קומפקטי, מרשים ולא זול: הרכב שהוא ההחמצה של פולקסווגן

בספטמבר 1994, כשהתחלתי לכתוב מבחני דרכים במדור הרכב של גלובס, אחד הסעיפים החשובים ביותר בהערכת הרכב היה "הנאה מנהיגה". הערך הסובייקטיבי הזה מתאר את היכולת של הנהג לתקשר עם הרכב באמצעות ההגה והדוושות, כדי לפענח ולשאוב סיפוק מה־DNA הדינמי שהיצרן הטמיע בשלדת הרכב בשלב התכנון. היום בטח יקראו לזה "ממשק אדם מכונה".

● העלאות מסי הרכב בדרך. איך ניתן לייעל את ההוצאות ולחסוך אלפי שקלים? 
● ניהול של 50 מיליארד שקל: בנת"ע מחפשים מנהלים להקמת קווי המטרו 

באותה עת "הנאה מנהיגה" הייתה דרישה מובנית של לקוחות רבים, אבל בעשורים שחלפו מאז היא שקעה לתחתית סולם העדיפויות מלבד אולי בקרב קומץ בעלי ממון נוסטלגיים, שמוכנים לשלם הון עבור רכבי ספורט מיוחסים.

רוב רוכשי הרכב בעולם ובישראל מעדיפים כיום כלי רכב תכליתיים, בעיקר בתצורת קרוס־אובר גבוהה, שמציבים את השימושיות בראש.

אמנם סדר העדיפויות הזה אינו מפתיע אם לוקחים בחשבון ש־90% מכלי הרכב (והנהגים) בישראל מבלים 90% מהזמן בעומסי תנועה. אבל פה ושם אנחנו עדיין מופתעים לגלות, שיש יצרנים שעדיין מקפידים לשמור על הקשר בין הנהג לרכב אפילו בדגמים בעלי ייעוד עירוני משפחתי. כזה הוא הקרוס־אובר הקומפקטי "טאייגו", שנחת לאחרונה בישראל לאחר עדכון תקופתי.

עיצוב חיצוני

חיצונית הטאייגו הוא כלי קומפקטי עם אורך של פחות מ־4.3 מ', שמציג עיצוב דינמי־סולידי נעים לעין ופרופורציות מאוזנות היטב. החרטום שומר על המראה השמרני של כל משפחת פולקסווגן בזכות פנסים גדולים יחסית שמפיצים אור LED מעוצב וגריל רוחבי גדול.

פרופיל הצד שואב את השראתו מעולם רכבי הקופה בזכות גג, שמשתפל בחלקו האחורי לעבר עמודים אחוריים נטויים בזווית חדה. הזנב התלול עם השמשה הצרה מזכיר קצת את דגמי ה"ספורטבק" של אאודי ולא נעדר גם מקומם של אלמנטים מעולם רכבי הקרוס־אובר כמו למשל קשתות גלגלים גדולות ומודגשות וחישוקים גדולים.

פנים הרכב

סף הכניסה לתא הנוסעים גבוה רק במעט מזה של כלי רכב פרטיים דוגמת "פולו" וכך גם תנוחת הישיבה. עם זאת, התא מרווח יותר מכפי שהוא נראה מבחוץ. הוא מספק מרחב ראש מכובד למבוגרים מלפנים וגם מאחור, למרות הגג המשתפל. המושב אחורי רחב מספיק עבור שני מבוגרים, שנהנים גם ממרחב רגליים "משפחתי", אך היושב במרכז נענש במושב מוגבה וקשיח שמתוכנן כנראה בעיקר לילדים או כיסא תינוק.

תא המטען בנפח 440 ליטר רחב ועמוק ויכול להכיל מטען נופש משפחתי, למרות שאינו מרשים בגודלו כמו אצל בת הדודה סקודה "קאמיק". חבל רק שהדלת האחורית כבדה וסגירתה דורשת לא מעט מאמץ פיזי. הראות לפנים ולצדדים טובה בזכות משטחי שמשות גדולים אבל הראות לאחור מבעד לשמש הצרה מוגבלת מאוד ודורשת להיעזר במצלמה ובחיישנים שמאחור.

עיצוב מערך הפיקוד דומה לזה של פולקסווגן פולו מהדור האחרון (ושל פולקסווגן T-ROC) אבל מצליח להיראות יותר קליל וצעיר תודות לדיפונים בטקסטורות מעניינות ושימוש בגוונים פחות קודרים. המושבים מספקים תמיכה טובה, אם כי ברף המחיר הזה היינו מצפים לכל הפחות לשני מושבים קדמיים עם כוונון חשמלי. כמקובל אצל פולקסווגן מערך הבטיחות האקטיבי מקיף ועתיר פונקציות.

הנדסת האנוש פשוטה וקלה להסתגלות עם לוח מחוונים דיגיטלי גדול, אינפורמטיבי ובהיר ומסך מולטימדיה בעל מערכת הפעלה עם גרפיקה ברורה ומתוכננת היטב. יש גם שליטה פיזית נפרדת במערכת האקלים, שהיא תמיד מבורכת, וגם מערכת פיקוד קולי באיכות סבירה. תנוחת הנהיגה טובה ומוט ההילוכים הגדול במרכז נגיש וזמין.

