בספטמבר 2023, ערב השנה העברית החדשה, בחרנו להקדיש את המגזין לעשרה תרחישים גיאו־פוליטיים שעשויים היו ללוות אותנו. סין יוצאת להרפתקה צבאית בטייוואן, עימות בין ארה"ב לצפון קוריאה ומלחמה נרחבת באירופה - היו רק חלק מהתסריטים בו. חלק מהם אולי קרו חלקית, אבל מה שבטוח הוא שאף אחד מהתרחישים הללו לא צפה את מה שיעבור עלינו, ישראל, בשנה האחרונה. גם בכתבה שדיברה על "תרחיש האימים של ישראל" וציינה אפשרות של מלחמה אזורית - לא ראינו את זה מגיע מרצועת עזה.
צריך לומר, כלל התרחישים שנכללו בפרויקט ריאליים במציאות שלנו. אך הלקח ברור - העולם הרבה פחות צפוי ממה שאנחנו חושבים אותו. גם אם אנחנו מבינים את המפה הפוליטית והביטחונית, אף פעם אין לדעת אילו אירועים יטרפו את הקלפים. אנו נוטים לחשוב שהם יוצאים מהכלל, אך בראי ההיסטוריה בכל כמה שנים ניחתת עלינו מכה מטלטלת - מאסון התאומים, דרך המשבר הכלכלי ב־2008 ועד המלחמה הנוכחית במזרח התיכון.
בכל העולם - נשים (עדיין) לא רצות לפוליטיקה
חלקן הממוצע של נשים בפרלמנטים בעולם גדל מ-11% ל-26% מאז 1995, אך רק בשמונה מדינות הן מהוות כ-50% ● גם מספר ראשות המדינה רשם זינוק שנשמע מרשים, פי ארבעה - אבל בסופו של דבר מדובר היום ב־17 נשים ● הייצוג החסר של נשים בפוליטיקה צפוי להיסגר רק בעוד 169 שניםעוד ב-2018, בוועידת נאט"ו בבריסל, בלגיה, דיבר נשיא ארה"ב דאז ולעתיד דונלד טראמפ על מה שמלהיט אותו גם היום: הצורך של חברות נאט"ו להיכנס מתחת לאלונקה ולפתוח את הארנק. גם אז וגם היום טראמפ דורש מהן לגייס את תקציביהן למטרות ביטחון, עד כדי 4% מהתמ"ג שלהן.
המנהיגים בוועידה ההיא תועדו בתמונה עומדים ועומדות זה לצד זה בפנים מחויכות. בין עשרות גברים בחליפות שחורות בלטו חמש מנהיגות, שהוסיפו עוד כמה גוונים. במרכז ניצבה קנצרלית גרמניה דאז אנגלה מרקל, ולצדה נשיאות ליטא וקרואטיה באותם ימים, דליה גריבאוסקאיטה וקולינדה גרבר־קיטרוביץ'. לשמאלו של טראמפ עמדה ראשת ממשלת בריטניה דאז ת'רזה מיי ומאחוריה ארנה סולברג, ראשת ממשלת נורבגיה. עוד השתתפה בוועידה קתרין יקובסדוטיר, לשעבר ראשת ממשלת איסלנד.
שש שנים חלפו, ובשורה התחתונה: לא יותר מדי השתנה. את כל המנהיגות הללו, מלבד זו של איסלנד, החליפו גברים. מנגד, באירופה נבחרו מנהיגות חדשות, למשל בלטביה, בסלובניה ובצפון מקדוניה וכמובן גם באיטליה, שם מכהנת ג'ורג'ה מלוני כראשת ממשלה מאז 2022. כך, את מקומה של מרקל כמנהיגה היחידה בארגון G7, שכולל את קנדה, ארה"ב, צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה ויפן, תפסה בעצם מלוני. עם זאת, לשתי המדינות אין משקל שווה ברמת ההשפעה העולמית: גרמניה היא הכלכלה השלישית בגודלה, איטליה היא רק השמינית.
אם מתבוננים על השתתפותן הפוליטית של נשים במבט כלל־עולמי רחב יותר, מגלים שיש התקדמות. לפי דוח של חברת המחקר הגלובלית Holon IQ, בתוך שלושה עשורים חלקן הממוצע של נשים בפרלמנטים ברחבי העולם עלה מ־11% ל־26%, ומספר הנשים שמכהנות כראשי מדינה עלה מארבע בלבד ב־1995 ל-17 כיום. זה יפה, אבל - כמו תמיד - זה לא מספיק.
רק לשמונה מדינות יש ייצוג נשי קרוב ל־50% או יותר מכך בפרלמנט. חלקן צפויות, כמו שוודיה, פינלנד וניו זילנד, וחלקן מפתיעות - רואנדה, קובה, ניקרגוואה, מקסיקו ואיחוד האמירויות. לפי דוח פערי המגדר של הפורום הכלכלי העולמי ל־2024, הייצוג החסר של נשים בתחום הפוליטי הוא הכי רחוק מלהיסגר בהשוואה לתחומים אחרים, כמו השתתפות נשים בכלכלה. מה הצפי? רק בעוד 169 שנים.
ומה לגבי ישראל? לפי הפורום, היא מדורגת בתחתית הטבלה בתחום ההעצמה הפוליטית - במקום 106 מבין 140 מדינות מדורגות. רק רבע מכלל חברי הכנסת הם נשים. אנחנו יכולים להתקנא אפילו בבנגלדש, שבה משך הזמן שבו נשים היו בשלטון שווה לזה של המנהיגים הגברים ב־50 השנים האחרונות.
הילה ויסברג
זו גם הסיבה שהשנה החלטנו לשים על השולחן את התחזיות הגיאו־פוליטיות בשינוי קל: יותר התעסקות באנשים שמניעים את העולם. טראמפ יהיה כאן, פוטין, שי ג'ינפינג וגם חמינאי וארדואן. נקודת ההנחה שלנו היא שבניגוד לתרחישים כאלה ואחרים, אנשים הם קצת יותר צפויים. נכון, לא מאוד קל להגדיר את טראמפ כצפוי, אך הרבה יותר קל לנתח את העתיד האמריקאי דרך העיניים שלו.
● טובי המוחות הכלכליים: כך תיראה הכלכלה הגלובלית בשנה הקרובה
כך, ניסינו להתחקות אחר האופן שבו הם נכנסים לשנה הזאת והאתגרים שצפויים להם - פוליטית, כלכלית, ביטחונית וגם אישית. כמובן קשה היה שלא לשים לב לחסרונן של נשים מנהיגות, שזועק גם הפעם.
קריאה מהנה וחנוכה שמח!
כתבות
ני"ע
