אמ;לק
את שנת 2024 בחרנו בגלובס לסכם דווקא מנקודת המבט של המנהיגים הגדולים, האנשים שמושכים בחוטים העבים ביותר, החזקים ביותר, אלה שבידיהם היכולת לטלטל את העולם כולו. מטראמפ ופוטין, דרך ארדואן וחמינאי ועד מקרון - בסדרת כתבות מרתקת ניסינו להתחקות אחר האופן שבו הם נכנסים לשנה הזאת והאתגרים שצפויים להם, פוליטית, כלכלית, ביטחונית וגם אישית. כמו כן, העלינו את השאלה אילו נשים מכהנות היום בראש מדינות ולמה הן מעטות כל כך. לבסוף מיפינו את אזורי העימות האפשריים על הגלובוס, 14 נקודות נוספות שבהן יש פוטנציאל להתנגשות ב-2025.
המזרח התיכון השתנה ללא הכר במהלך 2024: חמאס הפך לכוח צבאי זניח, חיזבאללה במצבו החמור ביותר אי פעם ואיראן ראתה כיצד פרויקט הדגל של הסהר השיעי סביב ישראל מתפורר לה מבין הידיים. עם זאת, את השנה סיים כזוכה הבולט נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. המנהיג שכבר נראה כי הימר בסוריה על הצד הלא נכון, הפך למנצח הגדול של מלחמת האזרחים.
● טובי המוחות הכלכליים: כך תיראה הכלכלה הגלובלית בשנה הקרובה
אנקרה השתמשה לאורך זמן בצבא הסורי הלאומי (SNA), ישות בובה שפיתחה טורקיה, וכן ניהלה מערכת יחסים קרובה עם היאת תחריר א־שאם - ארגון טרור סוני שהתנתק מאל־קאעידה אבל עודנו מתבסס על ג'יהאדיסטים ממדינות שונות. וכך, ברגע שנכנסה לתוקף הפסקת האש של ישראל עם חיזבאללה החבול, כשאיראן חלשה ורוסיה מרוכזת באוקראינה - יצאה לדרך הפיכת הבזק נגד משטר אסד בתוך פחות משבועיים.
בשנה הקרובה צפוי ארדואן להתרכז במהלכים אסטרטגיים מבחינתו לטווח הארוך: מימוש הרווחים מהקמת ממשלת המורדים בסוריה וקידום מהלך פוליטי שיאפשר לו להמשיך לשלוט באנקרה עוד שנים קדימה, תוך הסטת תשומת הלב הציבורית מהמצב הכלכלי של טורקיה. זו עשויה להישאב לתוך מיתון עמוק, שיימשך שנים רבות.
מימוש הרווחים מסוריה
עוד בטרם תפילת יום השישי הראשונה במסגד האומיי בדמשק לאחר ההפיכה הגיע לשם ראש סוכנות המודיעין הטורקית (MIT) אברהים קאלין. בואו של האיש, מוסלמי אדוק ומקורב מאוד לארדואן, נועדה לשלוח מסר לכל האזור: מה שהיה בסוריה הוא לא מה שיהיה. זאת הן לחיוב מבחינת ישראל, בקטיעת נתיב משלוחי הנשק האיראניים לחיזבאללה, והן לשלילה, בדמות הגבלת חופש הפעולה. לכך נוספה פתיחה מחודשת של השגרירות בדמשק.
אנקרה תנסה עתה לממש שני רווחים מרכזיים מהפיכת סוריה למדינת חסות: הפחתה משמעותית ביכולות הכורדים שעל גבולותיה; ובתוך טורקיה - הקלה בעומס הכבד של הפליטים הסורים על כלכלתה.
הכוחות הכורדיים פועלים בעיקר תחת "המטרייה" של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF), בד בבד עם פעילות הטרור של המחתרת הכורדית (PKK). במקרה של SDF מדובר במעין מדינה בתוך מדינה, בתמיכה אמריקאית. המניע המרכזי לכך הוא משטר יציב יחסית שמתנהל בצורה סבירה ומעל לכול חולש על כ־90% מ־85 אלף חביות הנפט שמופקות מדי יום בסוריה. זו סיטואציה שבאנקרה מעוניינים לשנות. ראשית כדי שהנפט יוכל לשמש את טורקיה - שתלויה ביבוא ב־75% מצורכי האנרגיה שלה. שנית, במטרה שהכורדים בטורקיה, כ־15 מיליון אזרחים, לא יביטו במדינה כורדית עצמאית או עצמאית למחצה בסוריה ויגידו "גם אנחנו רוצים".
פליטים חוזרים מטורקיה לסוריה, החודש. משפיעים על שיעור האבטלה / צילום: ap, Khalil Hamra
בשנה הקרובה ובמיוחד בחודשים הקרובים סוריה עשויה להפוך לעילה חדשה להתנגשות דיפלומטית בין טורקיה לבין ארה"ב, שתיהן חברות נאט"ו. הטורקים לא יקבלו חירות כורדית בסוריה, האמריקאים יתקשו לקבל את ריסוק הישות הכורדית.
