עוברים לשעון קיץ: מתי נולד הקונספט ומה רוצה ממנו אילון מאסק

1

בלילה שבין חמישי לשישי בשעה 2:00 לפנות בוקר ייכנס לתוקפו שעון הקיץ בישראל, ומחוגי השעון יוזזו שעה אחת קדימה. מעבר לאיחורים הצפויים באותו יום בהגעה לעבודה ושלל הורים מבולבלים שיטעו בשעה שהם שולחים את ילדיהם למסגרות, לשעון יש הרבה השלכות - פיזיולוגיות, נפשיות וכלכליות. אז איך נולד הרעיון הזה והאם יש סיכוי שניפרד ממנו בקרוב?

● בן סטילר הביא ל"ניתוק" את העבדות המודרנית שהעסיקה אותו כל חייו
● חיילי צה"ל חוזרים לככב: התחפושות הן מראה של הלך הרוח הציבורי

2

שעון הקיץ נולד בצל רעם התותחים של מלחמת העולם הראשונה. גרמניה הקיסרית, צמאה לעוד יעילות תעשייתית שתאפשר לה לנצח, רצתה לחסוך בפחם שהיה דרוש לה למכונת המלחמה. וכך באפריל 1916, השעונים בגרמניה ובבת בריתה אוסטרו-הונגריה נעו לראשונה שעה קדימה. העובדים סיימו את עבודתם שעה "מוקדם יותר" (מבחינת השמש) ונהנו מעוד שעה של אור לפני שעולה שוב הצורך להאיר את הבית בפחם יקר.

3

בנג'מין פרנקלין - מדינאי, מדען ופובליציסט ודמות רבת השפעה על הפוליטיקה וההיסטוריה האמריקאית - הציע את הרעיון בבדיחות הדעת בסוף המאה ה-18, אך לא הייתה שום דרך לגשת לכך אז. שעות מדויקות לא היו נחלת האנושות ואפילו כששעוני עיר החלו ללמד את העירוניים על זמן בימי הביניים, הם היו בפערים משמעותיים אלה מאלה, גם בערים סמוכות יחסית.

מהפכת מסילות הברזל שינתה הכול. "המסילה המערבית הגדולה" באנגליה קבעה לראשונה בהיסטוריה, בנובמבר 1840, זמן אחיד בין כל התחנות שלה. ארה"ב העתיקה את ההמצאה אחרי שתאונת רכבות קטלנית נגרמה בשל חוסר סנכרון בין שעות רכבות.

תוך שנים ספורות כל חברות הרכבות אימצו את השיטה, וכך נולד השעון המבוסס על מצפה הכוכבים בגריניץ'. בעקבות ספנים בריטיים, העולם כולו אימץ את חלוקתו לאזורי זמן, ומרכז העולם נקבע סמוך ללונדון. שעון הקיץ ממשיך את אותה המגמה: שימוש בזמן כדי להביא לעולם מפותח ויעיל יותר.

ברוב מדינות המערב השעונים זזים באביב ושוב חזרה בסתיו. בעולם שקרוב לקו המשווה לא היה שעון קיץ מעולם, או שהוא בוטל במהלך השנים, מכיוון שהוא מתאים בעיקר למדינות בהם ימות הקיץ ארוכים ויש משמעות להותרת שעה נוספת של אור.

4

הרבה השתנה ב-109 השנים שחלפו מאז שעון הקיץ הראשון: אנחנו לא משתמשים (כמעט) בפחם כדי לייצר חשמל, ומכשירי החשמל עצמם יעילים בהרבה. עלות התאורה, שפעם הייתה שיקול כלכלי משמעותי, היא זניחה מאוד ביחס לשאר מכשירי החשמל שמשמשים אותנו.

