בניגוד לדיווחים: יצוא הנשק הגרמני לישראל זינק בחודשים האחרונים

לפי נתונים חדשים שהתפרסמו בגרמניה, היצוא הביטחוני במדינה לישראל זינק בחדות • בשלושת החודשים האחרונים אושר יצוא בשווי של כ-94 מיליון אירו • ברקע פרסום הנתונים: טענות לאמברגו נשק שקט של גרמניה על ישראל

קנצלר גרמניה אולף שולץ מבקר בפס ייצור עתידי של תותחים / צילום: ap, Fabian Bimmer
קנצלר גרמניה אולף שולץ מבקר בפס ייצור עתידי של תותחים / צילום: ap, Fabian Bimmer

בניגוד לדיווחים על כך שגרמניה הטילה אמברגו נשק שקט על ישראל, נתונים חדשים מראים כי היצוא הביטחוני הגרמני דווקא זינק בחדות בחודשים האחרונים. לפי נתוני משרד החוץ הגרמני, רק בשלושת החודשים האחרונים (מאז תחילת אוגוסט) אישרה גרמניה יצוא ביטחוני לישראל בשווי של כ-94 מיליון אירו (כ-102 מיליון דולר).

הפגזים מתעכבים: מה עובר על יחסי גרמניה-ישראל?
עסקת הענק של משרד הביטחון: רכש מערכות לייזר בכ-2 מיליארד שקל

הנתונים מאששים את דבריו של קנצלר גרמניה אולף שולץ במהלך דיון בפרלמנט לפני שלושה שבועות, שהטענות לאמברגו הן האשמות שווא. "גרמניה לא החליטה שלא לספק נשק, סיפקנו נשק ונספק נשק לישראל... זוהי הגישה של הממשלה הפדרלית. קיבלנו החלטות בממשלה שיבטיחו שיהיו משלוחי נשק נוספים בזמן הקרוב, ואז תיווכחו שהיו אלה האשמות שווא".

שולץ אמר את הדברים בתגובה להאשמות מצד האופוזיציה השמרנית בנוגע לכפל-לשון בנוגע למחויבות של הממשלה לסיוע לישראל. ההאשמות התבססו על דיווחים חלקיים בכלי תקשורת שונים בנוגע להיקף היצוא. כעת מתברר כי הממשלה הגרמנית הגבירה באופן משמעותי את קצב אישורי היצוא הביטחוני לישראל כבר מתחילת אוגוסט. לפי הערכות, היצוא הביטחוני הגרמני השנה לישראל יעקוף את זה שנרשם ב-2022 (32 מיליון אירו) וב-2021 (88 מיליון אירו). עם זאת, 2023 עדיין נשארת כשנת השיא ליצוא הביטחוני הגרמני לישראל, בהיקף של כ-360 מיליון אירו, רובו אחרי התקפת הטרור של ה-7 באוקטובר.

חברת פרלמנט כינתה את הנתונים "מבישים"

הנתונים הנוכחיים התפרסמו בתגובה לשאילתה של חברת פרלמנט ממפלגת השמאל הרדיקלי החדשה BSW (ברית שרה ווגנקנכט). המפלגה מתנגדת בחריפות ליצוא נשק גרמני לישראל, וחברת הפרלמנט כינתה את הנתונים "מבישים". כמה עתירות שהוגשו בערכאות שונות בגרמניה, בדרישה להפסיק את יצוא הנשק מחשש שהוא משמש את ישראל ב"מעבר על החוק הבינלאומי" בעזה, נדחו מתחילת השנה. זאת, בעוד מדינות אחרות, כמו איטליה, ספרד ובלגיה הודיעו באופן וולונטרי על אמברגו נשק מוחלט. בריטניה הודיעה אף היא על אמברגו חלקי.

גורמים ישראלים אמרו לגלובס בסתיו האחרון כי אכן ישנו עיכוב באישורי היצוא, וכי הדבר נובע ממחלוקת פנימית בתוך הממשלה הגרמנית, בין משרד החוץ המוביל קו ביקורתי כלפי ישראל, למשרד הקנצלר המוביל קו תומך יותר. גם משרד הכלכלה, בראשות רוברט האבק, נחשב לידידותי יחסית כלפי ישראל. נציגי המשרדים הללו חברים בוועדה הסודית המאשרת יצוא ביטחוני גרמני. בין היתר, ישראל ביקשה אלפי פגזים מדויקים תוצרת חברת "ריינמטאל" הגרמנית, וייתכן כי הנתונים החדשים שפורסמו כוללים גם אותם.

בתשובה לשאילתה לא נמסר מהו הציוד הביטחוני שגרמניה אישרה למכור לישראל במסגרת אותם 94 מיליון אירו. גם לא ידוע מה האחוז מתוך סכום זה שמוגדר כנשק התקפי. בעקבות העובדה כי הנושא כיכב בכותרות, סקר שפורסם במגזין שטרן בשבוע שעבר העלה כי 60% מהציבור הגרמני מתנגד לחימוש ישראל בנשק גרמני, לעומת 39% התומכים במהלך.