שליטה בשדות נפט והנחת צינור גז: האינטרס הטורקי בסוריה מאיים לחמם את הגבול עם ישראל

טורקיה וארגוני המרד הסורי שבחסותה נערכים באזור הגבול בין המדינות לקראת פלישה לשטחים בשליטה כורדית, בעלי בריתה של ארה"ב. כך דווח בוול סטריט ג'ורנל.

● בארה"ב חוששים: טורקיה עלולה לפלוש לשטחי הכורדים בסוריה
● מה עומד מאחורי ההחלטה להחזיר את המונדיאל למפרץ הפרסי

הכוחות הנרחבים כוללים קומנדו וארטילריה וממוקדים באזור כובאני, עיר כורדית שמונה כ־200 אלף תושבים סמוך לגבול. אותן רוחות מלחמה נשבו גם לפני חמש שנים, אז יצא ארדואן למבצע קרקעי בצפון סוריה, אך בסופו של דבר נאלץ לבלום אותו בעקבות לחץ בינלאומי.

ההתפתחות החדשה צפויה לטלטל את כל המרחב, ועשויה אף להתגלגל להתנגשות טורקית־ישראלית ישירה. ארבע הערות על מפת האינטרסים הסבוכה במיוחד בסוריה.

המיעוט שמסוכן לארדואן

עוד טרם ההיערכות הטורקית התגברו חילופי האש בין המיליציה הכורדית "הכוחות הסורים הדמוקרטים" (SDF), לבין ארגוני המורדים היאת תחריר א־שאם והצבא הלאומי הסורי (SNA).

הטורקים לא מקבלים נוכחות כורדית צבאית על גבולותיהם, וכבר תקפו מהאוויר מצבורי אמצעי לחימה של צבא אסד שנפלו לידי ה־SDF. במקביל, אנקרה שלחה מסר דתי לאזור, בדמות תפילה שקיים ראש המודיעין הטורקי אברהים קאלין במסגד האומיי בדמשק.

התנהלות הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן נובעת גם משיקול חברתי פנים־טורקי. הכורדים הם העם הגדול ביותר בתבל ללא מדינה, והמיעוט הגדול ביותר בטורקיה. לפי הערכת מנהלת ההגירה הבריטית, כ־15 מיליון כורדים חיים בטורקיה, ומהווים כ־20% מהאוכלוסייה.

עם זאת, הם לא נהנים מזכויות מיעוט, בגלל שכאלו מגיעים לפי החוקה הטורקית רק ללא מוסלמים. בטורקיה שורר החשש כי אוטונומיה רשמית בצפון סוריה תגביר את השאיפות הבדלניות של חלק מהכורדים הטורקים. קל וחומר, כשב־20 השנים האחרונות גובלת טורקיה עם חבל כורדיסטן העיראקי האוטונומי, שמנהיגה משפחת ברזאני.

 חברי הכוחות הכורדים (SDF) מניפים את דגלם לאחר שכבשו את דיר אל־זור בסוריה / צילום: Reuters, Orhan Qereman

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מפנה זרקור לתחום שבו הכורדים עשויים לסייע לארדואן. נשיא טורקיה מחזר אחריהם בעזרת שותפו הקואליציוני, דבלט בחצ'לי, כשעל הפרק מגעים לשדל את מנהיג המחתרת הכורדית (PKK) עבדוללה אוג'לאן, שנמצא במאסר באי המבודד אימרלי, להכריז על הפסקת פעילות הטרור - ובתמורה לקבל חנינה.

"אם יש טורקי שלא אוהב כורדים", אמר בחצ'לי, "הוא לא טורקי". האמירה הזו לא נובעת מרצון לקדם את המיעוט הכורדי, אלא מצרכים פוליטיים. ארדואן מקדם שינויי חוקה שיאפשרו לו להתמודד על קדנציה שלישית. אולם, הוא צריך 400 מצביעים שאין לו בקואליציה, מתוך 600 חברי הפרלמנט. על כן, הוא וסביבתו מנסים לרתום את הכורדים. "ארדואן מקווה כי החלשת הכורדים הסורים תגרום למחתרת הכורדית להציג התפשרות משמעותית יותר בהליך ההידברות", מסבירה ד"ר לינדנשטראוס, "הוא זקוק לכך להכשרת הקרקע לריצה בפעם השלישית לנשיאות ב־2028".

