התוכנית החדשה של משרד הבריאות והאוצר למערך הטיפול הפסיכיאטרי

משרד הבריאות חשף היום (ב') את העקרונות שיעמדו בבסיס התזכיר לחוק ההתחשבנות בין המוסדות הפסיכיאטרים לקופות החולים לשנים הקרובות, הכולל שינויים משמעותיים באופן בו מתוקצבים הגופים. על פי הגישה החדשה, גם בתי החולים וגם קופות החולים יקבלו תקציב קבוע עבור עבודתם בתחום בריאות הנפש, לעומת המצב היום שבו התקציב מתחלק בין הגופים לפי ימי האשפוז הפסיכיאטרי. 

● השבוע בביומד | חברת הביומד הישראלית שהסבה טכנולוגיה מתחום הטילים הבליסטיים לבדיקת תפקודי ריאות
● הסם שהחמיר את הטראומה וההשפעה על ההורות: 6 מחקרים על ה-7 באוקטובר

"אם בתי החולים וקופות החולים ידעו שיש להן תקציב קבוע, ההחלטות האם לאשפז מטופל או להמשיך לטפל בו בקהילה יקבעו על פי הצורך הרפואי בלבד", אמר היום מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. "המטרה היא לעודד את קופות החולים לפתח חלופות לאשפוז. הן קיבלו תקציב מיוחד לעשות זאת, אך ראינו כי הן אינן מיישמות אותו במלואו. אנחנו חושבים שתקציב יותר וודאי לשתי המערכות, האשפוזית והקהילתית, יעודד יצירתיות ופתרונות כמו בתים מאזנים, אשפוז ביתי ועוד". 

חלק נוסף בתוכנית כולל תהליך שכבר התחיל של חיבור בין בתי החולים הפסיכיאטריים לבין בתי החולים הכלליים. בהדרגה צפויים בתי החולים הפסיכיאטריים להשתלב בתוך בתי החולים הכלליים, למשל בית החולים הנפשי באר יעקוב מוטמע בתוך בית החולים הכללי שמיר, בית החולים מעלה הכרמל יוטמע בתוך רמב"ם וכדומה. "המטרה היא לחבר בין גוף ונפש, ולהעניק טיפול הוליסטי למאושפזים. ברור לנו כי ההפרדה בין מחלות של הגוף ואלה של הנפש היא קצת מלאכותית והגבול לא תמיד ברור", אומר בר סימן טוב. 

ביטול השיוך האזורי של מטופלים לבתי החולים

בתוך כך מבטל המשרד את השיוך האזורי של מטופלים לבתי החולים, ומאפשר להם לבחור את מקום אשפוזם. זוהי בשורה משמעותית למטופלים, אשר דורשים כבר שנים רבות זכות בחירה באשפוז כמו זו שניתנת למטופלים בכל התחומים האחרים. היכולת לאשפז מטופלים לאו דווקא על פי מקום מגוריהם, תאפשר לבתי החולים גם לפתח התמחויות שונות וכן לחלק את האשפוז לבתי חולים שונים לפי חומרה. 

צעדים אלה הם המשך לרפורמה בבריאות הנפש אשר העבירה לפני כעשור את האחריות הביטוחית על בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים כדי להתחיל ולאחד את בריאות הנפש והגוף. אולם, הרפורמה בבריאות הנפש עוררה ביקורת בשל הקושי של קופות החולים להתארגן לתת שירותים מספקים. 

עם פרוץ המלחמה וצפי לעלייה משמעותית בדרישה לטיפול נפשי, החליטו משרד הבריאות והאוצר לתקציב תוספת של 1.4 מיליארד שקל לנושא על פני כשנתיים, ואחריהם עוד כמיליארד שקל בבסיס התקציב. 

בתוך כך פורסם היום מדד החוסן של תושבי הנגב המערבי שנה לאחר אסון ה-7 באוקטובר, כפי שנאסף על ידי תנועת "ארץ חדשה עכשיו". מן הדו"ח עולה כי כ-60% מתושבי הנגב המערבי סובלים מתסמינים גבוהים ובינוניים של דחק (חרדה ודכאון), 50% מתושבי הנגב המערבי (מהישובים היהודים) הציגו רמות בינוניות או גבוהות של פוסט טראומה.58% מהנשאלים נפגעו ישירות או חוו פגיעה של בני משפחה באירועי 7.10. התושבים חשים שאין מענה מספק לטיפולים הנפשיים בערי ויישובי העוטף ולכן הטראומה שלהם מחריפה. מעל מחצית מתושבי הנגב חשים עדיין תחושת סכנה וחוששים לגור באזור. 

תחושת הלכידות החברתית

מרכיב נוסף הנוגע למדד החוסן הכללי הוא תחושת הלכידות החברתית. נמצא כי תחושת הלכידות הייתה גבוהה בתחילת המלחמה אך ירדה באופן תלול ככל שנמשכה המלחמה. גם מדד התקווה הקריטי לחוסן היה נמוך במיוחד עם 28% מתושבי הערים שהעידו על תקווה גבוהה ואילו רק 14% מתושבי הקיבוצים והמושבים. 

דודי גבאי, יו"ר עמותת "ארץ חדשה עכשיו" וחבר קיבוץ רעים, אמר כי: "המטרה שלנו באיסוף הנתונים ואיגוד תובנות החוסן, היא לייצר פוטנציאליים לצמיחה, ליזמות ולבניה ובכך לאפשר לתושבי הנגב המערבי לחזור הביתה. כתושב רעים ההבנה שלי היא שכל נושא שיקום ופיתוח הנגב המערבי צריך לקרות Bottom up כלומר דרך אנשי מערב הנגב ובהובלתם ועל מנת לאפשר זאת ישנה חשיבות להאזין בקשב רב לצורכי התושבים, לבצע ניתוח באמצעות כלי מחקר מתקדמים וליישם פעולות בשטח". 

פרופ' יוסי לוי בלז, מהמרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ברופין, אמר כי "הנתונים מטרידים מאוד ומחייבים אותנו כחברה וכמדינה להכיר בעוצמת הפגיעה הנפשית לאורך זמן של תושבי העוטף ובפער הולך וגדל בין תושבי העוטף לשאר האוכלוסייה. על כן, קיימת חשיבות קריטית לבניית מערכי בריאות נפש ממוקדים לאוכלוסייה זו". 

פרופ' ברוריה עדיני מאוני' תל אביב, מסרה כי "בכוונתנו לאסוף את הנתונים בקביעות על מנת להשמיע את 'קולם' של תושבי אזור הנגב המערבי בפני כלל הגופים העוסקים בשיקום הקהילות, ולהציג את מידת היעילות של כל תוכנית שמיושמת בפועל". 

בן אברהמי, מנכ"ל אינדיקייט מחקר ואסטרטגיה, הוסיף כי "אני מברך על ההזדמנות להביא לידי ביטוי את הכלים ואת המומחיות שפיתחנו לניטור וניתוח השיח ברשתות החברתיות בקרב מגזרים שונים בחברה הישראלית. התובנות העמוקות שהפקנו צפויות לתרום רבות לגורמים המתמודדים כיום עם אתגרי החוסן והפיתוח בנגב המערבי. מעניין במיוחד לראות כיצד הניתוח האיכותני של השיח הרשתי משלים את ממצאי הסקר הכמותי, ויחד הם יוצרים תמונה מקיפה ומעמיקה של המצב".