המנהיג שחומק מסכסוך עם ישראל אבל ברגע האמת יתייצב לצד איראן

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● מכון מחקר לבנוני אחרי התקיפה הישראלית: "איראן מתקשה להגן על שטחה"
● איראן הודיעה כי תגדיל את תקציב הביטחון שלה ב-200% 

1למה חיזבאללה בחר מחליף לנסראללה דווקא עכשיו?

"מהן ההשלכות של בחירתו של השייח' נעים קאסם למזכ"ל חיזבאללה בזמן זה? ומה תהיה ההשפעה על מצב הארגון ועל דרכי העימות עם האויב הישראלי בשלב הבא?" אלה שאלות שעלו בכתבה שפורסמה הבוקר באל ג'מהורייה הלבנוני. "בעוד חלקים במדינה ומחוצה לה התכוננו לעידן שלאחר חיזבאללה, הארגון הפתיע רבים כשהכריז כי מועצת השורא בחרה בשייח' נעים קאסם כמזכ"ל לרשת את סייד חסן נסראללה". נכתב כי "על רקע התקפות ישראליות מתמשכות שמטרתן להחליש את הארגון, הבחירה בקאסם לקחת על עצמו את התפקיד הזה לאור איומים וסכנות כאלה הייתה רחוקה מלהיות פשוטה או שגרתית. מינוי קאסם למזכ"ל חיוני לחיזוק חיזבאללה, אך כרוך גם בסיכון שהוא בחר להתמודד איתו. הוא מבין כי נטילת תפקיד זה תגביר את ניסיונות ההתמקדות בו, כפי שעולה מהאיום המיידי של שר הביטחון הישראלי יואב גלנט בעקבות ההודעה על בחירתו".

נכתב כי "העיתוי של בחירתו של קאסם למזכ"ל הוא משמעותי, שכן הוא שולח מסר של התרסה לישראל ובעלות בריתה, המאותת כי 'חיזבאללה נותר חזק, התגבר על ההלם וחזרה לכוחו'. חיזבאללה יכול היה לנהל את המלחמה תחת סגן המזכ"ל ולהמתין עד לאחר הסכסוך כדי לבחור מנהיג חדש. במקום זאת, הוא בחר להשלים את המעבר הזה במהלך הקרב, והפך את בחירתו של קאסם לכלי התנגדות ותגובה לניסיונות ישראלים לפרק את הארגון". נכתב גם כי "אינדיקציה נוספת היא שמערכת הפיקוד והבקרה של הארגון חזר לאפקטיביות, במיוחד מאחר שהמנגנון לבחירת מזכ"ל חדש מצריך מידה מסוימת של תקשורת והתייעצות בין חברי מועצת השורא". בחירתו של קאסם למזכ"ל גם "תגביר את המורל ותחזק את המבצעים בשדה הקרב נגד ישראל, למרות שלסכסוך יש קצב משלו".

מתוך אל ג'מהורייה, מאת אימד מרמל. לקריאת הכתבה המלאה. 

2סוריה מפחדת להרגיז את ישראל, ולא יכולה לסרב לאיראן

"בסוף השבוע האחרון הפציצו יותר מ-100 מטוסי קרב ישראלים מטרות באיראן. אבל לגל הראשון של הטייסים הישראלים היה יעד אחר: מטרתם הייתה להשבית מערכות הגנה אווירית ומכ"ם בסוריה שעשויות לשמש כדי להזהיר את איראן מפני תקיפות אוויריות ישראליות", נכתב בכתבה שפורסמה באתר החדשות DW שכותרתה: "הדיקטטור של סוריה לכוד בין איראן לישראל".