איכות הייצור והגימור סולידית, כמו שמצפים לקוחות פולקסווגן לקבל, עם ריפוד איכותי וכמה משטחי דיפון רכים בחלק העליון. אבל מתחת לגובה העיניים החומר הדומיננטי בתא הוא פלסטיק קשיח וזול למגע וזה די מאכזב לרכב ברמות המחיר הללו.

מנוע וצריכת דלק

את הטאייגו אפשר להזמין עם מנוע 1 ליטר טורבו־בנזין בהספק 115 כ"ס, שמספק ביצועים מתקבלים על הדעת. אבל רכב המבחן התייצב עם אופציית ההנעה הבכירה, שכוללת מנוע 1.5 ליטר טורבו־בנזין בהספק של 150 כ"ס. זהו מנוע נעים ועתיר מומנט, שמעניק לרכב הקל יחסית - כ־1.25 טון - תחושה של מרץ וביצועים, שהולמים את המראה החיצוני הדינמי.

על הכביש

מצב התכנות הבסיסי מרגיש מנומנם, אבל במצב הספורטיבי תגובת הדוושה מתחדדת והרכב צובר מהירות בקצב מהנה ומספק עקיפות בטוחות. ישנן האצות נאות גם בעליות תלולות ושיוט רגוע במהירויות גבוהות על הכביש המהיר.

צליל המנוע לא מרגש במיוחד אבל מן הסתם יהיו מי שיפתרו את "הבעיה" באמצעות מערכות פליטה משודרגות. מי שימצה את יכולת המנוע לעיתים תכופות יראה צריכת דלק של כ־12־13 ק"מ לליטר. די רחוק מה־17 קילומטר לליטר המוצהרים, אבל עדיין נתון סביר. התיבה כפולת המצמדים מספקת העברות זריזות ורהוטות כל עוד לא מנסים לאתגר אותה עם לחיצות מהוססות על המצערת.

כאמור בפתיחה, הטאייגו מצליחה להפתיע בסעיף הדינמי. אחרי ביטול מערכת ה"סיוע לנהיגה" באמצעות מתג ייעודי מקבלים היגוי מהיר ומאוזן, שמעביר מידע מדויק על העומסים הדינמיים ומאפשר לכוון את הרכב לקו הנכון בתוך פניות הדוקות ומהירות.

מרכז הכובד נמוך יחסית לרכב קרוס־אובר וביחד עם צמיגים רחבים על חישוקי 17 אינץ' הוא מספק אחיזה טובה, תנודות מרכב מבוקרות היטב ואפשרות "לשחק" עם הרכב לרוחב הכביש בצורה בטוחה. גם היציבות הכיוונית בנהיגה מהירה תחת רוחות צד מצוינת.

למרות היכולת הדינמית המלוטשת והממדים הקומפקטיים, נוחות הנסיעה מצוינת וספיגת הזעזועים בעיר טובה משמעותית מזו של בת הדודה סיאט ארונה ושל כמה מתחרות יפניות וקוריאניות בפלח. למרות מרווח הגחון הצנוע לרכב אין בעיה לטפס על מדרכות גבוהות, אם כי את אתגרי השטח תשאירו לכלים אחרים. הקרוס־אובר מפגין התנהגות כביש מלוטשת עם אחיזת כביש מרשימה שהיינו ממליצים עליה בחום.

מחיר

פולקסווגן טאייגו עם מנוע 1 ליטר עולה 158 אלף שקל ואילו לגרסת ה־1.5 ליטר בה נסענו מוצמד תג מחיר של 175 אלף שקל. זה לא מחיר עממי ויש כאן החמצה כי בטווח המחיר הזה אפשר למצוא כלים יותר גדולים ומרווחים יותר. אפילו דגמים ממשפחת פולקסווגן המורחבת, כמו סיאט אטקה למשל, שמצוידת באותו מנוע... וזה חבל כי הטאייגו היא אחת המכוניות הטובות ביותר בקבוצה שלה. מ־0 ל־100 קמ"ש

חלק מהמתחרות

יאריס קרוס הייבריד

לגרסה הבכירה של יאריס קרוס הנעה ההיברדית עם 150 כ"ס וצריכה של מעל 20 ק"מ לליטר. תא הנוסעים איכותי ותא המטען גדול. מחירה 162 אלף שקל

 יאריס קרוס הייבריד / צילום: יח''צ

ניסאן ג'וק הייבריד

עבור 164 אלף שקל מציעה הגרסה הבכירה של ניסן ג'וק הנעה היברידית עם 143 כ"ס וצריכת דלק מרשימה. העיצוב ספורטיבי ותא נוסעים מרווח יחסית ושופע טכנולוגיות מתקדמות

 ניסאן ג'וק הייבריד / צילום: יח''צ