באוצר שמים את משכירי הדירות במוקד הגזירות. אלה הצעדים המתוכננים

בחצות הלילה שבין שני לשלישי אושר תקציב המדינה לשנת 2025 בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ובתוכו מסתתרת רפורמה משמעותית במיסוי על הכנסות משכר דירה. מדובר בשני מהלכים דרמטיים שמקדם האוצר, שעשויים להשפיע על מאות אלפי משכירי דירות בישראל.

● פרשנות | הצמדת תקרת הפטור משכר דירה - המספרים המופרכים של האוצר 
● הגזירה שנדחתה ושווה לבעלי דירות יוקרה 400 מיליון שקל בשנה
●  העיר שבה מחירי הדירות קפצו ב-11% בשנה 

המהלך הראשון הוא שינוי מבני בתקרת הפטור ממס על הכנסות משכר דירה. כיום, התקרה עומדת על 5,654 שקלים בחודש, ומתעדכנת באופן אוטומטי בהתאם למדד המחירים לצרכן. נכון לקצב האינפלציה הנוכחי לנובמבר, התקרה הייתה אמורה לעלות ב-3.4% בשנה הקרובה - הגדלה של 200 שקל כמעט לטובת המשכירים. הטבה זו הייתה מכניסה לתוך הזכאות לפטור את מי שמשכיר דירה עד 5,846 שקל.

האוצר מבקש לבטל עדכון אוטומטי זה בשני שלבים: הראשון, שכבר אושר בוועדת הכספים, הוא הקפאת התקרה לשלוש שנים. הקדמת אישור ההקפאה נעשתה כדי להבטיח את כניסתה לתוקף בינואר 2025, בעוד שהתקציב עצמו צפוי להתעכב בחודש לפחות.

השלב השני, השנוי במחלוקת, הוא ביטול מוחלט של מנגנון העדכון האוטומטי. צעד זה כבר הופיע בהצעת התקציב האחרונה שהעלה האוצר לפני המלחמה, אך מאז נתקע על שולחן ועדת הכספים. כעת, במקביל להקפאה לשלוש שנים, הכניס האוצר את ההצעה לביטול מוחלט גם לספר התקציב של 2025. גורמים במשרד פועלים מול גפני בניסיון לשכנעו להעלות את הנושא לדיון במסגרת דיוני התקציב בשבועות הקרובים.

הטבת המס על הכנסות משכר דירה היא השביעית בגודלה, והיא הגיעה לשווי של 3 מיליארד שקל ב-2024 לפי נתוני האוצר. לולא הקפאת עדכון תקרת הפטור, היקף אובדן ההכנסות לקופת המדינה היה מטפס ל-3.2 מיליארד שקל בשנה הבאה.

חובת דיווח אוניברסלית

המהלך השני, שעשוי להשפיע על מספר גדול אף יותר של משכירים, הוא החלת חובת דיווח אוניברסלית על הכנסות משכר דירה. על פי נתוני האוצר, מדובר ביותר מ-300 אלף דירות בישראל שכיום נמצאות מתחת לרדאר של רשות המסים. המשמעות היא שגם בעלי דירות שהכנסתם נמוכה מתקרת הפטור יידרשו לדווח על הכנסותיהם משכר דירה.

תחזית הכלכלן הראשי באוצר מעריכה כי המהלך יניב למדינה הכנסות נוספות בהיקף של 40 מיליון שקל כבר ב-2025, עם גידול הדרגתי ל-60 מיליון שקל ב-2026, 90 מיליון שקל ב-2027, ועד 110 מיליון שקל ב-2028. התוספת נובעת מהערכת האוצר שחובת הדיווח החדשה תוביל לגביית מס מבעלי דירות שכבר כיום נמצאים מעל תקרת הפטור, אך נמנעים מדיווח ומתשלום המס בהיעדר חובת דיווח גורפת.

מדובר בשינוי משמעותי של כללי המשחק בשוק הדירות, והאוצר כנראה יקל בסופו של דבר על המעבר באמצעות תקופת הסתגלות של שנה או שנתיים, שבמהלכה לא יוטלו סנקציות על אי-דיווח. במקביל, מתוכנן קמפיין הסברה נרחב שיסביר למשכירים את חובותיהם החדשות, ואת אופן הדיווח הדיגיטלי לרשות המסים. העלייה ההדרגתית בהכנסות משקפת את הערכת האוצר כי יידרש זמן עד שכלל המשכירים החייבים במס יתחילו לדווח ולשלם את המס.

מאבק חוצה מחנות

המאבק בגזירות על משקיעי הדירות הכבדים חוצה מחנות בכנסת. רק השבוע ראינו דוגמה לכך כשגפני בירך על הסכמות נדירות בין הקואליציה לאופוזיציה בוועדת הכספים, לפיצול ודחיית חלק מתוכנית מס היסף על דירות להשקעה ודירות יוקרה.

 משה גפני, בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

גורמים באוצר מביעים אי-ודאות לגבי סיכויי העברת המהלך בתקציב הנוכחי, בעיקר נוכח התנגדותו העקבית של יו"ר ועדת הכספים גפני ועמדת חברים נוספים בוועדה. יתרה מכך, העובדה שהאוצר כבר השיג את ההקפאה לשלוש שנים עשויה להקטין את המוטיבציה שלו להיאבק בנחישות על ביטול מוחלט של המנגנון דווקא בסבב הנוכחי. ההערכה היא כי גם אם התוכנית תעבור כחלק מתקציב 2025, יידרשו התאמות משמעותיות בתהליך החקיקה, לרבות בקביעת המועד שבו תיכנס לתוקף.