אודות מדור הפקולטה
מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה
אודות הכותבת
ד"ר רוית כהן מיתר היא חברת סגל בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, מרצה וחוקרת בתחום ההתנהגות הארגונית ומנהלת את מכון הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה; משנה למנכ"ל חברת תמורות.
בזמנים שבהם משברים גלובליים מכים בנו חדשות לבקרים, היכולת להתמודד עם שינויים מתמידים הפכה לכישור הישרדותי. כשלכל זה מתווסף משבר לאומי מתמשך, רבים מוצאים את עצמם במצב של שחיקה מצטברת. אך בתוך המציאות המאתגרת הזאת יש ארגונים ועובדים שמצליחים לא רק לשרוד, אלא אף לצמוח ולהתפתח.
● הפקולטה | מלחמה, מגפה או משבר כלכלי: אלה חמשת העקרונות שמסייעים למנהלים להפוך זמנים קשים להזדמנות לצמיחה
● הפקולטה | לא סידרתן את הבית לפני הזום? ייתכן שהתדמית המקצועית שלכן דווקא תתחזק
● הפקולטה | משוק הדגים בהודו ועד הנדל"ן בישראל: כך נגישות המידע לציבור משפיעה על המחירים
מה גורם לחלק מהעובדים להישאר יציבים ומתפקדים גם כשהכול מסביב קורס? מדוע ארגונים מסוימים מצליחים לצמוח דווקא בתקופות קשות? מחקר חדש שערכנו לאחרונה בפקולטה לניהול, בראשות פרופ' אבי כרמלי, זיהה שלושה משאבים קריטיים שמרכיבים יחד את המתכון להצלחה בעידן של משברים מתמשכים.
שלושת המשאבים הקריטיים
המשאב הראשון הוא קוגניטיבי - היכולת לראות כל אתגר כהזדמנות ללמידה. זה נשמע כמו קלישאה, אבל המחקר מראה שההבדל דרמטי: בעוד רוב האנשים רואים במשבר איום, העובדים המצליחים ביותר מפתחים גישה שונה לחלוטין.
דוגמה מובהקת יש במחקרה פורץ הדרך של פרופ' קרול דואק מסטנפורד. היא גילתה שתלמידים שראו בכישלון הזדמנות ללמידה ולא סימן לחוסר יכולת הצליחו פי שניים בטווח הארוך. מחקר המשך של פרופ' פיאויי ג'או מאוניברסיטת בייג'ינג ווייוויי בו מהמכון הטכנולוגי של אילינוי הראה שארגונים המשקיעים בלמידה, פורמלית (הכשרות וקורסים) ובלתי פורמלית (למידה מניסיון), מצליחים להתאושש מהר יותר ממשברים ואף לזהות הזדמנויות חדשות.
ד''ר רוית כהן מיתר. הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב, / צילום: יח''צ
המשאב השני הוא ההתמדה והנחישות - היכולת להמשיך ולחתור למטרה גם כשקשה. ממצאי המחקר שלנו על חשיבות ההתמדה מתכתבים עם מחקר מרתק שנערך באקדמיה הצבאית המובילה בארה"ב, ווסט פוינט. שם גילתה החוקרת פרופ' אנג'לה דקוורת ממצא מפתיע: המנבא החזק ביותר להצלחה בתוכנית האימונים הקשוחה לא היה כושר גופני או כישורי מנהיגות, אלא היכולת להתמיד במטרות ארוכות טווח.
הבשורה הטובה? התמדה היא יכולת נרכשת. מחקר מ-2020 של ד"ר פול מליק Sirmaur ושותפיו הראה שארגונים המטפחים תרבות של למידה מתמדת ומציבים יעדים ברורים מצליחים להגביר משמעותית את יכולת ההתמדה של עובדיהם ולשפר את ביצועיהם לאורך זמן.
המשאב השלישי שזיהינו הוא חברתי - הקשר בין למידה, התמדה וחוסן מתחזק משמעותית כשעובדים נמצאים בסביבה של יחסים וקשרי עבודה קרובים ואיכותיים. סביבה של תמיכה הדדית מטפחת ומעצימה אותם ויוצרת תחושה שהם לא לבד. ממצא זה מתחזק במחקר מקיף בהובלת פרופ' מולי להד, שנמשך 30 שנה ועקב אחר אלפי נבדקים במגוון תחומים ומקומות בעולם. המחקר הראה שאנשים עם רשת תמיכה חברתית חזקה מתאוששים מהר יותר ממשברים ומפתחים עמידות גבוהה יותר לאורך זמן.
הממצאים קיבלו משנה תוקף במחקרים עדכניים מאוקראינה, שם נמצא שהלכידות החברתית הייתה גורם מכריע בשמירה על התפקוד הלאומי תחת אש. מחקר נוסף של פרופ' אבי כרמלי הראה שיחסי עבודה איכותיים לא רק מחזקים את היכולת ללמוד ולפתור בעיות, אלא גם מגבירים משמעותית את היכולת להתמודד עם משברים ארוכי טווח.
המדריך המעשי
בעידן של אי-ודאות מתמשכת היכולת להתמודד עם משברים ארוכי טווח היא המטבע החשוב ביותר. הבשורה הטובה היא שאפשר לפתח אותה. אז איך מיישמים את זה בשטח?
למנהלי משאבי אנוש:
עיצוב רשתות חברתיות ארגוניות - פתחו פלטפורמות דיגיטליות ופיזיות לאינטראקציות בלתי פורמליות בין עובדים ומחלקות. מחקרים מראים שרשתות כאלה מחזקות את תחושת השייכות ומגבירות שיתופי פעולה ספונטניים.
בניית תרבות של שיתוף - השקיעו בפעילויות המקדמות עבודת צוות וגיבוש חברתי. הן מפחיתות מתחים וקונפליקטים ומעלות את שביעות הרצון באופן משמעותי.
תוכניות הכשרה מקיפות - שלבו בין הכשרות מקצועיות לבין סדנאות לפיתוח כישורים בין-אישיים. המחקר מראה ששילוב זה מוביל לשיפור משמעותי ביכולת ההתמודדות עם משברים.
למנהלים ישירים:
מנטורינג אפקטיבי - הקדישו זמן קבוע למשוב בונה ותמיכה מקצועית. המחקר מראה שזה קריטי במיוחד עבור דורות ה-Y וה-Z, המדווחים על עלייה משמעותית במוטיבציה כשהם מקבלים משוב תכוף וחשוב.
יצירת סביבה בטוחה - סקרים ארגוניים שערכנו בארץ מצאו שני ציונים נמוכים במיוחד: היכולת להשפיע על דרגים מעליי והיכולת לשתף בכישלונות ובקשיים. לכן חשוב במיוחד לפתח ערוצי תקשורת שמאפשרים לעובדים להעלות רעיונות ולדבר בפתיחות על אתגרים. כפי שמצאה החוקרת איימי אדמונסון, ביטחון פסיכולוגי הוא מפתח לחדשנות וצמיחה ארגונית.
הקשבה פעילה - אמצו גישה של הקשבה ענווה, הכירו בעובדה שגם למנהל אין את כל התשובות, במיוחד בתקופות של אי-ודאות. מחקרים מראים שמנהלים המאמצים גישה זו מצליחים לבנות אמון רב יותר בצוותים שלהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.