שאר המטוסים הישראליים ביצעו אז את התקיפה על מטרות איראניות בשני גלים נוספים, ועברו דרך סוריה ועיראק, נכתב. האחרונה התלוננה בפני האו"ם על כך שישראל הפרה את המרחב האווירי העיראקי כדי לבצע הפצצות. מדינות סמוכות אחרות, בהן ירדן וסעודיה, מיהרו לספר לעולם שהמטוסים הישראליים בהחלט לא עברו את שטחן. אך "לאחר אירועי סוף השבוע, ייתכן שממשלת סוריה, בראשות בשאר אסד, נמצאת תחת הכי הרבה לחץ. הימים הקרובים 'עשויים להיות המאתגרים ביותר עבור משטר אסד', אמרה אווה קולוריוטיס, מומחית למזרח התיכון בלונדון. 'סוריה לכודה בין בעלת ברית איראנית, שנאלצת להשתמש בכל משאביה כדי להגן על האינטרסים שלה, לבין ממשלה ישראלית שמטרתה לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון, במיוחד את ההשפעה האיראנית'".

הוזכר כי סוריה, תחת משפחת אסד הסמכותנית, "הייתה בעלת בריתה הערבית הקרובה ביותר של איראן מאז שנות ה-80", וגם "סייעה לתמיכה הצבאית של איראן בחיזבאללה עם הקמתו לראשונה. במהלך השנים הפכה סוריה לצינור להעברת נשק ומשאבים אחרים עבור איראן ובעלות בריתה", נכתב. אך למרות הבריתות הללו, "המשטר של סוריה שמר על שקט יחסי לאחר התנקשות ישראל בהנהגת חיזבאללה, התקפות אוויריות ישראליות על מה שלדברי ישראל הן מטרות חיזבאללה בלבנון, ולאחרונה פלישה ישראלית לדרום לבנון כדי להילחם בחיזבאללה בשטח". כשישראל פלשה ללבנון ב-2006, אסד היה הרבה יותר גלוי. כעת, נכתב כי מומחים מתארים את אסד כשקט 'באופן מפתיע' ואף שקט 'באופן מסתורי'.

עוד צוין כי ישראל גם מפציצה בקביעות את מה שלטענתה הם יעדים הקשורים לחיזבאללה בתוך סוריה. "היסטורית, סוריה טיפחה סוג של איזון עם ישראל, שאיתה היא חולקת גבול. אפילו כשמשפחת אסד התחברה לאיראן, ממשלות סוריה ניסו להתרחק מצרות עם ישראל. אסד גם יודע שהמעורבות עמוקה בסכסוך כעת 'תגרום לפעולה ישראלית שעלולה להחליש באופן מכריע את יכולתו של הצבא להגן על אחיזתה של דמשק בשלטון', כתבה מוקדם יותר השנה קבוצת 'סופן', חברת ייעוץ ביטחוני אמריקאי".

ואם משטרו של אסד נחלש, "זה מאפשר לכוחות האנטי-ממשלתיים הזדמנות להילחם שוב. כך שלדעתי 'בראש ובראשונה מדובר בשימור עצמי', אמר ל-DW עמית יועץ בתוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה בצוות החשיבה הבריטי Chatham House". נכתב כי איראן התעקשה שאסד ישאיר את נתיב האספקה ​​לחיזבאללה פתוח, לדבריו. "ברור שאיראן ניסתה לדרוש יותר מאסד", אמר. "אבל אסד מתחמק בעקביות, ויש דיווחים מעורבים על המתיחות שזה גורם".

"קולוריוטיס מאמינה שכדי לפייס את ישראל, אסד עצר הפגנות פרו-חיזבאללה ומשך את הכוחות הסוריים בחזרה מהגולן, והחליף אותם בכוחות רוסים. כדי לרצות את איראן, הוא שלח חיילים סורים לחאלב ואידליב כדי לשחרר את לוחמי חיזבאללה לעבור ללבנון וגם סיפק להם נשק, היא ציינה". לגבי הצעדים הבאים של סוריה, נכתב כי עד כה, "איראן לא ביקשה מאסד לאפשר לה להילחם בישראל דרך הגולן. 'טהרן לא תקבל את ההחלטה המסוכנת הזו, אלא אם היא תעמוד בפני איום על הביטחון הלאומי שלה, כמו התמקדות בתוכנית הגרעין שלה', אמרה קולוריוטיס. אבל אם זה יגיע לזה, לאסד לא תהיה ברירה אלא לעשות כפי שאיראן אומרת לו, היא הוסיפה".

