המדינות האירופיות שמורידות את מספר ההרוגים בתאונות דרכים: איך הן עושות את זה?

מדינות רבות בעולם מצליחות להוכיח שתאונות דרכים אינן גזירות גורל, ושבעזרת תוכניות רחבות-היקף ניתן לצמצם את מספר הנפגעים ואף להעמיד יעדים שאפתניים וריאליים • מה כוללות התוכניות האלה, והאם יש סיכוי שמהלכים דומים ייושמו גם בישראל • כתבה רביעית בסדרה

תאונת דרכים בנורבגיה / צילום: Shutterstock
תאונת דרכים בנורבגיה / צילום: Shutterstock

מתחילת השבוע, כשפרסמנו את הכתבה הראשונה בסדרת הכתבות על תאונות הדרכים, ועד לבוקר יום חמישי, נוספו למניין ההרוגים ארבעה בני אדם, ומספרם הגיע ל-417, המספר השנתי הגבוה ביותר מאז שנת 2008, ו-2024 עדיין לא הסתיימה. שורת מהלכים, תוכניות ומסמכי מדיניות צוברים אבק במשרד התחבורה, בשעה שבשנים אלה התחולל במדינות רבות בעולם מהפך שמוכיח שלא מדובר בגזירת גורל, ושניתן להוריד בצעדים מוכרים וידועים את מספרם של ההרוגים בצורה דרמטית. כל שנה שבה מהלכים אלה לא מיושמים עולה במחיר דמים של הרוגים, והנזק השנתי למשק עומד על יותר מ-16 מיליארד שקל.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

דוח המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, שפורסם השנה, מלמד כי ב-2013-2023 מספר ההרוגים בישראל טיפס ב-17%, בעוד שהממוצע ב-27 מדינות OECD הצביע על ירידה של 16%. נתוני ישראל טובים יחסית מבחינת מספר ההרוגים ביחס לאוכלוסייה, משום שאוכלוסיית ישראל צעירה ביחס לאירופה וצעירים נוטים להיפגע פחות. גם במספר ההרוגים ביחס לנסועה ישראל במקום טוב יחסית, אך נסועה נמדדת באופן שונה במדינות שונות. בכל אופן, ישראל הרחק מאחורי המדינות המובילות ופוטנציאל השיפור עצום.

שבדיה: יעד שסחף את אירופה בשנות ה-90

בסוף שנות ה-90 הציגה שבדיה תוכנית לקידום בטיחות בדרכים, המכונה חזון אפס, ומתבססת על התפיסה שצריך להוריד את מספר ההרוגים והפצועים קשה לאפס. האחריות על צמצום מספר ההרוגים מוטלת לא רק על הנהגים, אלא על כל המעורבים בתכנון הכבישים, בתחזוקתם ובניהולם.

האיחוד האירופי אימץ את היעד, וכן את התוכנית, המבוססת על מודל המערכת הבטוחה, שמתבסס על שיפור מרכיבי מערכת התנועה באופן שיפחית את הסיכוי לתאונה, ושיגרום לכך שאם תתרחש תאונה - עוצמתה לא תוביל להיפגעות חמורה. גישות אלה מעבירות את האחריות מהקורבן למתכננים, ולקובעי המדיניות.

בינתיים הפכה שבדיה למובילה עולמית, ובעשור האחרון הורידה 12% ממניין ההרוגים, שעמד בשנה שעברה על 229 בני אדם. המדינה הורידה את מספר ההרוגים מ-27 ל-22 לכל מיליון אזרחים, והתייצבה במקום השני אחרי נורבגיה - גם במספר ההרוגים למיליון ק"מ נסועה (קילומטראז').

הניסיונות להעלות ארצה את התוכנית השבדית עלו בתוהו, למרות שהומלצו בדוחות שונים ובתוכניות מאז תחילת המילניום (הרחבה במוסף הנדל"ן של גלובס). דוח מבקר המדינה שפורסם השנה מציין כי במקטעי הכביש בשבדיה שבהם היו מותקנות מצלמות מהירות הופחתה מהירות הנסיעה ב-3.5 קמ"ש, והמדינה היא שיאנית העולם בהתקנתן: פרוסות בה 211 מצלמות לכל מיליון תושבים, וקנסות נשלחים לנהגים עד שבוע מיום ביצוע העבירה.