מה רוצים בישראל?

ההתפתחות החדשה מגיעה לאחר שישראל נכנסה לשטח המפורז ברמת הגולן, ומעל הכל השתלטה על פסגת החרמון בצד הסורי, שגבוהה בכ־600 מטרים מהצד הישראלי. אותה פעילות נועדה להבטיח הגנה על היישובים הישראלים בקרבת הגבול מפני קבוצות מורדים קיצוניות.

ההשתלטות על פסגת החרמון עשויה להועיל לישראל בתחום המכ"מים, מול איום הטילים האיראניים שמגיעים מכיוון מזרח. "מכ"ם מתבסס על התקן אלקטרוני ששולח גלי רדאר, בתחומים של אורכי גל ארוכים מאוד. הגלים הללו מתפשטים במרחב וכשהם פוגעים בעצם, הם מוחזרים ממנו - כמו הד", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ומומחה לטכנולוגיות לייזרים, אלקטרואופטיקה וסנסורים.

מיקום המכ"ם על אזור גבוה חשוב לטובת מימוש ייעודו. "למכ"ם יש גלאי שקולט את ההחזר, ויכול לתרגם אותו למרחק. מיקומו חשוב כי צריך גל ישיר לעצם. ככל שנמצאים גבוה יותר - יש נקודת קו 'ראייה', והמרחק הקצר יותר עדיף אף הוא לזיהוי האיום".

מפקד פיקוד מרכז האמריקאי, הגנרל מייקל קורילה, ביקר ביום שלישי שעבר אצל הכורדים, עת ניהלו קרבות עם המורדים. הוא עבר בכמה בסיסים במרחב מזרח סוריה שבו שולטים SDF, ותוך יממה הגיע לישראל. על הפרק עמדה סוריה, תוך שארה"ב גיבתה את החלטת ישראל להיכנס לעומק שטח החיץ בגולן.

בארה"ב מבינים כי המצב בסוריה מהווה סוגיה כלל־אזורית, על אחת כמה וכמה כשכוחות אמריקאיים פרוסים במרחב: באזורים שבשליטת SDF במזרח סוריה, וגם בישראל שבה עדיין פרוסה סוללת THAAD שנועדה לתגבר את מערך ההגנה האווירית הישראלי מול האיום האיראני. אותה נוכחות כורדית במרחב עשויה גם להתחבר לאינטרסים הישראליים בבלימת הנוכחות האיראנית.

בעשור האחרון ישראל פעלה לקטוע את משלוחי האמל"ח האיראניים שעברו דרך סוריה לחיזבאללה. לאחר הפיכת הבזק נגד אסד, חיל האוויר הישראלי החל לבצע תקיפות נרחבות נגד מצבורי אמל"ח ויעדים צבאיים אסטרטגיים - כדי שאלו לא ישרתו את יורשי המשטר.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כי טורקיה מחליפה כעת את איראן ככוח אזורי: "איראן היא מדינת אויב, וטורקיה לא. עצם היחסים הדיפלומטיים עם אנקרה, עלולים להגביל את היכולת הישראלית לפעול בסוריה בשל הקווים האדומים ההדדיים.

"שר ההגנה הטורקי ישאר גולר אמר השבוע כי מדינתו מוכנה לשתף פעולה צבאית עם סוריה", אומר ד"ר כהן ינרוג'ק. "השפה הזו מוכרת מלוב, שם זו הייתה הכנה להתערבות צבאית טורקית, כולל משלוחי אמל"ח - כטב"מים ומשוריניים שהגיעו על ספינות. כעת, עם גבול משותף לסוריה, יהיה להם קל יותר".

האנרגיה מאחורי הקלעים

בהיבט הכלכלי, ארדואן זקוק לנפט - והרבה. 75% מתצרוכת האנרגיה של טורקיה מקורה במדינות אחרות. בספטמבר האחרון היא ייבאה 3.25 מיליון טונות נפט - 25% מרוסיה, כ־15% מעיראק וכ־6% מקזחסטן.

עבור אנקרה היעדר השליטה על מקורות נפט הוא קריטי, כי אירועים גיאו־פוליטיים עלולים להזניק את מחירי האנרגיה - ולהאיץ את האינפלציה במדינה שנעה בשנתיים האחרונות בין 38% ל־85%.