ניסיון העבר מלמד שהתוצאה עלולה להיות חמורה עבור ארדואן. ממשלתו ממשיכה לחפש פתרון להתעקשות אנקרה לרכוש סוללות הגנה אווירית S-400 מרוסיה בכהונתו הקודמת של טראמפ, צעד שהביא להרחקת טורקיה מפרויקט F-35. "טראמפ הוא לא בהכרח בשורה רעה לטורקיה", אומרת ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "נכון שהוא נקט לעתים מדיניות נוקשה כלפי אנקרה, אבל אלה בעלי ברית בעלי משמעות הדדית".
מנגד, סוגיה שכבר התחילו בטיפול בה היא השימוש בממשלת המורדים בסוריה כאליבי לשלוח את הפליטים בחזרה לארצם. לפי הרישומים הרשמיים בטורקיה, המדינה אירחה עד ההפיכה נגד אסד כ־3.6 מיליון פליטים סורים, והמספר האמיתי גבוה בהרבה. אלה תופסים מקומות עבודה, ומשפיעים על שיעור האבטלה, שהיה 8.8% בחודש אוקטובר.
לכן עיריות בטורקיה כבר החלו להציע על חשבונן הסעות עד לגבול עם סוריה, בניסיון לעודד פליטים לחזור לארצם. אך לא כל הפליטים מאמינים כי ממשלת המורדים לא תכונן משטר אסלאמיסטי, כזה שבו הם לא מעוניינים לחיות. מנגד, טורקיה לא רוצה ליזום מהלכי גירוש, שיפגעו בתפיסתה כמי שדואגת לעמים "מדוכאים".
את המסורת הזאת הטורקים מייחסים, באותה המידה, לקבלת היהודים בגירוש ספרד בעבר ולנושא הפלסטיני כעת. ארדואן זקוק למעורבות בזירה הפלסטינית שתסייע לו מול קהל המצביעים שלו. אך בניגוד להצהרות, אנקרה לא צפויה להביא את יחסיה עם ישראל לשלב שבו כלו כל הקיצין. לכן היא השתלבה במגעים להפסקת אש ברצועת עזה - לצד קטאר ומצרים.
2025 עשויה להיות שנה שבה, בדומה לעבר ביחסי ישראל־ארדואן, הגל העכור יעבור. זה יכול לקרות אם ישראל תאפשר לנשיא טורקיה להציג השפעה על הזירה הפלסטינית. אולם משקל הנגד עלול לבוא מסוריה, שבה האינטרסים הטורקיים ביום לאחר אסד לא מתחברים לאלה הישראליים. "ארדואן ימשיך להציג קו התקפי לישראל, אלא אם כן יהיה שינוי משמעותי בעזה", מסבירה ד"ר לינדנשטראוס.
הלירה הטורקית מידרדרת
המהלכים בזירה הסורית והפלסטינית באים להסתיר מצב כלכלי חמור בטורקיה. במרץ השנה הגיע לשיא תהליך שהחל ב־2023, שבמסגרתו הריבית הועלתה מ־8.5% ועד ל־50%. זה הועיל לטורקים בהרגעת האינפלציה מקצב שנתי של 75.5% במאי ל־47.1% בנובמבר, אך גבה מחיר בדמות התכווצות התוצר ב־0.2% ברבעון השני והשלישי. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 2018 והשנייה מאז 2009-2008 שהתוצר הטורקי התכווץ בשני רבעונים רצופים.
בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ברבעון השלישי של 2024 נרשמה צמיחה של 2.1% - הנמוכה ביותר מאז שיא השפעות הקורונה באמצע 2020. סיבה משמעותית נוספת לדאגה עבור אנקרה היא שהרבעון השלישי מאופיין בהכנסות משמעותיות מהתיירות בחודשי הקיץ. זו אכן נכנסה, אבל לא איזנה את הירידה שהובילה הצריכה הביתית.
"בעקבות הניצחון בסוריה משטר ארדואן מפרסם תמונות ותיעודים של פליטים רבים חוזרים לסוריה", מספר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "ייתכן שלא נראה תוצאות מיידיות מסוריה, אבל ברור כשמש שיש ניצחון, ולכן אזרחים רבים ממוצא סורי עוזבים. המשמעות היא שיהיה יותר מקום למובטלים טורקים, וצפוי שיפור בשיעור המועסקים".
בשנה הקרובה, לפי מיטב ההערכות, לא מצפות לארדואן בשורות חיוביות בנוגע לכלכלה. לפי ה-OECD, הצמיחה הטורקית תפחת השנה ל־3.5%, ובהשפעת הצעדים של הבנק המרכזי אף תאט ל־2.6% ב־2025. להשוואה, לפי הבנק העולמי, הצמיחה הריאלית הממוצעת של טורקיה בשנים 2022-2002 עמדה על 5.4%.