מתוך אתר החדשות DW, מאת קת'רין שאער. לקריאת הכתבה המלאה. 

3לאיראן יש מעט אפשרויות תגובה לישראל, ואף אחת מהן לא טובה

"האפשרויות של איראן לאחר התקיפה של ישראל, ומדוע אף אחת מהן אינה טובה", נכתב בכותרת של כתבה שפורסמה באל ערבייה ניוז הסעודי. "אחת ההשלכות של מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שעוררה את המלחמה בעזה ומתחים נוספים ברחבי המזרח התיכון, הייתה היחלשות ניכרת של ההרתעה האיראנית. תוך פחות משנה התנקשה ישראל בכמה מפקדים בכירים בחיל משמרות המהפכה האיסלאמית (IRGC), תקפה אתר דיפלומטי איראני, התנקשה במנהיג חמאס איסמעיל הנייה כשהיה בבירת איראן, והרגה את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, דמות נערצת בקרב תומכי המשטר האיראני, שחלקם ראו בו מועמד למנהיג העליון הבא של איראן. בשבת, איראן ספגה נסיגה רצינית נוספת כשהסכסוך הגיע לאדמתה - תרחיש שטהרן ביקשה להימנע ממנו זמן רב".

כעת, "האפשרויות של איראן להגיב הן מעטות, ואף אחת מהן אינה טובה, אומרים אנליסטים. הבחירה שלא להגיב עלולה להחליש עוד יותר את ההרתעה והאמינות של איראן ועלולה לעודד התקפות ישראליות נוספות בהמשך הקו". מנגד, "אם טהרן תבחר לפגוע בישראל בפעם השלישית, היא מסתכנת בתגובה ישראלית חזקה יותר, שעלולה להתמקד בתשתיות קריטיות, כמו מתקני אנרגיה או אתרי גרעין. ההגנה האווירית של איראן, שכבר נחלשה בעקבות התקיפות בשבת, משאירה אותה פגיעה יותר להתקפות ישראליות".

עוד נכתב כי "דרך ביניים לאיראן עשויה להיות כרוכה בתגובה 'מצומצמת ובעיקר סמלית', אולי באמצעות שלוחותיה האזוריות, כדי לנסות 'לשמור על מראית עין של הרתעה מבלי לעורר הסלמה', הציע גרגורי ברו, אנליסט בכיר ב-Eurasia Group. עם זאת, אפילו תגובה איראנית מוגבלת מסכנת בתקיפות ישראליות נוספות. איראן עלולה להסלים בעקיפין על ידי קידום תוכנית הגרעין שלה או שינוי דוקטרינת הגרעין שלה, צעד שגורמים איראנים איימו איתו בעבר. עם זאת, פעולות כאלה עלולות לעורר תגובות חזקות מישראל ואולי גם מארה"ב, שתיהן מתנגדות נחרצות להשגת נשק גרעיני על ידי איראן. איראן יכולה גם לבחור לחזור על מה שעשתה בעקבות הריגתו של הנייה: להבטיח תגמול אך לא לנקוט בשום פעולה. עם זאת, גישה זו לא עבדה טוב עבור טהרן, שכן ישראל המשיכה להתנקש בנסראללה ובנילפורושאן זמן קצר לאחר מכן, כשהיא כופה על איראן להגיב ובכך החלה את מעגל ההסלמה הנוכחי".

מתוך אל ערבייה ניוז הסעודי, מאת יגהוב פאזלי. לקריאת הכתבה המלאה.

