ניסיונות השכנוע נדחו: מאחורי ההחלטה הנורבגית לחסל את ההשקעות בבזק

חברת "בזק" ניסתה במשך כמה חודשים למנוע מקרן העושר הנורבגית לחסל את האחזקות בה, בנימוקים פוליטיים ועסקיים שבסופו של דבר לא התקבלו. כך נחשף בהחלטת הקרן שהתפרסמה השבוע, למכור אחזקות בסך 24 מיליון דולר בחברה (0.76% ממנה), "משיקולים אתיים" ובעקבות טענות לכך שהחברה "מסייעת לעבור על החוק הבינלאומי" על ידי השירותים שהיא מעניקה להתנחלויות ולצבא הישראלי.

ההתכתבות בין הצדדים, וגם פגישה עם נציגי החברה שהתקיימה לדברי הצד הנורבגי בסוף חודש מאי, עשויות להשתכפל בקרוב גם מול חברות ישראליות אחרות.

● המטבע שצנח לשפל של שנתיים מול הדולר, וההשלכות על השקל
● חדשות ההייטק | הישראלי שחשף רשת מימון טרור איראנית נחקר בארה"ב
● בנק אוף אמריקה וה־OECD מציגים תחזית צמיחה פסימית לישראל, עם כוכבית

לא הפעם הראשונה

הקרן הנורבגית מחזיקה עדיין במניות של 76 חברות ישראליות, בשווי כולל של קרוב ל־1.4 מיליארד דולר. שווייה של הקרן נכון לדוח הרבעוני האחרון שלה הוא כ־1.8 טריליון דולר, והיא שמה לה למטרה לנהל פורטופוליו השקעות אתי לפי קריטריונים של ועדה מיוחדת.

כבר בעבר חיסלה הקרן הנורבגית השקעות בחברות ישראליות כמו שפיר הנדסה, אשטרום, אלקטרה ודניה סיבוס בשל "המעורבות שלהן בבנייה מעבר לקו הירוק". בשנה החולפת עמדה הקרן תחת לחץ כבד מצד פוליטיקאים, ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת מקומיים "להחמיר" את הקריטריונים בנוגע לישראל, ומה שתרם לכך היתה החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בנוגע ל"אי־חוקיות של הכיבוש הישראלי" מעבר לקו הירוק.

החמרה זו, שהתקבלה באופן רשמי בקיץ, העלתה את האפשרות להפסיק את ההשקעה בחברות ביטחוניות אמריקאיות המספקות נשק לישראל, אך גם הרחיבה את הלגטימציה מהצד הנורבגי לפסול חברות ישראליות נוספות.

בהודעה מקיפה על ההחלטה למכור את האחזקות בבזק נכתב, כי מה שתרם לה היתה העובדה כי לבזק "אין כל כוונה להפסיק את אספקת שירותי התקשורת שלה להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית". לכן, נכתב, "ישנו סיכון בלתי־מקובל שהחברה תורמת או אחראית בעצמה להפרות משמעותיות של זכויות אדם במצב של עימות או מלחמה". הפרות אלו, לפי הקרן, הן סיבה להסטת השקעות.

הקרן פנתה לחברה הישראלית כבר בפברואר השנה, לפי סיכום ההחלטה שהתפרסם באתר הבנק המרכזי הנורבגי המנהל את הכספים. בזק הבהירה אז, בתגובה למכתב שנשלח אליה באותו החודש, כי היא "משתפת פעולה עם חברות התקשורת הפלסטיניות ומספקת שירותי טלקום 'לטובת כל האוכלוסייה החיה באזור C בגדה המערבית'". במכתב מציינת בזק כי היא מספקת שירותים נחוצים לתקשורת הנתונים ולטלפוניה ברחבי אזור C ולטובת האוכלוסייה הפלסטינית, וציינה כי היתה בשנים האחרונות עלייה משמעותית בנפח התקשורת באזור.

