למרות לוח הזמנים הדוחק: נדחתה ברגע האחרון ההצבעה במליאת הכנסת על תקציב המדינה החדש לשנת 2025. התקציב תוכנן לעלות היום (שני) לאישור הח"כים בקריאה ראשונה, ובשעות הצהריים עוד נערכו לכך באוצר. גורמי המקצוע באוצר לא עודכנו על הדחייה. המועד המתוכנן החדש להצבעה: תחילת השבוע הבא.
● העוול יתוקן: מילואימניקים עצמאים שנדרשו לשלם אלפי שקלים יזכו להחזר
● כמעט כולם פספסו את השנה המדהימה בוול סטריט. מי בית ההשקעות הישראלי שבכל זאת התקרב?
● נזק של מאות מיליוני שקלים: 8 נעצרו בחשד שסחרו באלפי תגי נכה
בלשכת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אומרים כי הדחייה הינה לבקשת יו"ר הקואליציה, אופיר כ"ץ, על רקע עומס החקיקה הקיים בכנסת. בשבועות אלה עסוקים בוועדת הכספים בהעברת חבילת גזרות המס של האוצר ל-2025, שהופרדה באופן חריג מהתקציב עצמו, וכן בפריצת תקציב 2024 והגדלתו רגע לפני סוף השנה.
התקציב הוגש לכנסת באיחור של יותר מחודש, ללא מרווח ביטחון רב לפני הדד-ליין. אם התקציב לא יאושר סופית עד סוף מרץ, על פי חוק הכנסת תתפזר והמדינה תיגרר לבחירות. בשל העיכובים שנרשמו עד כה, הצפי הוא לאישור התקציב לכל המוקדם בחצי השני של פברואר, וגם זה בתנאי שהתקציב לא ייכרך במאבקים אפשריים סביב חוק הגיוס. כך או כך, בתחילת השנה תתנהל המדינה לפי תקציב המשכי, שבו מותר לה לממשלה להוציא בכל חודש 1/12 מההוצאה השנתית בשנה הקודמת.
לאחר קבלת הרוב בכנסת יועבר התקציב לוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, שם עוד יתכנו שינויים בהרכבו, לפני ההצבעה הסופית במליאה.
מסגרת ההוצאה בתקציב הממשלה תעמוד על 619 מיליארד שקל, כולל "קופסה" של 10 מיליארד שקל שתיפתח במקרה של המשך המלחמה. מדובר בגידול חד של כ-105 מיליארד שקל לעומת תקציב 2024 שאושר לפני המלחמה, ומאז נפרץ והוגדל שלוש פעמים. עיקר התוספת היא להוצאות הביטחון, וכן לגידול בהוצאות הריבית שמשלמת המדינה על החוב. מסגרת הגירעון תעמוד על 4.4% תוצר.
רוב גזירות המס מקודמות בכנסת בנפרד מהתקציב, כדי שיספיקו להיכנס לתוקף בזמן עד 1 בינואר. הן כוללות בין השאר: העלאת דמי ביטוח לאומי, גביית יום הבראה מתלוש השכר של כל עובד, הקפאת ריווח מדרגות מס הכנסה והעלאת שווי נקודות זיכוי מס, הקפאת השכר במגזר הציבורי, העלאת מס יסף והטלת מס חדש על רווחים כלואים בחברות.
תקציב משרד ראש הממשלה גדל ב-600 מיליון שקל
בחינה של הרכב התקציב החדש מגלה שינויים מעניינים בהשוואה להצעת התקציב המקורית שעלתה לאישור הממשלה לפני כחודש. אחד מהם נרשם בסעיף תקציב משרד ראש הממשלה, שגדל בכ-600 מיליון שקל ביחס להצעת התקציב המקורית שהוגשה. תקציב זה כולל בתוכו מספר משרדים "קואליציוניים", שהצעת התקציב המקורית של האוצר ביקשה לסגור חלק מהם, ללא הצלחה.
בין המשרדים הללו נמצאים: משרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק, שיתוקצב ב-123 מיליון שקל; המשרד לשיתוף-פעולה אזורי בראשות השר דוד אמסלם, שיקבל 43 מיליון שקל; משרד המורשת בראשות השר עמיחי אליהו עם 71 מיליון שקל, משרד התפוצות בראשות השר עמיחי שיקלי, לו הוקצו 46 מיליון שקל; משרד ירושלים ומסורת בראשות השר מאיר פרוש, עם 28 מיליון שקל; והמשרד לשוויון חברתי בראשות השרה מאי גולן, שתקציבו יעמוד על 120 מיליון שקל.
המספרים האלה עוד צפויים לגדול במסגרת הקצאת הכספים הקואליציוניים. פירוט חלוקת כספים אלה שמקורם בהסכמים פוליטיים, עדיין נמצא בעבודה בין האוצר לקואליציה. סעיף "עתודה להסכמים קואליציוניים" בתקציב זינק ל-293 מיליון שקל, פי שלושה מתקציב 2024, ללא הסבר לאן מיועדים הכספים. סך הכספים הקואליציוניים בתקציב צפוי להגיע לכ-5.4 מיליארד שקל, נתון שמשקף שמירה על הקיים וללא קיצוץ בקופות הקטנות של הפוליטיקאים, בשעה שיתר התקציב מתאפיין בגזירות על הציבור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