אתגר נוסף הוא ייצוב הלירה הטורקית, שממשיכה להידרדר. שער ההמרה זינק מ-2.2 לירות טורקיות לדולר לפני עשור ליותר מ־35 לירות לדולר כיום. אם לא יימצא פתרון לסוגיה הזאת, טורקים בעלי הון ימשיכו להמיר את הכנסותיהם לדולר או לסחור במט"ח, וצעירים רבים ימשיכו לנהור אל המטבעות הקריפטוגרפיים. לפי פלטפורמת האנליזה chainalysis, טורקיה מדורגת במקום השביעי בעולם בהשקעה בנכסים דיגיטליים.
ד"ר כהן ינרוג'ק מציין כי בצל תוצאות ההפיכה נגד משטר "מניות החברות הטורקיות שעוסקות בבנייה עלו משמעותית, כי יודעים שאלה ייכנסו לסוריה במסגרת הבנייה מחדש של המדינה. אז על הנייר המצב הכלכלי מידרדר, אך ארדואן ישווק את הניצחון בסוריה כמקפצה לעתיד - ויטען כי מהרגע הנוכחי תהיה פחות אבטלה, הייצור יתרחב ומטבע חוץ ייכנס מסוריה".
מחזר אחרי הכורדים
ארדואן נמצא, לכאורה, בקדנציה האחרונה שלו - שאמורה להסתיים ב־2028. החוקה הטורקית מגבילה את כהונת הנשיא לשתי קדנציות מלאות ובפניו עומדות שתי ברירות: הכרזה על בחירות בזק, מצב שבו החוקה מאפשרת לו התמודדות נוספת, או שינוי החוקה. אך 2025 לא צפויה להיות שנת בחירות בטורקיה, אלא כזו שבה ארדואן יפעל להכשרת הקרקע הפוליטית.
האפשרות העדיפה היא שינוי החוקה, שיאפשר לו לממש את משך הקדנציה הנוכחית עד תום. עם זאת, שלא כמו בעבר, מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן לא שולטת על הפרלמנט בצורה שמאפשרת שינוי חוקה. הקואליציה שלו מונה 319 חברי פרלמנט מתוך 600, ועבור שינויי חוקה נדרשים 400.
לכן הוא נקט בחודשים האחרונים צעד פוליטי חריג: חיזור אחרי ברית העבודה והחירות הפרו־כורדית שמונה 64 חברים. מנהיג מפלגת התנועה הלאומית ושותפו הקואליציוני הבולט של ארדואן, דבלט בחצ'לי, ניסה לגרום למנהיג המחתרת הכורדית עבדוללה אוג'לאן להכריז על הפסקת פעילות הטרור ולקבל חנינה. זה אירוע חריג בקנה מידה היסטורי. לפי שעה זה לא התקדם.
"הניצחון בסוריה מעניק לארדואן מנוף על הכורדים, בעזרת הפעלת המורדים בסוריה נגדם", מדגיש ד"ר ינרוג'ק. "כך, אותם כורדים בסוריה עשויים להפוך לכלי עבורו לריכוך הכורדים בטורקיה". ד"ר לינדשטראוס מוסיפה כי "ברמה הפוליטית ארדואן מתחיל את 2025 בנקודה טובה בזכות הניצחון הטורקי בסוריה. עבור כיוון שינויי החוקה הוא יזדקק לתמיכה רחבה, ועל כן סוגיית סוריה והפיכתה למדינת השפעה טורקית תתפוס מקום משמעותי".
האפשרות הפחות מועדפת על נשיא טורקיה היא הכרזה על בחירות מוקדמות, צעד שהוא אינו צפוי לנקוט בשנה הקרובה. אך אם 2025 לא תביא עבורו מפנה פוליטי לשינויי חוקה, הדבר עשוי לקרות ב־2026. בנוגע לסוגיות פוליטיות ארדואן רץ למרחקים ארוכים. מטרתו הסופית היא לשלוט בטורקיה, וכמה שיותר זמן.
"טורקיה מתנהגת כמעצמה, ואי אפשר להתעלם ממנה. מי שמתעלם ממנה מגלה כי זה מתנקם בו", מסבירה ד"ר לינדנשטראוס. ד"ר כהן ינרוג'ק מסכם: "ארדואן לא מעוניין ללכת לבחירות מוקדמות. אם המפלגה הכורדית בטורקיה תשתף איתו פעולה, הוא עשוי לרכך את עמדתו על הכורדים בסוריה. אם לא - הוא עלול לנקוט צעדים נוקשים יותר כלפיהם. סימן שאלה מרכזי ייסוב בשנה הקרובה סביב השאלה אם ארה"ב תאפשר לטורקיה לפעול באמצעות המורדים נגד הכורדים הסורים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.