 בניין בזק / צילום: חן כליפה לוי צילומי אוויר

במאי 2024, לפי הודעת הקרן, אף נפגשו נציגי החברה הישראלית עם נציגי קרן העושר, במטרה לדחות את רוע הגזירה. הדבר היה "אחרי שהוצגה להם (בזק) טיוטת החלטה הקובעת כי יש להסיט את ההשקעות מהחברה". בפגישה, שהתקיימה ב־30 במאי 2024, הבהירה בזק כי היא אמנם מספקת שירות להתנחלויות אך לא למאחזים לא־חוקיים, כי היא פועלת מכוח הסכמי אוסלו וכי היא משרתת בצורה שווה את הישראלים ואת הפלסטינים באזורי C. "החברה גם הבהירה כי היא חברה פרטית לחלוטין, ללא כל בעלות ממשלתית וכי היא אינה 'ידה הארוכה' של הרשויות הישראליות", נכתב בסיכום ההחלטה.

למאמץ הישראלי התווסף מכתב שנשלח ביוני האחרון, בו כתבה בזק כי היא פועלת באופן ישיר כחלק מסעיף 36 לנספח השלישי של הסכמי אוסלו, שקובע כי "שירותי התקשורת באזור C להתנחלויות ולבסיסים צבאיים... יהיו באחריות הצד הישראלי". היא גם הבהירה כי יש לה "מחויבות חוקית" לספק שירותי תקשורת להתנחלויות וכי אין לה אפשרות להימנע מכך.

החמרת הקריטריונים

כל ההבהרות הללו לא הספיקו לוועדת האתיקה, שפסקה כי החברה, על ידי השירותים שהיא מעניקה לצבא הישראלי ולהתנחלויות, "מסייעת להפרת החוק הבינלאומי". היא אף קבעה כי תקשורת, בדומה לדרכים ולאספקת מים, הם חלק מ"התשתיות של הכיבוש הישראלי". היא גם פסלה את השימוש בהסכמי אוסלו ונתלתה בפרשנות של ה־ICJ לגבי אי־חוקיות הכיבוש הישראלי בשטחים כדי להבהיר מדוע חברת התקשורת פועלת בניגוד לדין הבינלאומי לכאורה.

"ועדת האתיקה מציינת את טענות החברה כי היא מספקת שירותי טלקום גם לאזורים פלסטיניים בגדה המערבית", נכתב בהודעה. "(אך), הוועדה אינה סבורה כי הדבר מפצה על העובדה כי החברה, באמצעות נוכחות פיזית והקצאת שירותי טלקום להתנחלויות ישראליות, מסייעת לניהול השוטף ולהתרחבות של אותן התנחלויות, שאינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי. בכך שהיא לוקחת חלק בפעילות זו, החברה עצמה מסייעת להפרת החוק הבינלאומי".

עד כה, אנליסטים העריכו כי ההחלטה בקיץ לגבי החמרת הקריטריונים להשקעה מצד קרן העושר - המחזיקה ב־1.5% ממניות כל החברות הנסחרות בבורסות ברחבי העולם - תהיה בעלת השפעה בעיקר על תאגידים אמריקאים המספקים נשק לישראל. במיוחד על הכוונת ניצבו ג'נרל אלקטריק וג'נרל דיינמיקס, כמו גם חברת RTX, האחראית לייצור טילים בחטיבת Raytheon. הקרן כבר חיסלה את השקעותיה ברוב החברות הקשורות לביטחון ולנשק בשנים האחרונות משיקולים אתיים. כעת מתברר כי ההחלטה שימשה בסיס לחיסול ההשקעה בבזק.

בחינה מחדש?

ההחלטה מעלה חשש לגבי גורל האחזקות הנותרות של הקרן בחברות ישראליות. לפני כשנתיים דווח כי ועדת האתיקה של הקרן דנה גם במכירת כל השקעותיה בבנקים ובמוסדות פיננסיים ישראלים, בשל המעורבות האפשרית שלהם בפעילות מעבר לקו הירוק. עם זאת, לאחר בחינה שנמשכה כחצי שנה, לפי הדיווחים, החליטו ועדת האתיקה והקרן כי בשלב זה כי אין בסיס להחלטה שכזו. כעת, כאמור ייתכן והקריטריונים החדשים, כמו גם פסיקת ה־ICJ, ישמשו לבחינה מחדש של ההשקעות.

בין האחזקות המרכזיות של הקרן בישראל, נכון ל־30 ביוני 2024: טבע (575 מיליון דולר), נייס (127 מיליון דולר), בנק הפועלים (121 מיליון דולר), ICL (100 מיליון דולר) בנק מזרחי־טפחות (60 מיליון דולר), וכן בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, הפניקס, אנלייט אנרגיה מתחדשת ועוד.

מבזק נמסר: "אין תגובה".