעולם הערבי - לעבוד מאחורי הקלעים באמצעות שילוב של השקעות עתק, תיווך, דיפלומטיה וניצול משאבי האנרגיה שלה. כל זאת כדי לבסס את ביטחונה ואת מעמדה הבינלאומי.

"נראה שהמעמד הבינלאומי של קטאר לא נפגע, וקרוב לוודאי שהשתפר", אומר אריאל אדמוני, דוקטורנט החוקר את קטאר באוניברסיטת בר אילן. לדבריו, "קטאר הקפידה למצב את עצמה כ'קבלן' של אירופה וארה"ב בהרבה תחומים במזרח התיכון בכלל, ובעזה בפרט, בשנה האחרונה. בין אם מדובר בסיוע הומניטרי בעזה, בסיוע לצבא לבנון או אפילו בטיסות של מגורשים אפגנים מגרמניה חזרה לארצם. הרבה מאוד בכירים מאירופה עלו לרגל לדוחא בשנה האחרונה או קיבלו בבירותיהם נציגים של משפחת המלוכה. קטאר הצליחה להציג את עצמה כמתווך נייטרלי, כגורם הומניטרי, ולמעשה הצליחה בדיעבד להלבין את הקשר שלה לחמאס בשם המאמצים הנוכחיים שלה".

ההתחממות עם גרמניה

העדויות להצלחה הקטארית באירופה הן רבות. חברת התעופה הלאומית "קטאר איירווייז", למשל, לא רק שלא עמדה בפני חרם צרכנים אפשרי - אלא שהתרחבה והשיקה עסקאות חסות חדשות. בחודש שעבר הפכה ל"חברת התעופה הרשמית" של ליגת האלופות של אופ"א. "הקטארים הם אלו ששיכללו את ההשקעה בספורט כאסטרטגיה המאפשרת להציב את הרגל במדינות שונות, ואחריה לרוב באות השקעות כספיות ושיתופי פעולה מדיניים וביטחוניים", משרטט אדמוני את דרך הפעולה הקטארית.

 קנצלר גרמניה אולף שולץ מברך את אמיר קטאר בבואו לברלין, ב־12 באוקטובר 2023 / צילום: Reuters, STT-Lehtikuva

גרמניה היא דוגמה לשידרוג היחסים. המדינה פנתה לקטאר בתחינה לקבל גז טבעי אחרי שהברז הרוסי נסגר בעקבות פיצוץ נורד־סטרים. אחרי ששר הכלכלה והקנצלר עלו לרגל ופגשו את האמיר (וגם אירחו אותו בכבוד ימים בלבד אחרי ה־7 באוקטובר 2023), חתמה קטאר, שיושבת על שדה ועתודות הגז הגדולות בעולם (ביחד עם איראן), על עסקה של כשני עשורים לאספקת גז למדינה. היחסים בין המדינות הולכים ומתחממים. בנוסף לאחזקות של בין 10% ל־15% מצד קרן העושר הקטארית (QIA) בפולקסווגן, דויטשה בנק, האפאג לויד, RWE ועוד, דנים כעת מאחורי הקלעים במכירת תשתית הגז שהיתה שייכת לרוזנפט הרוסית, ושהולאמה אחרי המלחמה באוקראניה, לקטאר, שתזרים בתמורה מיליארדים למדינה.

בשל כך, בין היתר, גרמניה הסירה התנגדות רבת־שנים, ובעקבות "התפקיד החיובי שממלאת קטאר" באזור, אישרה לה יצוא נשק גרמני בשווי של 100 מיליון אירו במחצית הראשונה של 2024, כולל תותחים מתנייעים מתקדמים מתוצרתה, הנחשבים לנשק התקפי. ישנם דיווחים כי הנשק מיועד לאוקראינה, אך הדבר אינו ברור.

"ממליכי המלכים בלבנון"

הקטארים, שעושרם תלוי ביצוא גז טבעי, גם דואגים כל העת לגוון את הלקוחות שלהם. אחרי הסכמי אספקת גז מונזל ללקוחות אירופיים, הקטארים התרכזו בשנה האחרונה בחתימת הסכמים מקבילים עם סין. השבוע נחתם הסכם עם חברת "של" ההולנדית־בריטית לאספקת נפטא (תזקיק נפט, המשמש כמוצר בסיס למוצרי פלסטיק, תוספי דלק ותעשייה כימית) למשך 20 שנה - ההסכם הארוך ביותר והגדול ביותר בנוגע לסחורה זו עד כה. לקטארים אין בעיה של כסף, התמ"ג השנה זינק ל־87 אלף דולר לראש, במונחי כוח קנייה מתוקנן, ורושם עלייה של לפחות כ־20% מדי שנה בשש השנים האחרונות.

גם היחסים עם צרפת, שותפה רבת־שנים עוד לפני שהמדינה המפרצית הפכה לכה משפיעה, משגשגים. קטאר ניצלה את אירוח המונדיאל בכדורגל לפני כשנתיים כדי למצב את עצמה מבחינה ביטחונית, ו"השתתפה" באבטחה של האולימפיאדה שהתקיימה הקיץ בצרפת. בביקור של אמיר קטאר, תמים בן חמד אאל ת'אני, בפברואר 2024 בפריז, הוסכם על השקעה קטארית של 10 מיליארד אירו בסטארט־אפים צרפתיים עד שנת 2030.

ועוד בחזית המדינית, אמיר קטאר סיים בחודש שעבר ביקור ראשון מסוגו בנורבגיה, פינלנד ושבדיה, מדינות שבעבר היו ביקורתיות כלפי זכויות האדם במדינה, במיוחד בנושא העבודה. שערוריית קטאר־גייט, במסגרתה נתפסו בכירים מאוד באיחוד האירופי, מהאגפים המקצועיים וכן בקרב חברי פרלמנט, כשהם מקבלים לפי החשד מזוודות מזומנים כדי "להלבין" את תדמית זכויות העובדים באמירות לקראת המונדיאל ב־2022, טואטאה מתחת לשטיח. יחסי קטאר והאיחוד האירופי לא ממש נפגעו, והחודש התקיים "דיאלוג בנושא זכויות אדם" ביניהן.

כעת, כאמור, מתרחבת המעורבות הקטארית־אירופית גם ללבנון. לפי דיווחים, חמש המדינות המעורבות בלבנון (ארה"ב, צרפת, סעודיה, ארה"ב וקטאר) מנסות לפתור את משבר מינוי הנשיא למדינה וגיבוש יציבות כלשהי בעבורה. לדברי אדמוני, פשרה אפשרית שהציעו המדינות היא למנות דמות מהצבא. "קטאר רוצה זאת כי היא זו שמממנת נכון לעכשיו את צבא לבנון, במשכורת, בתלושי דלק ועוד. הם מנסים לגבש לעצמם את תפקיד ממליכי המלכים בלבנון, ואנחנו עשויים למצוא אותם בעמדה הזו לא רק בעזה, אלא גם בצפון".