הטרדה והבלבול של הזזת השעון פעמיים בשנה גוררים בעיות מתועדות. אמנם זכורים לטובה זוכי "פרס דרווין" ב-1999 - פרס הומוריסטי הקרוי על שם הוגה רעיון הברירה הטבעית, ומוענק לבני אדם ש"סייעו לאנושות לשפר את מאגר הגנים שלה, על ידי סילוק עצמם מהעולם או סירוס עצמי בדרך מטופשת במיוחד" - המחבלים הפלסטינים שהתפוצצו מבלי לפגוע באיש מלבד עצמם בשל חוסר הסנכרון בתאריך העברת השעון בין ישראל לרשות הפלסטינית. אך מחקרים מצביעים גם על בעיות באיכות השינה ותאונות דרכים מרובות. גם בישראל, מחקר פשוט שביצע עמוד הטוויטר "כוח המח"ת" בהתבסס על נתוני הלמ"ס מראה שמספר ההרוגים בתאונות דרכים כמעט תמיד גבוה יותר בשבוע של החלפת השעון מאשר בשבועות שלפניו או אחריו.

אלה חלק מהסיבות שמדינות שהנהיגו בעבר את מעבר השעון, כמו אורוגוואי, רוסיה וטורקיה, מבטלות אותו. גם האיחוד האירופי היה אמור לבטל את מעבר השעון ב-2021, אך נכשל בשל מופת של בירוקרטיה: לאחר הצבעה בפרלמנט האירופי, הנושא עבר להכרעת המועצה האירופית, שמורכבת מראשי כל המדינות וההחלטות בה מתקבלות בקונצנזוס. אך הם טענו שהנושא לא דורש את אישורם, והאחריות על המימוש יכולה לעבור לנציבות האירופית, הדבר הכי קרוב לממשלה שיש לאיחוד. בנציבות התעקשו שהמועצה אחראית, וכך דבר לא קרה. בינתיים, האיחוד עסק בנושאים כבדי משקל כמו מגפת הקורונה והוצאות הביטחון הנערמות, ועוד לא התפנה לטפל בלימבו הבירוקרטי הזה.

בארה"ב הצהיר הנשיא טראמפ שהוא מתכוון לבטל את השעון, אך לא נידב פרטים ולא פעל בנושא, ולפני כשבועיים עברה אמריקה לשעון קיץ כרגיל. במקביל, בעלי X (טוויטר) ובכיר הממשל האמריקאי אילון מאסק פרסם סקר בחשבונו, ובו שאל אם עדיף להזיז את השעון קדימה בשעה או שמא אחורה בשעה. 58% העדיפו שהשעון יזוז קדימה.

5

בישראל, כמובן, שעון הקיץ הפך לוויכוח קבע בין דתיים לחילונים, עד שיושב בהסכמה שהיום כנראה היה קשה יותר להשיג, בין גדעון סער מהליכוד לניצן הורוביץ ממרצ. משעולים הקולות לבטל את שעון הקיץ, נשאלת השאלה: לאיזה כיוון? אם נקבל את הסקר של מאסק, עלינו להזיז את השעון קדימה גם בחורף, מה שיסנכרן אותנו עם ירדן (שביטלה את שעון הקיץ ב-2022) במקום עם מצרים. אך שוב עולה השאלה הדתית: בימי החורף, כשהזריחה ממילא מאוחרת, תפילה בהנץ החמה תתנגש עם הצורך לשלוח את הילדים למסגרות. כפשרה שנועדה לענות על כך, כותב שורות אלו אף נתקל בהצעת פשרה שתיצור את אזור הזמן GMT+2.5. זה יישר אותנו עם הודו, איראן, וחלקים מאוסטרליה שגם הם קבעו אזור זמן עם הזחה של חצי שעה ביחס לגריניץ'.

אירוני שהמטרה המקורית של שעון הקיץ - שימוש יעיל יותר בזמן - נתקלת בשמרנות מוסדית חריפה. בטכנולוגיה ובכלכלה המודרנית, נראה שהטיעונים לטובת יעילותו קטנים למדי, והנזקים ניכרים. בטווח הארוך, נראה שיותר מדינות מוותרות עליו מאשר מאמצות אותו. הדרך לשם, כך נראה, היא מעין נייר לקמוס לפוליטיקה ולתרבות של כל מדינה. זו דוגמה נוספת לניסיון הבלתי פוסק של האנושות בעת המודרנית לשלוט בזמן ולנסות להפיק ממנו ככל הניתן.