לכן, ארדואן מעוניין בהשפעה ישירה על שטחים אסטרטגיים ורוויים במשאבי טבע שעליהם חולשים הכורדים. כיום, הפקת הנפט בסוריה מוערכת בכ־85 אלף חביות ביום, כאשר כ־90% מתוכן מופקות בשטחים מזרחית לנהר הפרת - בשליטת SDF ובגיבוי האמריקאים.

בה בעת, באנקרה כבר פועלים בנוגע לחוסר העצמאות שלהם בגז הטבעי. קריסת משטר אסד הביאה את שר האנרגיה ומשאבי הטבע הטורקי, אלפרסלאן בייראקטר, להחזיר לדיון את האפשרות להקמת צינור הגז קטאר־טורקיה. "עבור סוריה שהשיגה אחדות ויציבות, למה לא?", השיב השר לשאלות עיתונאים טורקיים בנושא: "אם זה יתממש, המסלול חייב להיות מאובטח. זוהי שאיפתנו".

ספקית הגז המרכזית של טורקיה היא רוסיה, וארדואן שואף ליצור "משחק" אחר: אם התרגלנו שבשוק האנרגיה רק המפיקות מחזיקות ביד את "השאלטר", ארדואן פועל להפוך את טורקיה ל"האב" של הובלת אנרגיה. אנקרה מעוניינת לקבל כמה שיותר גז אל מערכת הצינורות שלה, וכך להפוך לשחקנית בקנה מידה בינלאומי.

 צבא ארה''ב מאבטח שדות נפט באזור צפון-מזרח סוריה, ב־2022 / צילום: ap, Baderkhan Ahmad

המיזם שמנסה בייראקטר להחיות עמד על הפרק זמן קצר לפני פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. "אנחנו מעוניינים להקים צינור גז מקטאר לטורקיה", אמר ב־2009 אמיר קטאר הקודם חאמד. אותו מיזם בהשקעה של 10 מיליארד דולר ובאורך 1,500 ק"מ, יועד לצאת משדה הגז הצפוני שבמפרץ הפרסי לערב הסעודית, ומשם דרך ירדן וסוריה לטורקיה, בעלת צנרת קיימת לאירופה. עם זאת, בשאר אסד התנגד למיזם.

לפני שטראמפ חוזר

חלון הזדמנויות יוצא דופן נפתח עבור טורקיה, כדי לקדם את שאיפותיה להפוך למעצמה באזור. איראן ספגה מכה אנושה במלחמה, על כלל שלוחותיה ובמיוחד חיזבאללה; רוסיה מפנה את מלוא הקשב למלחמתה באוקראינה; וארה"ב בתקופת מעבר עד לחזרת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן בחודש הבא. מזכיר המדינה הנוכחי אנתוני בלינקן הגיע לפני ימים ספורים לטורקיה בניסיון להבטיח רגיעה אבל ניכר כי מאמציו עלו בתוהו.

טראמפ התייחס למצב בסוריה ואמר, כי טורקיה "מחזיקה את המפתח" למתרחש במדינה. הוא ציין שהוא רואה באנקרה "כוח צבאי משמעותי", וכי השימוש של טורקיה במורדים הביא ל"השתלטות לא ידידותית, מבלי שחיים רבים אבדו. כרגע, בסוריה שוררת תקופה נטולת ודאות". הנשיא הנבחר ידוע בתפיסתו הבדלנית, לפיה האמריקאים לא נדרשים לשלוח כוחות עבור מלחמות של אחרים, מה שמעמיד בסימן שאלה את הגב לכורדים - שנובע בין השאר בשל סוגיית הנפט.

בסיכומו של דבר, עד שטראמפ יחל לעבוד מהחדר הסגלגל, טורקיה עלולה לפלוש לסוריה בכוחות גדולים - ולהשמיד את היכולות הצבאיות הכורדיות. פעולה שכזו תהפוך את סוריה באופן רשמי וסופי למדינת חסות טורקית, ותטלטל את כל מערכות האיזונים. עם זאת, בין כה וכה, ניכר כי ישראל תידרש למצוא את הדרך לחמם מחדש את יחסיה עם אנקרה - בניסיון להבטיח את האינטרסים שלה בשנים הקרובות.