4ההשפעה של איפא״ק על הממשל האמריקאי

"ב-16 ביוני, בזמן שבנימין נתניהו המשיך בהתרסה ארוכת השנים שלו נגד ג'ו ביידן על המלחמה בעזה, הגיעו שמונה חברי בית הנבחרים האמריקאי ושני אנשי צוות למלון קמפינסקי המפואר בתל אביב לארבעה ימים של טבילה בפוליטיקה הישראלית", נכתב בפוליטיקו בכתבה שכותרתה: "איפא״ק שילמה למאות מחוקקים לבקר בישראל - כדי להגדיל את התמיכה בממשלת הימין הקיצוני שלה". המחוקקים "סיירו ברחבי המדינה ונפגשו עם שורת דוברים שמיושרת במידה רבה עם דעותיו השמרניות של ממשלת ישראל - כולל נתניהו עצמו. את המסע, כמו מאות אחרים בעשור האחרון, אירחה הזרוע ללא מטרות רווח של הוועדה האמריקאית לענייני ציבור. איפא״ק, המכנה את עצמה 'הלובי הפרו-ישראלי של אמריקה', היא אחד מארגוני הלוביסטים המשפיעים ביותר בארה"ב ומקדמת את סדר היום של ממשלת ישראל".

לאחר הפסקה של חמישה חודשים שלאחר ה-7 באוקטובר, "התחדשו נסיעות איפא"ק השנה בקצב מהיר, כאשר 71 נציגים מבית הנבחרים וצוות נוסף השתתפו בשמונה נסיעות שהתקיימו בין מרץ לתחילת ספטמבר. מעט יותר רפובליקנים נסעו עם הזרוע של איפא"ק בתקופה זו מאשר הדמוקרטים", נכתב.

כעת, "כשמחוקקים עומדים בפני לחץ בנוגע לסיוע לארה"ב, החברים משתמשים בתובנות שהושגו מנסיעותיהם כדי לבסס את עמדותיהם. גלן אייבי (דמוקרט המייצג את מדינת מרילנד), שהשתתף בשני טיולי איפא״ק מאז ספטמבר 2023 וקיבל תמיכה בהוצאות עצמאיות של 6 מיליון דולר מאיפא"ק במהלך מסע הקונגרס הראשון שלו ב-2022, ציין כי זמנו בישראל היה בעל ערך להבנת חשיבות השותפות בין ארה"ב לישראל. בטיול ביוני, למשל, אמר אייבי שהרגעים החזקים ביותר שהוא חווה היו מפגש עם משפחות של חטופים וביקור במיקום של פסטיבל נובה".

נכתב כי בעוד שאיפא"ק ידועה בנתינת חסות לנסיעות מחוקקים ועוזריהם לישראל כדי לחזק תמיכה במדינה היהודית, ההיקף המלא של המסע הזה לא היה ברור עד כה. "ניתוח חדש של אלפי רשומות מראה כי בעיקר הודות לזרוע העמותות של איפא"ק, ישראל היא היעד המוביל לנסיעות חוץ בחסות פרטית על ידי חברי בית הנבחרים ועוזריהם. יותר מרבע מכ-4,100 נסיעות החוץ בחסות פרטית עליהן דיווחו מאז 2012 היו לישראל, כך עולה ממחקר של מרכז הווארד לעיתונות חוקרת באוניברסיטת מרילנד, המפרסם את ממצאיו בשיתוף עם פוליטיקו. מדובר ביותר נסיעות לישראל מאשר לכל צפון ודרום אמריקה ואפריקה גם יחד". צוין כי "המבקרים טוענים כי הנסיעות הותירו למחוקקים הבנה חד-צדדית של יחסי ארה"ב-ישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני - כזו שמחזקת את המדיניות הקשוחה של ממשלת ישראל הנוכחית. 'מי שממסגר את הדיון מנצח בדיון', אמר אנדי לוין (דמוקרט, נציג מישיגן לשעבר), פוליטיקאי יהודי פרוגרסיבי ומבקר של איפא"ק, שעזרה לתזמר את תבוסתו ב-2022".

מתוך פוליטיקו, מאת איידן היוג'ס, קייט קלי, דריל פרי. לקריאת הכתבה המלאה.