נורבגיה: המובילה שננזפה על ידי המועצה לבטיחות בדרכים

נורבגיה אימצה את חזון אפס הרוגים בשנת 2001, והיא מפרסמת תוכניות לאומיות מדי כמה שנים. בשנים 2018-2021 נקבעו 13 תחומי פעולה שבהם התוכנית מתמקדת. היא שמה דגש על התנגשויות חזיתיות, ונוקטת צעדים בנושא ענישה וזכאות לרישיון נהיגה.

מבקר המדינה מסביר שצעדי האכיפה התמקדו בשני תחומים עיקריים, שזוהו כתורמים בשיעור גבוה לתאונות הדרכים - מהירות מופרזת ונהיגה בשכרות. ננקטו הגברת השימוש במכמונות מהירות ניידות, מעבר לקנסות דיגיטליים על עבירות מהירות, שימוש אפקטיבי יותר במצלמות בטיחות ואיתור נקודות חדשות למיקומן, בדיקת שכרות לכל נהג שנעצר לבדיקה משטרתית מכל סוג והגברת השימוש בניתוחי רוק.

התוכנית הנוכחית, לשנים 2022-2031, שמה דגש על שיפור תשתיות, בטיחות הולכי רגל בערים והתמקדות בקבוצות סיכון כמו כלי רכב מסחריים, נהיגה בעבודה, טכנולוגיות ועוד.

בעשור האחרון הורידה המדינה את מספר ההרוגים ב-41%. ב-2013 נהרגו בה 37 בני אדם לכל מיליון בני אדם, והמספר ירד ל-20 בני אדם. היא גם המובילה האירופית במספר ההרוגים הנמוך למיליון ק"מ נסועה.

למרות זאת, המועצה האירופית לבטיחות בדרכים לא עושה לנורבגיה הנחות, והיא נזפה בה בדוח האחרון, משום שללא שנות הקורונה, מקרי המוות במדינה התייצבו בשנים האחרונות ולא ירדו. במרץ 2024 הציגה הממשלה הנורבגית עדכון מהיר לתוכניות, שלפיו בשנת 2030 לא יהיו יותר מ-50 הרוגים (ביחס ל-110 הרוגים אשתקד). "אם נורבגיה רוצה להגיע ליעדיה, העבודה צריכה להיות מואצת", נמסר מהמועצה.

בלגיה: דוח מהירות לאחד מכל שלושה אזרחים

בלגיה הצליחה להוריד 37% במניין הנפגעים בתאונות דרכים בעשור האחרון, ועשתה זאת גם היא על ידי שיפור בטיחות משתמשי דרך פגיעים וחיזוק האכיפה. במועצה האירופית מציינים כי הערים בבלגיה הרחיבו את אזורי המהירות המוגבלת ל-30 קמ"ש, חלקן לכל העיר - כמו בריסל, ורשת שבילי האופניים הורחבה.

עוד ציינו במועצה, כי פריסת המצלמות גדלה, והותקנו 5,000 מהן. האכיפה כל כך אגרסיבית, שבשנת 2023 אחד מכל שלושה בלגים קיבל דוח על מהירות. במדינה גם ערכו קמפיין הסברה כנגד שתיית אלכוהול בנהיגה, ובמקביל, בזמן הקמפיין, מרבית כוחות המשטרה במדינה ביצעו בדיקות אלכוהול כדי לחזק את החיבור בין הסברה ומודעות לאכיפה.

בלגיה הצליחה להוריד את מספר ההרוגים מ-69 בני אדם לכל מיליון אזרחים בשנת 2013 ל-41 אשתקד.

אירלנד: תוכנית ארבעת ה-E שהובילה להישגים

מבקר המדינה ציין את אירלנד בתור מדינה שבה הוכנה תוכנית שאומנם לא עמדה ביעדים, אך הובילה לירידה במספר ההרוגים, עד שב-2019 הייתה המדינה השנייה באירופה מבחינת המספר הנמוך של הרוגים. אומנם, לפי המועצה האירופית, מאז ועד 2023 מספר ההרוגים דווקא עלה מעט, והממוצע בשנים האחרונות עומד על 144 בני אדם, אך היא נחשבת לאחת המדינות הבטוחות בעולם, עם 3.4 הרוגים למיליון ק"מ נסועה, ומספר ההרוגים לאוכלוסייה ירד מ-41 הרוגים למיליון ב-2013 ל-35 אשתקד.

