חד גדיא בקיבוץ משמר דוד

החלטת הולקחש"פ (ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים) להעביר את תוכנית קיבוץ משמר דוד לדיון המועצה הארצית לתכנון ובנייה, גרמה לסערה רבה בין כל משתתפי הישיבה. הסיבה: הדיון במועצה הארצית, שבוודאי יעסוק בסוגיות עקרוניות, שכולן קשורות לרצון הקיבוצים להפוך לישובים קהילתיים, יעכב שרשרת ארוכה של תוכניות, שכולן נובעות מתוכנית משמר דוד.

בין הזועמים העיקריים על ההחלטה - מינהל מקרקעי ישראל, המועצה האזורית גזר, משרד הבריאות ואפילו עיריית נס ציונה, שגם היא קשורה לתוכנית בקשר בל ינותק. תוכנית משמר דוד של מינהל מקרקעי ישראל מבקשת להפוך את הקיבוץ, שבתחום המועצה האזורית גזר, לישוב קהילתי, או לחלופין לאפשר לו בניית הרחבה. בתחילה שקל המינהל לתכנן תוכנית ובה 1,500 יחידות דיור, אך בשל רצונו שלא להגיע למועצה הארצית ולבקש את אישורה, החליט להסתפק בתוכנית ובה 350 יחידות בלבד, כולן בתחום שטח המחנה של הקיבוץ. אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

קיבוץ משמר דוד ידע פעם ימים טובים ועליזים יותר. היו שנים שהקיבוץ אירח קבוצות נח"ל, כשהבולטת שבהן להקת הנח"ל של ראשית שנות ה-50, שבין חבריה חיים טופול וגליה טופול ועוד שורה ארוכה של אמנים, שהיוו את הבסיס לבידור הקל בארץ. בשנים האחרונות הקיבוץ נעזב כמעט לחלוטין, וכיום גרות בו כמה משפחות בלבד, שריד לתפארת העבר. מזה מספר שנים מדברים בתנועה הקיבוצית על כך, שלמשמר דוד אין תקומה אלא בהפיכתו לישוב קהילתי, ולכן ההפתעה הגדולה כל כך בעקבות החלטת הולקחש"פ.

הכל התחיל בעקבות החלטת האדריכל אילן אייזן לכלול בשטח התוכנית שלושה דונמים, שאינם כלולים בשטח המחנה של הקיבוץ. העברת שטחים אלה דרשה את אישור הולקחש"פ לתוכנית. במינהל חשבו שהאישור יתקבל בלי בעיות מיוחדות, כי מה הם ביקשו בסך הכל - שלושה דונם.

אך יו"ר הוועדה ומנהלת מינהל התכנון, דינה רצ'בסקי, חשבה אחרת, והחליטה שהוועדה לא תוכל לאשר את התוכנית, בלי לקיים קודם כל דיון עקרוני בשאלת הפיכת הקיבוץ לישוב קהילתי. בעקבות החלטה זו, הוחלט להעביר את התוכנית לדיון המועצה הארצית. בדיוק הפעולה שהקיבוץ רצה להימנע ממנה.

לשמע ההחלטה פרץ בוועדה זעם כללי, והכל בגלל שתוכנית משמר דוד, כמו בסיפור חד גדיא, קשורה לעוד שרשרת תוכניות, שכולן קשורות זו בזו. אם משמר דוד אכן היה הופך לישוב קהילתי, הוא היה מוסר את אדמותיו למשרד החקלאות, שהיה מקים במקום חוות ניסיונות, במקום זו שמצויה כיום ליד בית החולים אסף הרופא. הקרקע המתפנה באסף הרופא היתה מאפשרת את העברת בית החולים לחולי נפש בנס ציונה למתחם אסף הרופא.

משרד הבריאות מצדד ברעיון, מתוך כוונה לאחד מספר פונקציות ולחסוך בכך כסף רב הקשור בניהול האתרים. במקום בית החולים בנס ציונה תוכננה שכונת מגורים. על פי התוכנית, הקמת בית החולים החדש תמומן על ידי התמורה שתתקבל מהקרקע בנס ציונה. החלטת הולקחש"פ עצרה לפי שעה את כל התוכניות.

לדברי סגן מנהל אגף התכנון במינהל מקרקעי ישראל, דוד רוסו, בכוונת המינהל להגיש ערר על ההחלטה, או לחלופין לפנות לבית המשפט. "למרבה האירוניה, באותה ישיבה ממש אושרה הרחבת הקיבוצים נגבה וחולדה", אומר רוסו. "הרחבות אלה משנות יעוד של אלפי דונמים קרקע חקלאית, זאת בשעה שמשמר דוד ביקש שלושה דונם בלבד".

ראש המועצה האיזורית, פטר וייס, אמר בתום הישיבה, שזוהי החלטה מגוחכת המבטאת רוח רעה. לדעת וייס, הולקחש"פ מתנהג כאילו הוא שומע לראשונה בתולדותיו על משבר הקיבוצים ועל רצון חלק מהם להפוך לישובים קהילתיים. "את הדיון הזה צריך היה לנהל כבר לפני 10 שנים", אומר וייס, "ולא לחכות לבקשה לשינוי יעוד של שלושה דונם. תפקידה של הוועדה הוא לדון בענייני תכנון ובנייה ולא לנסח אידיאולוגיות. אני מצפה מגוף שעוסק בתכנון, שיידע לחשוב קדימה ושלא ירדוף אחרי האירועים".