המבקר מציין כי התוכנית האירית התבססה על ארבעה תחומי פעילות, שכונו ארבעת ה-E של בטיחות בדרכים: חינוך (Education); הנדסה (Engineering); אכיפה (Enforcement); והערכה (Evaluation). המועצה האירופית החמיאה לאירלנד על פעילותה בנושא הפצועים קשה, ועל הניסיון לגשר בין פערי המידע בין בתי החולים למשטרה.

פינלנד: הורדת מהירות, אורבניזם וחקירת תאונות

המועצה האירופית בחרה בפינלנד כמצטיינת, לאחר שבמהלך עשור הורידה את מספר ההרוגים ב-30% והיא בין המדינות הבטוחות בעולם, עם 33 הרוגים בתאונות דרכים לכל מיליון אזרחים ו-4.2 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה.

התוכנית הלאומית הפינית כוללת 103 מהלכים לשיפור, כמו חקיקה, תשתיות וחינוך תעבורתי, וגם היא אימצה אסטרטגיה של אפס הרוגים עד 2050. הפינים עשו זאת באמצעות שיפור התשתיות והתאמתן להגנה על הולכי הרגל, וכן פעולות שנעשו לעיור (כלומר: ההיפך מפרבור). אזורי מיתון תנועה למהירות של עד 30 קמ"ש הפכו נפוצים במרכזי הערים, והוגברו חינוך תעבורתי, חקירות כל התאונות הקטלניות ושימוש בתוצאות, שמהוות מערך נתוני מחקר מדעי, בתכנון תשתיות, בפיתוח חקיקה, בהכשרת רופאים ובניהול אכיפה. בחודשי החורף המהירות בכבישים הכפריים מופחתת ל-80 קמ"ש, והיא אחת המדינות הבודדות שנוהגת כך.

כל אחת מההצלחות האלה יושמה בכלים שונים, אך יש חוט מקשר: תוכנית לאומית, עם אסטרטגיה הוליסטית והגדרת יעדים שאפתניים, אכיפה דיגיטלית ומתקדמת, מיתון תנועה בערים ותוכניות לאוכלוסיות בסיכון מוגבר. גם בישראל קיימת תוכנית שעונה בדיוק על צרכים אלו, אלא שהיא מעלה אבק ולא נמצא תקציב לממנה.

ממשטרת ישראל נמסר: דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על כלל החברה ורובן ככולן זוכות לקשב רב. במסגרת המאבק המתמשך בקטל בכבישים ואכיפת עבירות תנועה, משטרת ישראל רואה בנושא בטיחות בדרכים חשיבות מהמעלה הראשונה ומשקיעה לשם כך משאבים ומאמצים רבים באכיפה, לצד ביצוע פעולות מניעה והסברה להביא לשינוי תרבות הנהיגה וצמצום תאונות הדרכים. תפקיד המשטרה הוא אכיפת חוקי התנועה. ההנחה היא כי אכיפה מושכלת תוביל לשינוי נורמות הנהיגה ועקב כך לצמצום תאונות הדרכים. בכל שנה מנתח אגף התנועה את נתוני השנה שחלפה, שבמסגרתו ניתן דגש להבנת הגורמים לתאונות הדרכים ולפילוח הכבישים מרובי תאונות הדרכים, לרבות אוכלוסיות פוגעות ונפגעות, לפי אזורים ומגזרים, בהתאם לממצאים נקבעות תוכניות פעולה מפורטות לשנה הבאה. 

בהתאם לתוכניות העבודה, פועלת המשטרה וכלל יחידות אגף התנועה הצירי התנועה תוך מיקוד אכיפה בעבירות 'משפיעות', חיזוק המשילות וההרתעה באמצעות מיצוי ההליכים המשפטיים ושימוש מוגבר בסמכויות המנהליות (פסילת רישיון נהיגה, השבתה), קידום הליכי חילוט, הגברת הנוכחות והבולטות באמצעות הצבת ניידות בכבישים מרובי תאונות דרכים ובעלי נסועה גבוהה, חיזוק הממשקים עם גורמים שותפים והסברה להגברת המודעות וחיזוק אמון הציבור. נדגיש כי פעילות האכיפה מהווה רק נדבך אחד בשורה של פעולות הנדרשות לצמצום מספר תאונות הדרכים. נדרש גם שיתוף פעולה של שאר הגורמים הממשלתיים התחום החינוך, ההסברה ומיצוי הדין עם עברייני התנועה. באשר למחסור באיוש תקנים נציין כי המשטרה נמצאת בחודשים האחרונים בהליך התעצמות של גיוס שוטרים ואיוש שוטרי התנועה נמצא בסדר עדיפות גבוה.